ההצגה הארוכה של קמה

Mahàkammavibhanga Sutta,

Majjhima Nikàya 136

כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה שהה ברָאגַ'גַהָא, בחורשת הבמבוק, שמורת הסנאים.

באותה עת המכובד סַמִידְהִי התגורר בביקתה ביער. אז המתבודד פּוֹטַלִיפּוּטַה, בעת ששוטט והתהלך לשם התעמלות, הלך אל המכובד סמידהי והחליף עמו ברכות. לאחר שהסתיימה שיחת הנימוסין, הוא התיישב לצידו ואמר למכובד סמידהי:

"החבר סמידהי, כך שמעתי ולמדתי משפתיו של הפרוש גוטמה עצמו: 'פעולות גופניות הן לריק, פעולות מילוליות הן לריק, רק פעולות מנטליות הן אמיתיות. וישנו ההישג הזה כאשר נכנסים בו לא מרגישים דבר.'"

"אל תדבר כך, החבר פוטליפוטה, אל תאמר זאת. אל נא תסלף את דברי הבודהה. אין זה דבר טוב לייצג את הבודהה באופן בלתי הולם. הבודהה לא יאמר זאת: 'פעולות גופניות הן לריק, פעולות מילוליות הן לריק, רק פעולות מנטליות הן אמיתיות. אך, חבר, ישנו ההישג הזה כאשר נכנסים בו לא מרגישים דבר.'"

"החבר סמידהי, כמה זמן עבר מאז יצאת לפרישות?"

"לא זמן רב, חבר, שלוש שנים."

"אם כך, מה נאמר על נזירים ותיקים כאשר נזיר צעיר חושב שיש להגן על המורה כך? מה אדם מרגיש, החבר סמידהי, לאחר שעשה פעולה רצונית בגוף, דיבור, ותודעה?"

"לאחר שעשה פעולה רצונית בגוף, דיבור ותודעה, אדם מרגיש סבל, החבר פוטליפוטה."

אז, מבלי להסכים או לדחות את מילותיו של המכובד סמידהי, המתבודד פוטליפוטה קם ממושבו ונפרד לשלום.

זמן קצר לאחר שהמתבודד פוטליפוטה עזב, המכובד סמידהי הלך אל המכובד אננדה והחליף עמו ברכות. לאחר שהסתיימה שיחת הנימוסין, הוא ישב לצידו ודיווח למכובד אננדה את כל שיחתו עם המתבודד פוטליפוטה. לאחר שסיים לדבר, המכובד אננדה אמר לו: "החבר סמידהי, יש לדווח על השיחה הזו לבודהה. בוא, הבה ניגש אל הבודהה ונספר לו על כך. כפי שהבודהה יסביר לנו, כך עלינו לזכור." – "כן חבר," השיב המכובד סמידהי.

כך, המכובד אננדה והמכובד סמידהי הלכו יחד אל הבודהה, ולאחר שחלקו לו כבוד, התישבו לצידו. המכובד אננדה דיווח לבודהה את כל השיחה שהייתה בין המכובד סמידהי והמתבודד פוטליפוטה.

לאחר שסיים לדבר, הבודהה אמר למכובד אננדה: "אננדה, אינני זוכר אפילו שראיתי אי פעם את המתבודד פוטליפוטה, כל שכן, כיצד הייתה יכולה שיחה זו להתקיים? למרות ששאלתו של המתבודד פוטליפוטה היתה צריכה להחקר, אדם מוטעה זה השיב עליה באופן חד צדדי."

כאשר דבר זה נאמר, המכובד אוּדָאיִין אמר לבודהה: "אדון נכבד, ייתכן שהמכובד סמידהי דיבר כך בהתייחס [לעיקרון]: 'כל מה שמורגש הוא סבל."[i]

אז הבודהה פנה אל המכובד אננדה: "ראה, אננדה, כיצד אדם מוטעה זה אודאיין מתערב. ידעתי, אננדה, שאדם מוטעה זה אודאיין יתערב עכשיו שלא לצורך. מלכתחילה המתבודד פוטליפוטה שאל בעניין שלושת סוגי ההרגשות. האדם המוטעה הזה, סמידהי, היה משיב נכונה למתבודד פוטליפוטה, אם כאשר נשאל כך, הוא היה מסביר: 'החבר פוטליפוטה, לאחר שעשה פעולה רצונית בגוף, דיבור, ותודעה [שתוצאתו] מורגשת כנעימה, אדם מרגיש הנאה. לאחר שעשה פעולה רצונית בגוף, דיבור, ותודעה [שתוצאתו] מורגשת ככואבת, אדם מרגיש כאב. לאחר שעשה פעולה רצונית בגוף, דיבור, ותודעה [שתוצאתו] מורגשת כלא-כאב-ולא-הנאה, אדם מרגיש לא-כאב-ולא-הנאה.' אך מי אלו המתבודדים השוטים, חסרי הדעת מכתות אחרות, שיוכלו להבין את ההצגה הארוכה על קאמה של הטטהאגטה? עליך להקשיב, אננדה, לטטהאגטה כאשר הוא מציג את ההצגה הארוכה על קאמה."

זהו הזמן המתאים, אדון נכבד, זהו הזמן, המרומם, שהבודהה יציג את ההצגה הארוכה על קאמה. כאשר ישמעו אותה מפי הבודהה, הנזירים יזכרו אותה."

"אם כך הקשב, אננדה, ושים לב היטב למה שאומר."

"כן אדון נכבד," השיב המכובד אננדה. הבודהה דיבר כך:

אננדה, ניתן למצוא ארבעה סוגים של אנשים שקיימים בעולם. מהם הארבעה? הנה אדם כלשהו הורג יצורים חיים, לוקח מה שלא ניתן, מתנהג בצורה לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, דובר שקר, מדבר בצורה זדונית, מדבר בגסות, מרכל. הוא חמדן, בעל רוח מלאת שנאה, ובעל השקפות שגויות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגהינום.

אך הנה אדם כלשהו הורג יצורים חיים, לוקח מה שלא ניתן, מתנהג בצורה לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, דובר שקר, מדבר בצורה זדונית, מדבר בגסות, מרכל. הוא חמדן, בעל רוח מלאת שנאה, ובעל השקפות שגויות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי.

הנה אדם כלשהו נמנע מלהרוג יצורים חיים, מלקחת מה שלא ניתן, מהתנהגות לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, מאמירת שקר, מדיבור זדוני, מדיבור גס, מרכילות. הוא אינו חמדן, תודעתו ללא שנאה, והוא בעל השקפות נכונות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי.

"אך הנה אדם כלשהו נמנע מלהרוג יצורים חיים, מלקחת מה שלא ניתן, מהתנהגות לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, מאמירת שקר, מדיבור זדוני, מדיבור גס, מרכילות. הוא אינו חמדן, תודעתו ללא שנאה, והוא בעל השקפות נכונות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגהינום.

הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו המרוכזת כך, עם העין השמיימית, אשר מטוהרת ועולה על זו האנושית, הוא רואה את האדם הזה כאן שהורג יצורים חיים, לוקח מה שלא ניתן, מתנהג בצורה לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, דובר שקר, מדבר בצורה זדונית, מדבר בגסות, מרכל. הוא חמדן, בעל רוח מלאת שנאה, ובעל השקפות שגויות. והוא רואה שלאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגהינום. הוא אומר: 'אכן, ישנם מעשים רעים, יש תוצאה להתנהגות רעה; כיוון שראיתי כאן אדם שהרג יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות, וראיתי שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד אומללות… אפילו בגהינום.' הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שהורג יצורים חיים… ובעל השקפות שגויות מופיע ביעד אומללות… אפילו בגיהנום. אלו שיודעים זאת יודעים נכונה; אלו שחושבים אחרת טועים.' כך הוא דובק בעקשנות למה שהוא עצמו היתוודע, ראה וגילה, תוך שהוא עומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות.'

אך הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו הוא רואה את האדם הזה כאן שהורג יצורים חיים… ובעל השקפות שגויות, והוא רואה שלאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. הוא אומר: 'אכן, אין מעשים רעים, אין תוצאה להתנהגות רעה; כיוון שראיתי כאן אדם שהרג יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות, וראיתי שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי.' הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שהורג יצורים חיים… ובעל השקפות שגויות מופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי. אלו שיודעים זאת יודעים נכונה, אלו שחושבים אחרת טועים.' כך הוא דובק בעקשנות למה שהוא עצמו היתוודע, ראה וגילה, תוך שהוא עומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות.'

אך הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו המרוכזת כך, עם העין השמיימית, אשר מטוהרת ועולה על זו האנושית, הוא רואה את האדם הזה כאן שנמנע מלהרוג יצורים חיים, מלקחת מה שלא ניתן, מהתנהגות לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, מאמירת שקר, מדיבור זדוני, מדיבור גס, מרכילות. הוא אינו חמדן, תודעתו ללא שנאה, והוא בעל השקפות נכונות, והוא רואה שלאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. הוא אומר: 'אכן, יש מעשים טובים, יש תוצאה להתנהגות טובה; כיוון שראיתי כאן אדם שנמנע מלהרוג יצורים חיים… והיה בעל השקפות נכונות, וראיתי שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי.' הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שנמנע מלהרוג יצורים חיים… ובעל השקפות נכונות מופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי. אלו שיודעים זאת יודעים נכונה; אלו שחושבים אחרת טועים.' כך הוא דובק בעקשנות למה שהוא עצמו היתוודע, ראה וגילה, תוך שהוא עומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות.'

אך הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו המרוכזת כך, עם העין השמיימית, אשר מטוהרת ועולה על זו האנושית, הוא רואה את האדם הזה כאן שנמנע מלהרוג יצורים חיים… ובעל השקפות נכונות, והוא רואה שלאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגהינום. הוא אומר: 'אכן, אין מעשים טובים, אין תוצאה להתנהגות טובה; כיוון שראיתי כאן אדם שנמנע מלהרוג יצורים חיים…והיה בעל השקפות נכונות, וראיתי שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד אומללות… אפילו בגהינום.' הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שנמנע מלהרוג יצורים חיים… ובעל השקפות נכונות מופיע ביעד אומללות… אפילו בגהינום. אלו שיודעים זאת יודעים נכונה; אלו שחושבים אחרת טועים.' כך הוא דובק בעקשנות למה שהוא עצמו היתוודע, ראה וגילה, תוך שהוא עומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות.'

הנה, אננדה, כאשר פרוש או ברהמין אומר: 'אכן, ישנם מעשים רעים, יש תוצאה להתנהגות רעה,' אני מסכים איתו על כך. כאשר הוא אומר: 'ראיתי כאן אדם שהרג יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות, ואני רואה שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד אומללות… אפילו בגיהנום,' גם על כך אני מסכים איתו. אך כאשר הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שהרג יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות מופיע ביעד אומללות… אפילו בגיהנום,' אינני מסכים איתו על כך. וכאשר הוא אומר: 'אלו שיודעים זאת יודעים נכונה; אלו שחושבים אחרת טועים,' גם על כך אינני מסכים איתו. וכאשר הוא דובק בעקשנות למה שהוא היתוודע בעצמו, ראה גילה, ועומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות,' גם על כך אינני מסכים איתו. מדוע זאת? כיוון, אננדה, שידיעת הטטהאגטה של ההצגה הארוכה על הקאמה היא אחרת.

הנה, אננדה, כאשר פרוש או ברהמין אומר: 'אכן, ישנם מעשים רעים, יש תוצאה להתנהגות רעה,' אני מסכים איתו על כך. כאשר הוא אומר: 'ראיתי כאן אדם שהרג יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות, ואני רואה שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי,' גם על כך אני מסכים איתו. אך כאשר הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שהרג יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות מופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי,' אינני מסכים איתו על כך. וכאשר הוא אומר: 'אלו שיודעים זאת יודעים נכונה; אלו שחושבים אחרת טועים,' גם על כך אינני מסכים איתו. וכאשר הוא דובק בעקשנות למה שהוא היתוודע בעצמו, ראה גילה, ועומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות,' גם על כך אינני מסכים איתו. מדוע זאת? כיוון, אננדה, שידיעת הטטהאגטה של ההצגה הארוכה על הקאמה היא אחרת.

הנה, אננדה, כאשר פרוש או ברהמין אומר: 'אכן, ישנם מעשים טובים, יש תוצאה להתנהגות טובה,' אני מסכים איתו על כך. כאשר הוא אומר: 'ראיתי כאן אדם שנמנע מלהרוג יצורים חיים… והיה בעל השקפות נכונות, ואני רואה שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי,' גם על כך אני מסכים איתו. אך כאשר הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שנמנע מלהרוג יצורים חיים… והיה בעל השקפות נכונות מופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי,' אינני מסכים איתו על כך. וכאשר הוא אומר: 'אלו שיודעים זאת יודעים נכונה; אלו שחושבים אחרת טועים,' גם על כך אינני מסכים איתו. וכאשר הוא דובק בעקשנות למה שהוא היתוודע בעצמו, ראה גילה, ועומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות,' גם על כך אינני מסכים איתו. מדוע זאת? כיוון, אננדה, שידיעת הטטהאגטה של ההצגה הארוכה על הקאמה היא אחרת.

הנה, אננדה, כאשר פרוש או ברהמין אומר: 'אכן, ישנם מעשים טובים, יש תוצאה להתנהגות טובה,' אני מסכים איתו על כך. כאשר הוא אומר: 'ראיתי כאן אדם שנמנע מלהרוג יצורים חיים… והיה בעל השקפות נכונות, ואני רואה שלאחר מותו, הוא הופיע ביעד אומללות אפילו בגיהנום,' גם על כך אני מסכים איתו. אך כאשר הוא אומר: 'לאחר המוות, כל מי שנמנע מלהרוג יצורים חיים… והיה בעל השקפות נכונות מופיע ביעד אומללות אפילו בגיהנום,' אינני מסכים איתו על כך. וכאשר הוא אומר: 'אלו שיודעים זאת יודעים נכונה; אלו שחושבים אחרת טועים,' גם על כך אינני מסכים איתו. וכאשר הוא דובק בעקשנות למה שהוא היתוודע בעצמו, ראה גילה, ועומד על כך ש:'רק זאת אמת, כל דבר אחר הוא טעות,' גם על כך אינני מסכים איתו. מדוע זאת? כיוון, אננדה, שידיעת הטטהאגטה של ההצגה הארוכה על הקאמה היא אחרת.

כך, אננדה, באשר לאדם כאן שהורג יצורים חיים… ובעל השקפות שגויות, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות… אפילו בגיהנום: או שקודם לכן הוא עשה מעשה רע שתוצאתו כואבת, או שאחר כך הוא עשה מעשה רע שתוצאתו כואבת, או שברגע המוות הוא רכש וקיבל השקפה שגויה. משום כך, לאחר מותו הוא הופיע ביעד אומללות… אפילו בגיהנום. ומאחר והוא הרג כאן יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות, הוא יחווה את התוצאה של המעשה הזה או כאן ועכשיו, או בלידה הבאה, או באיזשהו קיום עתידי.

כך, אננדה, באשר לאדם כאן שהורג יצורים חיים… ובעל השקפות שגויות, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי: או שקודם לכן הוא עשה מעשה טוב שתוצאתו נעימה, או שאחר כך הוא עשה מעשה טוב שתוצאתו נעימה, או שברגע המוות הוא רכש וקיבל השקפה נכונה. משום כך, לאחר מותו הוא הופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי. ומאחר והוא הרג כאן יצורים חיים… והיה בעל השקפות שגויות, הוא יחווה את התוצאה של המעשה הזה או כאן ועכשיו, או בלידה הבאה, או באיזשהו קיום עתידי.

כך, אננדה, באשר לאדם כאן שנמנע מלהרוג יצורים חיים… ובעל השקפות נכונות, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי: או שקודם לכן הוא עשה מעשה טוב שתוצאתו נעימה, או שאחר כך הוא עשה מעשה טוב שתוצאתו נעימה, או שברגע המוות הוא רכש וקיבל השקפה נכונה. משום כך, לאחר מותו הוא הופיע ביעד משמח אפילו בעולם שמיימי. ומאחר והוא נמנע מלהרוג כאן יצורים חיים… והיה בעל השקפות נכונות, הוא יחווה את התוצאה של המעשה הזה או כאן ועכשיו, או בלידה הבאה, או באיזשהו קיום עתידי.

כך, אננדה, באשר לאדם כאן שנמנע מלהרוג יצורים חיים… ובעל השקפות נכונות, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות… אפילו בגיהנום: או שקודם לכן הוא עשה מעשה רע שתוצאתו כואבת, או שאחר כך הוא עשה מעשה רע שתוצאתו כואבת, או שברגע המוות הוא רכש וקיבל השקפה שגויה. משום כך, לאחר מותו הוא הופיע ביעד אומללות… אפילו בגיהנום. ומאחר והוא נמנע מלהרוג כאן יצורים חיים… והיה בעל השקפות נכונות, הוא יחווה את התוצאה של המעשה הזה או כאן ועכשיו, או בלידה הבאה, או באיזשהו קיום עתידי.

כך, אננדה, ישנו מעשה שאינו בעל יכולת [לתוצאה טובה] ונראה חסר יכולת, ישנו מעשה שאינו בעל יכולת [לתוצאה טובה] ונראה בעל יכולת, ישנו מעשה בעל יכולת [לתוצאה טובה] ונראה בעל יכולת, וישנו מעשה בעל יכולת [לתוצאה טובה] ונראה חסר יכולת.

כך אמר הנעלה והמכובד אננדה היה מרוצה ושמח מדבריו.



[i] התבטאות זו נעשתה על ידי הבודהה ב-SN36:11/iv.216, בהתייחס לסבל הטבוע בכל התופעות מתוך סיבת ארעיותם. למרות שהאמירה עצמה נכונה, נראה שהמכובד סמידהי מציג אותה בצורה מטעה כאילו כל ההרגשות מורגשות כסבל, דבר שגוי בהחלט.