הלימוד של הבּוּדְּהַה מגלה את הדרך לשחרור מהסבל על כל מופעיו. ההליכה בדרך הזו בעלת מאפיינים של אתיקה ומוסר, ריכוז ותרגול מדיטטיבי, וכן הבנה וחוכמה אשר מובילים לראיית הדברים בפשטותם כפי שהם ולשחרור מהם. הבּוּדְּהַה לימד את תורתו באינסוף הזדמנויות לאנשים וישויות שונות, בעלי נטיות אופי ויכולות שונות ועיקרי תורתו מופיעים בקובץ זה של השיחות הארוכות כפי שקובצות זמן קצר לאחר מותו לפני כאלפיים וחמש מאות שנה.

קובץ השיחות הארוכות (דִיגְהַה נִיקָאיַה, Dīgha Nikāya) הוא האוסף הפותח של הכתבים הבודהיסטים ממסורת התְהֵרַוָאדַה (Theravāda). כתבים אלו מכונים 'כתבי הפָּאלִי' או 'שלושת הסלים' (Tipiṭaka) והם:

1. 'סל המִשְמַעַת' (Vinaya piṭaka)

2. 'סל הסוּטוֹת' (Sutta piṭaka)

3. 'סל הלימוד הגבוה' (Abhidhamma piṭaka)

הקובץ הראשון מתוך חמישה בסל הסוטות הוא אוסף 'הארוכות' הכולל 34 שיחות מקובצות לשלושה:

1. סִילַקְּהַנְדַה-וַגַה (Sīlakkhandha-vagga) – החלק על המוסר, כולל 13 סוטות.

2. מַהָא-וַגַה (Mahā-vagga) – החלק הגדול, כולל 10 סוטות.

3. פָּאטִיקַה-וַגַה (Pāṭika-vagga) – חלק הפָּאטִיקַה, כולל 11 סוטות.

התרגום הנוכחי לעברית הוא החלק השלישי מתוך השלושה וכולל כאמור 11 סוטות המכונות 'חלק הפָּאטִיקַה'. התרגום של החלק הראשון יצא לאור באוקטובר 2010 והשני באפריל 2011. כעת משהושלם החלק השלישי, יצא בקרוב ספר אחד של קובץ השיחות הארוכות השלם אשר יכלול את כל 34 השיחות.

על הטִיפִּיטַקַה

הטִיפִּיטַקַה הוא הקנון של זרם התְהֵרַוָאדַה הבודהיסטי אשר נמצא כיום בעיקר בבורמה, בסרי-לנקה ובתאילנד ובאופן חלקי גם בלאוס ובקמבודיה. בעשרות השנים האחרונות החל זרם זה להתבסס גם במערב, בעיקר בארה"ב, באנגליה ובגרמניה. בישראל זרם התְהֵרַוָאדַה מיוצג בפעילותן של קבוצות כדוגמת העמותה לויפאסנה בישראל של גואנקה, עמותת ניומן, עמותת תובנה, בית בהאוונא ואחרות.

יש בסיס טוב להאמין שזרם התְהֵרַוָאדַה שימר את הלימוד המקורי של הבּוּדְּהַה כפי שהיה בזמנו לאור ההתאמה בין המתואר בקנון היחיד של זרם בודהיסטי מוקדם שנשמר בשלמותו עד היום ללימוד שמופץ בקהילות הבודהיסטיות המסורתיות העכשוויות. למרות שהקנון הפאלי הוא היצוג הקרוב ביותר שמצוי בידינו לדברי הבּוּדְּהַה, ללא ספק עברו עליו תהליכים של אירגון מחדש, לכן לא יהיה זה נכון לאמץ את הכתוב בו באמונה עיוורת, והוא תמיד פתוח לביקורת ופרשנות של הקורא.

על החלק השלישי – חלק הפָּאטִיקַה

החלק השלישי של קובץ השיחות הארוכות כולל אחת-עשר שיחות בנושאים שונים אשר עוסקות ביחסו של הבּוּדְּהַה כלפי אימונים סגפניים קיצוניים של חסידי מורי כיתות אחרות, מחזורי ההתהוות והדעיכה של היקום, חובותיהם של שליטי-עולם, שלושים-ושניים מאפייניו של אדם דגול, ועוד. ב'שיחה עם סִיגָאלַקַה' לדוגמא, הבּוּדְּהַה מציג בפני ברהמין צעיר את חובותיו של אדם כלפי החברה ונותן מספר עצות לבעל-הבית לניהול חיים טובים. שתי הדרשות האחרונות שונות מאוד באופיין מהשאר, הן ניתנו על ידי המכובד סָארִיפּוּטַּה וכוללות רשימות של מונחים המסווגות לפי יחידות מספריות המזכירות את מתכונת האַבְּהִידְהַמַּה.

 

על התרגום

התרגום לעברית מבוסס בעיקרו על תרגום הדִיגְהַה נִיקָאיַה לאנגלית של מאוריס וולש בהוצאת וִיזְדוֹם פַּבְּלִיקֵייְשֶן (Dīgha Nikāya, Wisdom Publications 1995, Maurice Walshe). מעבר לכך התרגום נסמך על מקור הפאלי בגרסת ארגון הטיפיטקה העולמי ועל תרגומים נוספים כגון זה של הנזיר בְּהִיקְּהוּ בּוֹדְּהִי (Bhikkhu Bodhi), והנזיר טְהַנִיסַרוֹ (Bhikkhu Thanisaro) שרובם מופצים באופן חופשי באינטרנט. הערות השוליים מבוססות ברובן על אלו של וולש וחלקן נכתבו ונערכו על ידי. ההערות נכתבו בגוף הטקסט ולא בסוף הספר על מנת שיוכלו להאיר את עיני הקורא עם הקריאה וישאירו אותו צמוד לטקסט ככל האפשר.

למרות שנעשים תרגומים של הכתבים מפאלי לשפות שונות על ידי מלומדים שונים, בין אם מערביים או מארצות בודהיסטיות, לא תמיד משתקפת הבנה מעמיקה שלהם. יש ללמוד את הסוטות ולתרגל את הדרך על מנת להבין את משמעותן האמיתית. כפי שמציין הנזיר המכובד סוּמֵדְהוֹ תְהֵרַה: "אלו 'שיחות דְהַמַּה' אודות 'הדברים כפי שהם'. אלו אינם 'כתבים קדושים' שאומרים לנו במה להאמין. עלינו לקרוא אותם, להקשיב להם, לחשוב עליהם, להרהר בדברים ולחקור את מציאות ההווה ואת החוויה המתהווה עימם, רק אז נוכל לדעת בתבונה את האמת שמעבר למילים."

התרגום הוא תהליך הדרגתי של שיפור מתמיד והתאמה לשפה העברית המודרנית. על מנת לשמר את הניחוח של השפה המקורית יחד עם הצגה ברורה וקולחת של הדברים היה עלי לערוך לא מעט שינויים במונחים שונים. מתרגום לתרגום אני משתדל למצוא מילים מדוייקות יותר, במיוחד כאשר מדובר במושגים יסודיים וחשובים. להלן מספר מונחים אותם שיניתי ועדכנתי בתרגום הנוכחי אשר שונים מתרגומים קודמים: המונח סַנְקְהָארָא (sankhārā) תורגם כאן כ'תגובות מנטליות' לעומת 'תופעות מנטליות' בתרגומים קודמים. המושג אָסַבַה (āsava) תורגם כאן במונח הניטרלי 'נגעים מנטליים' לעומת המונח הטעון 'תחלואים' בו השתמשתי קודם. אחת הדילמות הגדולות שלי היתה כיצד לתרגם את הכינוי 'דֵוַה' (deva) או דֵווֹת (devā, ברבים) ליצורים מסדר גבוה, הבלתי נראים לאדם הפשוט. יצורים אלו מתורגמים באנגלית כ'אלים', 'מלאכים' או פשוט 'דוות'. העדפתי את המונח העברי 'ישויות' או 'ישויות שמימיות', גם כדי להמנע מקונטציות דתיות-מיתולוגיות וגם כדי להדגיש את ממשות קיומן של אותן ישויות. למורת רוחי המילה 'ישות' בעברית היא בגוף נקבה, בעוד רוב הישויות המוזכרות הן חסרות מין או ממין זכר. כך, מחוסר ברירה נוצר כשל לשוני של התייחסות בלשון נקבה לישויות אלו ואני מתנצל על חוסר יכולתי למצוא פתרון טוב יותר עד כה.

התרגום הנוכחי הוא אמנם אינו תרגום ישיר מהמקור הפאלי, אך השתדלתי להיות מדוייק עד כמה שהצלחתי ואני מתנצל על חוסר דיוקים לשוניים או ניסוחים קלוקלים בעברית, ויותר מכך אם כשלתי בהבנה או בהסבר ההבנות של הלימוד הנפלא הזה. אני עוסק במפעל התרגום הזה כבר למעלה מעשר שנים ומקווה שאוכל להמשיך להתקדם ולהביא את הלימוד הזה בצורה ברורה ומדוייקת בהמשך הדרך.

תודות

אני רוצה להודות לכל מי שתרם ועזר בחיבור והוצאת הספר הנוכחי ולכל אלו שתרמו ותמכו בהוצאת הספרים הקודמים, ביעוץ, בכתיבה ובחידוד המשמעות, ובכלל זה: סול פלדמן, מולי גלזר, אסף פדרמן, אוטביה שוורץ דה-יוהנס, גיורא שוורץ, קרן שוורץ, נחום כהן, ומיכל אמדור שתרומתם ממשיכה לשאת פירות. תודה לכל מורי הדְהַמַּה המדריכים אנשים רבים במבוך הסַמְסָארַה ובמיוחד לאַגָ'אן עופר עדי אשר מאיר את הדְהַמַּה בישראל. תודה לכל המתרגלים ולכל אלו אשר תורמים שהלימוד המופלא הזה לא ידעך אלא יגדל ויפרח. ולסיום, תודה גדולה לקוראים שבלעדיהם לא הייתי טורח להתחיל ולהמשיך עם זה. הלוואי וכל היצורים החיים יהיו חופשיים מכל סבל ויגשימו התעוררות, שחרור, נִיבָּאנַה.

שי שוורץ, אפריל 2012