2
ערנות
Appamādavagga

21
ערנות היא הדרך אל האלמוות,
חוסר ערנות היא הדרך אל המוות.
הערניים לא מתים,
בעוד אלה שאינם ערניים כאילו היו מתים.

22
בהבנה בהירה זו,
החכמים הערניים
שמחים בערנות,
ונהנים בעולמם של האציליים.

23
המתרגל בהתמדה,
ברציפות ובמאמץ איתן –
החכם יגשים נִיבָּאנַה,
השחרור הנעלה משעבוד.

24
האדם הנמרץ והקשוב,
שמעשיו טהורים וזהירים,
בעל השליטה העצמית והערני, החי על פי הדְהַמַּה –
תהילתו מתעצמת.

25
באמצעות מאמץ וערנות,
משמעת ושליטה עצמית,
החכם עושה לעצמו אי,
אשר שיטפון לא יכול להכניע.

26
הטיפשים והבורים
נכנעים לחוסר ערנות,
אך החכם שומר על ערנות
כעל העושר הגדול ביותר.

27
אל תיכנעו לחוסר ערנות
אל תקדישו עצמכם להנאות חושים.
רק המתרגל הערני
משיג אושר גדול.

28
מסלק חוסר ערנות באמצעות ערנות,
כך החכם פועל
ומעפיל למגדל החוכמה נטול צער.
אז הוא מביט על ההמון מלא הצער,
כפי שהעומד על ראש הר
על השוטים למטה.

29
ערני בין חסרי ערנות,
ער לגמרי בין ישנים –
החכם מתקדם כמו סוס מהיר,
המותיר אחריו סוס חלש.

30
בזכות ערנות, אִינְדְרַה
נעשה ראש הישויות השמימיות.
ערנות זוכה לשבחים,
חוסר ערנות זוכה תמיד לבוז.

31
הנזיר המקדיש עצמו לערנות
ורואה סכנה בחוסר ערנות,
מתקדם כמו אש
השורפת את כל הזיהומים גדולים כקטנים.

32
הנזיר המקדיש עצמו לערנות,
ורואה סכנה בחוסר ערנות,
לא ימעד.
הוא קרוב לנִיבָּאנַה.