לידה מחדש

פּוּנַבְּהַבַה (punabbhava)

על פי הלימוד של הבּוּדְּהַה, בתום החיים הנוכחיים של כל יצור חי מתרחשת לידה מחדש (מלבד במקרה של אדם ער – בּוּדְּהַה או אַרַהַנְט). לידה נקראת בפָּאלִית גָ'אטִי (jāti) והתהליך של הלידה מחדש נקרא פּוּנַבְּהַבַה (punabbhava) – מילולית 'התהוות מחדש' או בפשטות בְּהַבַה (bhava) – 'התהוות'. התהליך של לידה, הזדקנות, ומוות ואז שוב לידה מחדש של כל היצורים החיים מכונה סַנְֹסָארַה1 (saṃsāra) – מעגל הלידות והמיתות.

בהודו של תקופת הבּוּדְּהַה רווחו השקפות שונות לגבי לידה מחדש אך הבּוּדְּהַה הטעין את המונח במשמעות חדשה באופן בו הוא הסביר אותו. בכתבי האַבְּהִידְהַמַּה, מתואר התהליך ביתר פירוט. היעד של הלידה נקבע על פי מאזן קַרְמַתִי המכונה פָּארַמִי (pāramī) אשר מורכב מפעולות בחיים הנוכחיים ופעולות בחיים קודמים, ומותנה במצב התודעה האחרון לפני רגע המוות. יעד זה יכול להיות בעולם האנושי, בעולם החיות, בעולמות שמיימיים למיניהם או בעולמות תחתונים למיניהם. מאזן קַרְמַתִי טוב יכול להוביל לעולם בו יש יותר אושר בעוד מאזן קַרְמַתִי רע יכול להוביל לעולם בו יש יותר סבל.

מתוך ההשתנות המתמדת של כל התופעות ומאחר ואין דבר קבוע בין כה וכה במהלך חייו של יצור חי (חוסר-עצמיות), גם תהליך הלידה מחדש מותנה בחיים הקודמים ומהווה המשך ישיר שלהם אך אין ביניהם זהות.

הבּוּדְּהַה סיפר על חייו הקודמים בסוּטּוֹת ובסיפורי הגָ'אטַקַה (jātaka) וכמו כן גם נזירים רבים אחרים אשר ניחנו ביכולת לראות חיים קודמים שלהם מתארים אפיזודות שונות. על פי הכתבים, היכולת הזו של ראיית חיים קודמים ניתנת לפיתוח כאחד מהכוחות העל-אנושיים באמצעות ריכוז גבוה:

"וכך, עם תודעה מרוכזת, מטוהרת ונקייה, חסרת דופי, חופשייה מפגמים, נוחה, מוכנה, מבוססת ושלווה, הוא מכוון ומטה את תודעתו לידיעה של חיים קודמים. הוא נזכר בחיים קודמים רבים: לידה אחת, שתי לידות, שלוש, ארבע או חמש לידות, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים או חמישים לידות, מאה לידות, אלף לידות, מאה אלף לידות, תקופות רבות של התכווצות היקום, תקופות רבות של התפשטות היקום, תקופות רבות של התכווצות והתפשטות היקום, והוא נזכר: 'אז זה היה שמי, זה היה שבט המוצא שלי, זה היה המראה שלי, זה היה המזון שלי, אלה היו חוויותיי של שמחה וכאב, זו הייתה תוחלת חיי. ועם מותי במקום ההוא, הופעתי במקום אחר, שם זה היה שמי… ולאחר מותי במקום ההוא, נולדתי מחדש כאן.' כך הוא נזכר בכמה מחייו הקודמים על צורותיהם ופרטיהם."

מאחר ולידה היא הסיבה להזדקנות ומוות, לצער, יגון כאב ומועקה ושאר הצורות של סבל, הפסקה סופית של הלידה, או לא להיוולד שוב, היא המטרה של החיים הרוחניים, וכאשר נגדעים הגורמים ללידה, כלומר, ההשתוקקות, לא תהיה עוד לידה מחדש:

ובאמצעות ידיעה וראייה תודעתו משוחררת מהתחלואים של תשוקה חושית, מהתחלואים של קיום, ומהתחלואים של בורות, והידיעה מופיעה בו: 'זהו שחרור!' והוא יודע: 'הלידה הגיעה אל קֵצַהּ, החיים הרוחניים הגיעו אל קֵצַם, מה שהיה לעשות נעשה, אין יותר מזה דבר.'



1 נכתב ונהגה גם כסַמְסָארַה.