החיפוש האצילי

Ariyapariyesanà Sutta,
Majjhima Nikàya 26

כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה התגורר בסָאווַטְהִי בחורשת גֵ'טָה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקָה.

באותו בוקר הבודהה התלבש, לקח את קערתו וגלימתו העליונה והלך לסאווטהי לסבב נדבות מזון. באותה העת מספר נזירים הלכו אל המכובד אננדה ואמרו לו: "החבר אננדה, עבר זמן רב מאז שמענו שיחה על הדהמה מפיו הבודהה. יהיה טוב אם נוכל לשמוע שיחה כזו, החבר אננדה." – "אם כך, ילכו המכובדים אל מעונו של הברהמין רַמַקַה. אולי יזדמן לכם לשמוע שיחה על הדהמה מפיו של הבודהה." – "כן, חבר," הם השיבו.

לאחר שהבודהה שוטט בחיפוש אחר נדבות מזון בסאוואטהי וחזר מסבב נדבות המזון שלו, ולאחר שסיים את ארוחתו פנה אל המכובד אננדה: "אננדה, הבה נלך אל הפארק המזרחי, לארמונה של אימו של מִיגָארַה, לשהות שם את המשך היום." – "כן, אדון נכבד," המכובד אננדה השיב. כך הבודהה הלך יחד עם המכובד אננדה אל הפארק המזרחי, לארמונה של אמו של מיגארה, כדי לשהות שם את היום.

כאשר הגיע הערב, קם הבודהה ממדיטציה ופנה אל המכובד אננדה: "אננדה, הבה נלך להתרחץ במקום הרחצה המזרחי." – "כן, אדון נכבד," השיב המכובד אננדה. כך הבודהה הלך עם המכובד אננדה להתרחץ במקום הרחצה המזרחי. כשסיים, הוא יצא מהמים ועמד לבוש בגלימה אחת לייבש את גופו. אז אמר המכובד אננדה לנעלה: "אדון נכבד, מעונו של הברהמין רמקה קרוב לכאן. מעון זה נחמד ונעים. אדון נכבד, יהיה טוב אם המכובד ילך לשם מתוך חמלה." הבודהה הסכים בשתיקה.

כך הלך הבודהה אל מעונו של הברהמין רמקה. באותה העת ישבו יחד במעון מספר נזירים ושוחחו בענייני הדהמה. הבודהה עמד בחוץ ליד הדלת והמתין עד ששיחתם תסתיים. כאשר ידע ששיחתם הסתיימה, הוא השתעל ונקש על הדלת, והנזירים פתחו את הדלת בפניו. הבודהה נכנס, התיישב על מושב שהוכן עבורו, ופנה אל הנזירים בדברים הבאים: "לשם איזו מין שיחה אתם יושבים כאן יחד? ובעניין מה היתה שיחתכם שהופרעה?"

"אדון נכבד, שיחתנו בעניין הדהמה שהופרעה הייתה אודות הבודהה עצמו ואז הגיע הבודהה."

"טוב, נזירים. יאה לכם, בעלי-בית שפרשו מתוך אמונה מחיי-בית אל חיי חוסר-בית, לשבת יחד ולשוחח בעניין הדהמה. כאשר אתם מתקבצים יחד, נזירים, עליכם לעשות אחד משני הדברים: לשוחח על הדהמה, או לשמור על שתיקה נאצלת.

(שני סוגי חיפוש)

נזירים, קיימים שני סוגי חיפוש אלו: חיפוש אצילי וחיפוש נחות. ומהו החיפוש הנחות? הנה אדם אשר הוא עצמו נתון ללידה מחפש גם כן מה שנתון ללידה, בעוד עצמו נתון להזדקנות, מחפש גם כן מה שנתון להזדקנות, בעוד עצמו נתון לחולי, מחפש גם כן מה שנתון לחולי, בעוד עצמו נתון למוות, מחפש גם כן מה שנתון למוות, בעוד עצמו נתון לצער, מחפש גם כן מה שנתון לצער, בעוד עצמו נתון לזיהומים מנטליים[i], מחפש גם כן מה שנתון לזיהומים מנטליים.

"ועל מה ניתן לומר שהוא נתון ללידה? רעיה וילדים נתונים ללידה, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות, זהב וכסף נתונים ללידה. דברי היקשרות[ii] אלו נתונים ללידה, והוא אשר קשור לדברים אלו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, כאשר הוא עצמו נתון ללידה, מחפש גם כן מה שנתון ללידה.

ועל מה ניתן לומר שהוא נתון להזדקנות? רעיה וילדים נתונים להזדקנות, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות, זהב וכסף נתונים להזדקנות. דברי היקשרות אלו נתונים להזדקנות. והוא אשר קשור לדברים אלו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון להזדקנות, מחפש גם כן מה שנתון להזדקנות.

ועל מה ניתן לומר שהוא נתון לחולי? רעיה וילדים נתונים לחולי, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים לחולי. דברי היקשרות אלו נתונים לחולי. והוא אשר קשור לדברים אלו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון לחולי, מחפש גם כן מה שנתון לחולי.

ועל מה ניתן לומר שהוא נתון למוות? רעיה וילדים נתונים למוות, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים למוות. דברי היקשרות אלו נתונים למוות. והוא אשר קשור לדברים אלו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון למוות, מחפש גם כן מה שנתון למוות.

ועל מה ניתן לומר שהוא נתון לצער? רעיה וילדים נתונים לצער, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים לצער. דברי היקשרות אלו נתונים לצער. והוא אשר קשור לדברים אלו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון לצער, מחפש גם כן מה שנתון לצער.

ועל מה ניתן לומר שהוא נתון לזיהומים מנטליים? רעיה וילדים נתונים לזיהומים מנטליים, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים לזיהומים מנטליים. דברי היקשרות אלו נתונים לזיהומים מנטליים. והוא אשר קשור לדברים אלו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון לזיהומים מנטליים, מחפש גם כן מה שנתון לזיהומים מנטליים. זהו החיפוש הנחות.

ומהו החיפוש האצילי? הנה אדם אשר הוא עצמו נתון ללידה, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון ללידה, הוא מחפש את הלא-נולד הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. מאחר שהוא עצמו נתון להזדקנות, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון להזדקנות, הוא מחפש את הבלתי-מזדקן הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. מאחר שהוא עצמו נתון לחולי, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון לחולי, הוא מחפש את האל-חולי הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. מאחר שהוא עצמו נתון למוות, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון למוות, הוא מחפש את האלמוות הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. מאחר שהוא עצמו נתון לצער, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון לצער, הוא מחפש את האל-צער הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. מאחר שהוא עצמו נתון לזיהומים מנטליים, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון לזיהומים מנטליים, הוא מחפש את הבלתי-מזוהם הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. זהו החיפוש האצילי.

(החיפוש אחר הארה)

נזירים, טרום ההארה שלי, כאשר הייתי עדיין רק בוֹדְהִיסַטָה,[iii] לא מואר, גם אני, בעוד הייתי נתון ללידה, חיפשתי אחר מה שגם כן נתון ללידה, בעוד הייתי נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהומים מנטליים, חיפשתי אחר מה שגם נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהומים מנטליים. אז שקלתי את העניין באופן הבא: 'מדוע, בעוד אני עצמי נתון ללידה, אני מחפש גם כן מה שנתון ללידה? מדוע, בעוד אני עצמי נתון להזדקנות, לחולי, מוות, צער, וזיהומים מנטליים, אני מחפש מה שגם כן נתון להזדקנות, לחולי, מוות, צער, וזיהומים מנטליים? נניח שבעוד אני נתון ללידה, לאחר שאבין את הסכנה במה שנתון ללידה, אחפש את הלא-נולד הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. נניח שבעוד אני נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהומים מנטליים, לאחר שאבין את הסכנה במה שנתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהומים מנטליים, אחפש את הבלתי מזדקן, האל-חולי, האלמוות, האל-צער, הבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה.

לאחר מכן, בעודי צעיר, בחור שחור שיער הניחן בחיוניות הנעורים, בראשית חיי, למרות שאימי ואבי ביקשו אחרת ובכו בפנים מלאות דמעות, גילחתי את שערי וזקני, לבשתי את הגלימה הצהובה, ופרשתי מחיי בעל-בית אל חיי חוסר-בית.

לאחר שיצאתי לפרישות, נזירים, בחיפוש אחר מה שמועיל וטוב, כשאני מחפש את המצב העילאי של השלווה הנשגבת, הלכתי אל אַלָארַה קַלָמַה[iv] ואמרתי לו: 'החבר אלארה, ברצוני להוביל את החיים הרוחניים בדהמה[v] ושיטה[vi] זו.' אלארה קלמה השיב: 'המכובד יכול להשאר כאן. בדהמה[vii] זו אדם חכם יוכל להיכנס ולהשאר במהרה, תוך שהוא חווה בעצמו בידיעה ישירה את התורה של מורו.' למדתי את הדהמה הזו תוך זמן קצר. עד כמה שנוגע לדיקלום ושינון תורתו, יכולתי לדבר בידיעה וביטחון, ועל כך הצהרתי, 'אני יודע ורואה' – והיו גם אחרים שעשו כך.

הרהרתי בדבר: 'לא על פי אמונה בלבד שאלארה קלאמה מצהיר: "דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, אני נכנס ושוהה בדהמה זו." ללא ספק אלארה קלאמה חי כשהוא יודע ורואה דהמה זו.' אז הלכתי לאלארה קלאמה ושאלתי אותו: 'החבר קלאמה, באיזה מובן אתה מצהיר שדרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, אתה נכנס ושוהה בדהמה זו?' כתשובה הוא הכריז על בסיס האינות.

הרהרתי בדבר: 'לא רק אלארה קלאמה בעל אמון, מרץ, מודעות, ריכוז, וחוכמה. גם אני בעל אמון, מרץ, מודעות, ריכוז וחוכמה[viii]. נניח והייתי עושה מאמץ להשיג את הדהמה בה אלארה קלאמה מצהיר שהוא נכנס, שוהה בה וחווה בעצמו בידיעה ישירה?'

תוך זמן קצר נכנסתי ושהיתי בדהמה זו דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה. אז הלכתי לאלארה קלאמה ושאלתי אותו: 'החבר קלאמה, האם בדרך זו אתה מכריז שאתה נכנס ושוהה בדהמה דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה?' – "זו הדרך, חבר." – "במובן זה, חבר, גם אני נכנס ושוהה בדהמה זו בחוויה עצמית בידיעה ישירה." – זוהי זכות עבורנו, חבר, זוהי זכות גדולה עבורנו שיש עמנו מכובד כמוך כשותף לחיים הרוחניים. אותה הדהמה שאני מצהיר שאני נכנס בה ושוהה בה בחוויה עצמית בידיעה ישירה כך היא הדהמה שאתה נכנס ושוהה בה כשאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה. ואותה הדהמה שאתה מצהיר שאתה נכנס בה ושוהה תוך שאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה כך היא הדהמה שאני נכנס ושוהה בה בחוויה עצמית בידיעה ישירה.  כך אתה יודע את הדהמה שאני יודע ואני יודע את הדהמה שאתה יודע. כפי שאני, כך אתה, כפי שאתה, כך אני. בוא, חבר, הבה ננהיג קהילה זו יחד."

כך אלארה קלאמה, מורי, הציב אותי, תלמידו, בעמדה שווה לו והקנה לי את הכבוד הגדול ביותר. אך עלה בדעתי דבר זה: 'דהמה זו לא מובילה להתפקחות, לאי-תשוקה, לחידלון, לשלווה, לידיעה ישירה, להארה, לניבאנה, אלא רק להופעה מחודשת בבסיס האינות.' משלא הייתי מסופק עם דהמה זו, עזבתי והלכתי לדרכי.

נזירים, עדיין בחיפוש אחר מה שמועיל וטוב, בחיפוש אחר המצב העילאי של השלווה הנישגבת, הלכתי לאוּדַקָה רָאמַפוּטַה[ix] ואמרתי לו: "חבר, ברצוני להוביל את החיים הרוחניים בדהמה ושיטה זו." אודקה ראמפוטה השיב: "המכובד יכול להשאר כאן. בדהמה זו אדם חכם יוכל להיכנס ולהשאר במהרה, תוך שהוא חווה בעצמו בידיעה ישירה את התורה של מורו." למדתי את הדהמה הזו תוך זמן קצר. עד כמה שנוגע לדיקלום ושינון תורתו, יכולתי לדבר בידיעה וביטחון, ועל כך הצהרתי, 'אני יודע ורואה' – והיו גם אחרים שעשו כך.

"הרהרתי בדבר: 'לא על פי אמונה בלבד שראמה הצהיר: "דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, אני נכנס ושוהה בדהמה זו." ללא ספק ראמה חי שהוא יודע ורואה דהמה זו.' אז הלכתי לאודקה ראמפוטה ושאלתי אותו: "חבר, באיזה מובן ראמה הצהיר שדרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, הוא נכנס ושוהה בדהמה זו?" כתשובה אודקה ראמפוטה הכריז על בסיס הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה.

הרהרתי בדבר: 'לא רק ראמה היה בעל אמון, מרץ, מודעות, ריכוז, וחוכמה. גם אני בעל אמון, מרץ, מודעות, ריכוז וחוכמה. נניח והייתי עושה מאמץ להשיג את הדהמה אותה ראמה מצהיר שהוא נכנס ושוהה בה וחווה בעצמו בידיעה ישירה?'

תוך זמן קצר נכנסתי ושהיתי בדהמה זו דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה. אז הלכתי לאודקה ראמפוטה ושאלתי אותו: "חבר, האם בדרך זו ראמה הכריז שהוא נכנס ושוהה בדהמה דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה?" – "זו הדרך, חבר." – "במובן זה, חבר, גם אני נכנס ושוהה בדהמה זו בחוויה עצמית בידיעה ישירה." – "זוהי זכות עבורנו, חבר, זוהי זכות גדולה עבורנו שיש עמנו מכובד כמוך כשותף לחיים הרוחניים. אותה הדהמה שראמה הצהיר שהוא נכנס ושהה בה בחוויה עצמית בידיעה ישירה כך היא הדהמה שאתה נכנס ושוהה בה כשאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה. ואותה הדהמה שאתה מצהיר שאתה נכנס בה ושוהה בה תוך שאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה כך היא הדהמה שראמה נכנס ושהה בה בחוויה עצמית בידיעה ישירה. כך אתה יודע את הדהמה שראמה ידע וראמה ידע את הדהמה שאתה יודע. כפי שראמה היה, כך אתה, כפי שאתה, כך היה ראמה. בוא, חבר, היה המנהיג של קהילה זו."

"כך אודקה ראמפוטה, שותפי בחיי הטוהר, הציב אותי בעמדה של מורה והקנה לי את הכבוד הגדול ביותר. אך עלה בדעתי דבר זה: 'דהמה זו לא מובילה להתפקחות, לאי-תשוקה, לחידלון, לשלווה, לידיעה ישירה, להארה, לניבאנה, אלא רק להופעה מחודשת בבסיס הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה.' משלא הייתי מסופק עם דהמה זו, עזבתי והלכתי לדרכי.

נזירים, עדיין בחיפוש אחר מה שמועיל וטוב, בחיפוש אחר המצב העילאי של השלוה הנישגבת, נדדתי בשלבים דרך ארץ מַגַדְהָא עד שלבסוף הגעתי לסַנָאנִיגַמַה שעל יד אוּרוּבַלָא. שם ראיתי חלקת אדמה נעימה, חורשה מקסימה עם זרם נהר צלול על גדות חלקות ונעימות ובקירבה כפר בו ניתן לאסוף נדבות מזון. מקום זה יוכל לשרת אדם הנחוש בדעתו לעשות מאמצים.' ושם ישבתי וחשבתי לעצמי:'מקום זה ישמש לעשיית מאמצים.'

(הארה)

אז, נזירים, בהיותי נתון ללידה, משהבנתי את הסכנה במה שנתון ללידה, בחיפוש אחר הלא-נולד הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, השגתי את הלא-נולד הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. בהיותי נתון להזדקנות, משהבנתי את הסכנה במה שנתון להזדקנות, בחיפוש אחר הבלתי-מזדקן הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, השגתי את הבלתי-מזדקן הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. בהיותי נתון לחולי, משהבנתי את הסכנה במה שנתון לחולי, בחיפוש אחר האל-חולי הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, השגתי את האל-חולי הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. בהיותי נתון למוות, משהבנתי את הסכנה במה שנתון למוות, בחיפוש אחר האלמוות הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, השגתי את האלמוות הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. בהיותי נתון לצער, משהבנתי את הסכנה במה שנתון לצער, בחיפוש אחר האל-צער הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, השגתי את האל-צער הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. בהיותי נתון לזיהום תודעה, משהבנתי את הסכנה במה שנתון לזיהום תודעה, בחיפוש אחר הבלתי-מזוהם הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, השגתי את הבלתי-מזוהם הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. הידיעה והראייה עלו בי כך: 'שחרורי ניתן להריסה. זוהי הלידה האחרונה; מעתה אין עוד קיום נוסף.'

הרהרתי בדבר: 'הדהמה הזו שהשגתי היא עמוקה, קשה לראייה וקשה להבנה, שלווה ונשגבת, בלתי מושגת באמצעות חשיבה בלבד, מעודנת, נחוות על ידי החכם. אך הדור הזה נהנה מחיי העולם הזה, מוצא הנאה בתענוגות ארציים, שמח בתענוגות גשמיים. יהיה קשה לדור שכזה לראות אמת זו, כלומר, התנייה מפורשת, הופעה מותנית. וקשה לראות אמת זו, כלומר, ההדממה של כל מבני ההתהוות, נטישת כל ההיקשרויות, הרס ההישתוקקות, אי-תשוקה, חידלון, ניבאנה. אם הייתי מלמד את הדהמה, אחרים לא היו מבינים אותי, והדבר היה מייגע ומתיש אותי.' באותו רגע עלו ברוחי מילים אלו אשר לא שמעתי מעולם קודם לכן:

'די עם לימוד הדהמה

שאותה אפילו אני מצאתי קשה להשגה,

משום שהיא לעולם לא תתפס

בתודעתם של אלו החיים בתשוקה ושנאה.

אלו הצבועים בתשוקה, עטופים בחשיכה

לעולם לא יצליחו לראות דהמה קשה להבנה כזו

אשר הולכת כנגד הזרם הגשמי,

מעודנת, עמוקה, וקשה לראיה.'

כשהרהרתי כך, תודעתי נטתה לחוסר מעש יותר מאשר לימוד הדהמה.

אז, נזירים, הבְּרַהְמַה שַהְמְפַּטִי[x] ידע בתודעתו את מחשבתי וחשב: 'העולם יאבד, העולם יגווע, מאחר ותודעתו של הטטהאגטה, המושלם ומואר בשלמות, נוטה לחוסר מעש יותר מלימוד הדהמה.' כך, בדיוק במהירות בה אדם חזק מותח את ידו המכופפת, או מכופף את ידו הישרה, הברהמה שהמפטי נעלם בעולם הברהמה והופיע מולי. הוא סידר את גלימתו העליונה על כתף אחד, ובשולחו את ידיו בברכה כלפי, דיבר כך: 'אדון נכבד, אנא מהבודהה שילמד את הדהמה, שהבודהה ילמד את הדהמה. ישנם אלו עם מעט אבק בעיניים שיאובדו אם לא ישמעו את הדהמה. יהיו אלו אשר יבינו את הדהמה.' כך אמר הברהמה שהמפטי, והוסיף:

'במגדהא נראתה עד עתה

תורה לא טהורה שהומצאה על ידי אלו שעדיין מוכתמים.

פתח את הדלת לאלמוות, תן להם לשמוע

את הדהמה שהבלתי-מוכתם מצא.

כפי שאדם העומד על פסגת הר

יכול לראות למטה את כל האנשים מסביב,

כך, הו חכם, נבון רואה כל,

מרומם ארמון הדהמה.

אנא, שחסר-הצער יסקור את מין בני האנוש,

הטבוע בצער, המוכרע על ידי לידה והזדקנות.

התרומם, גיבור מנצח, מנהיג השיירה,

חסר-חובות, ונדוד בעולם.

אנא מהבודהה שילמד את הדהמה,

יהיו אלו אשר יבינו.'

"הקשבתי להפצרת הברהמה, ומתוך חמלה ליצורים החיים סקרתי את העולם בעין הבודהה[xi]. תוך שסקרתי את העולם בעין הבודהה, ראיתי יצורים עם מעט אבק בעיניים ועם הרבה אבק בעיניים, עם יכולות מנטליות חדות ועם יכולות מנטליות קהות, עם איכויות טובות ועם איכויות רעות, כאלו שקל ללמד וכאלו שקשה ללמד, וגם כאלו שחיים ביראה מאשמה ויראה מהעולם הבא. כפי שבאגם קטן של לוטוסים כחולים, אדומים או לבנים, חלק מהלוטוסים שנולדים וצומחים במים מצליחים לשרות במים מבלי לעלות מעל פניהם, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים נמצאים על פני המים, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים מתרוממים החוצה מהמים ונזקפים הרחק מפני המים ולא נרטבים מהם, כך גם כאשר סקרתי את העולם בעין הבודהה, ראיתי יצורים עם מעט אבק בעיניים ועם הרבה אבק בעיניים, עם יכולות מנטליות חדות ועם יכולות מנטליות קהות, עם איכויות טובות ועם איכויות רעות, כאלו שקל ללמד וכאלו שקשה ללמד, וגם כאלו שחיים ביראה מאשמה ומהעולם הבא. אז השבתי לברהמה שהמפטי במילים אלו:

'פתוחות בפניהם דלתות האלמוות,

תן לאלו בעלי האוזניים להראות את אמונם.

בחושבי שיהיה זה מתיש בשבילי, הו ברהמה,

לא לימדתי את הדהמה המעודנת והנשגבת.'

אז חשב לעצמו ברהמה שהמפטי: 'יצרתי את ההזדמנות לנעלה ללמד את הדהמה.' ולאחר שחלק לי כבוד, תוך ששמר את עצמו לימיני, הוא עזב מיד.

הרהרתי בדבר: 'מי הראשון שכדאי ללמד אותו את הדהמה? מי יבין את הדהמה הזו במהירות?' אז עלה בדעתי: 'אלארה קלמה חכם, נבון ומבין, זה זמן רב שיש מעט אבק בעיניו. נניח ותחילה אלמד את הדהמה לאלארה קלמה. הוא יבין אותה במהירות.' אך ישויות שמימיות פנו אלי ואמרו: 'אדון נכבד, אלארה קלמה נפטר לפני שבעה ימים.' והידיעה והראייה עלו בי: 'אלארה קלמה נפטר לפני שבעה ימים.' חשבתי: 'זהו הפסד עצום לאלארה קלמה. אם היה שומע את הדהמה הזו, הוא היה מבין אותה במהירות.'

הרהרתי בדבר: 'מי הראשון שכדאי ללמד אותו את הדהמה? מי יבין את הדהמה הזו במהירות?' אז עלה בדעתי: 'אודקה ראמפוטה חכם, נבון ומבין, זה זמן רב שיש מעט אבק בעיניו. נניח ותחילה אלמד את הדהמה לאודקה ראמפוטה. הוא יבין אותה במהרה.' אך ישויות שמימיות פנו אלי ואמרו: 'אדון נכבד, אודקה ראמפוטה נפטר אתמול בלילה.' והידיעה והראייה עלו בי: 'אודקה ראמפוטה נפטר אתמול בלילה.' חשבתי: 'זה הפסד עצום לאודקה ראמפוטה. אם  היה שומע את הדהמה הזו, הוא היה מבין אותה במהירות.'

הרהרתי בדבר: 'מי הראשון שכדאי ללמד אותו את הדהמה? מי יבין את הדהמה הזו במהירות?' אז עלה בדעתי: 'קבוצת חמשת הנזירים שדאגו לי בעוד הייתי עסוק במאמצי היו מאוד מועילים. נניח ותחילה אלמד אותם את הדהמה. אז חשבתי: 'היכן מתגוררים כעת קבוצת חמשת הנזירים?' ובעזרת העין השמיימית, שהיא מטוהרת ועולה על העין האנושית, ראיתי שהם גרים בוראנאסי, בפארק הצבאים שבאיסיפטנה.

(לימוד הדהמה)

כך, נזירים, לאחר ששהיתי באוּרוּבַלָא ככל שביקשתי, יצאתי לנדוד בשלבים אל וראנאסי. בין גאיה למקום ההארה ראה אותי אַגִ'יבַקָה אוּפַּקָה על הדרך ואמר: 'חבר, חושיך צלולים, גוון עורך טהור וקורן. תחת מי יצאת לפרישות, חבר? מיהו מורך? בדהמה של מי אתה מאמין?' השבתי לאג'יבקה אופקה במילים אלו:

'אני שהתעלתי מעל הכל, יודע כל,

בלתי מוכתם בין כל הדברים, נוטש כל,

דרך הפסקת ההישתוקקות חופשי אני.

מאחר שאני יודע כל  זאת בעצמי, אל מי אצביע כמורה?

אין לי מורה, ואחד כמוני

לא קיים באף מקום בעולם.

עם כל הישויות שבו, כיוון שאין

אחד השווה לי.

אני המושלם בעולם,

אני הוא המורה העילאי.

אני בלבד הוא המואר בשלמות,

שהאש שבו כבויה ודוממת.

אני הולך עתה לעיר קאסי

על מנת להניע את גלגל הדהמה.

בעולם שהפך עיוור

אני עומד להכות בתוף האלמוות.'

"על פי טענותיך, חבר, עליך להיות מנצח אוניברסלי."

'המנצחים הם כמוני

שניצח בהרס הכתמים.

אני הבסתי את כל המצבים הרעים,

לכן, אופקה, אני מנצח.'

כאשר דבר זה נאמר, אג'יבקה אופקה אמר: 'שיהיה כך, חבר.' בעוד הוא מנענע את ראשו, בחר בדרך צדדית ועזב.

"אז, נזירים, לאחר שנדדתי בשלבים, הגעתי לבסוף לוראנאסי, לפארק הצבאים אשר באיסיפטנה, והתקדמתי לעבר קבוצת חמשת הנזירים. הם ראו אותי מגיע מרחוק, ועשו הסכם בינם לבין עצמם: 'חברים, הנה מגיע הפרוש גוטמה החי חיי רווחה, שוויתר על מאמציו, וחזר לתענוגות. עלינו לא לחלוק לו כבוד או לקום לכבודו או לקבל את קערתו וגלימתו העליונה. אך אפשר להכין מקום עבורו. אם ירצה, הוא יוכל לשבת.' למרות זאת, כאשר התקרבתי, הנזירים האלו לא הצליחו לשמור על ההסכם שלהם. אחד מהם בא לקבל אותי ולקח ממני את קערתי וגלימתי העליונה, אחר הכין מקום, ואחר הכין מים לשטוף את רגליי. ולמרות זאת, הם פנו אלי בשם פרטי ובכינוי 'חבר'.

בשל כך אמרתי להם: "נזירים, אל תפנו אל הטטהאגטה בשם פרטי ובכינוי 'חבר'. הטטהאגטה הוא מושלם, מואר בשלמות. הקשיבו, נזירים, האלמוות הושג. אני אדריך אתכם, אלמד אתכם את הדהמה. כאשר תתרגלו כפי שהודרכתם, כאשר תחוו בעצמכם כאן ועכשיו דרך ידיעה ישירה תוך זמן לא רב תכנסו ותשהו ביעד הסופי של החיים הרוחניים שלמענו בעל-בית יוצא בצדק אל חיי חסר-בית."

כאשר דבר זה נאמר, הנזירים מקבוצת החמישה השיבו: "החבר גוטמה, בעקבות כללי ההתנהגות, התרגול, והעשייה הסגפנית ולקחת על עצמך, לא השגת אף מצב על-אנושי, לא מובחנות בידיעה וראייה הראויים לאציליים. מאחר ועתה אתה חי ברווחה, לאחר שוויתרת על מאמציך, וחזרת לתענוגות, הכיצד תוכל להשיג איזשהו מצב על-אנושי, איזושהי מובחנות בידיעה ובראייה הראויים לאציליים?" כאשר דבר זה נאמר, אמרתי להם: "הטטהאגטה לא חי חיי רווחה, ולא וויתר על מאמציו וחזר לתענוגות. הטטהאגטה הוא מושלם, מואר בשלמות. הקשיבו, נזירים, האלמוות הושג. אני אדריך אתכם, אלמד אתכם את הדהמה. כאשר תתרגלו כפי שהודרכתם, כאשר תחוו בעצמכם כאן ועכשיו דרך ידיעה ישירה תוך זמן לא רב תכנסו ותשהו ביעד הסופי של החיים הרוחניים שלמענו בעל-בית יוצא בצדק אל חיי חסר-בית."

בפעם השנייה אמרו לי הנזירים מקבוצת החמישה: 'החבר גוטמה… הכיצד תוכל להשיג איזשהו מצב על-אנושי, איזושהי מובחנות בידיעה ובראייה הראויים לאציליים?' בפעם השנייה אמרתי להם: "הטטהאגטה לא חי חיי רווחה… מחיי בית אל חיי חוסר-בית." בפעם השלישית אמרו לי הנזירים מקבוצת החמישה: 'החבר גוטמה… הכיצד תוכל להשיג איזשהו מצב על-אנושי, איזושהי מובחנות בידיעה ובראייה הראויים לאציליים?'

כאשר דבר זה נאמר שאלתי אותם: 'נזירים, האם שמעתם אותי אי פעם מדבר באופן כזה?' – 'לא, אדון נכבד.' – 'נזירים, הטטהאגטה הוא מושלם, מואר בשלמות. הקשיבו, נזירים, האלמוות הושג. אני אדריך אתכם, אלמד אתכם את הדהמה. כאשר תתרגלו כפי שהודרכתם, כאשר תחוו בעצמכם כאן ועכשיו דרך ידיעה ישירה תוך זמן לא רב תכנסו ותשהו ביעד העילאי של החיים הרוחניים שלמענו בעל-בית יוצא בצדק אל חיי חוסר-בית.'

הצלחתי לשכנע את קבוצת חמשת הנזירים. וכך לעיתים הדרכתי שני נזירים בעוד השלושה האחרים הלכו לאסוף נדבות מזון, וששתנו התקיימנו על מה שהשלושה הביאו מסבב הנדבות. לעיתים הדרכתי שלושה נזירים בעוד השניים האחרים הלכו לאסוף נדבות מזון, וששתנו התקיימנו על מה שהשניים הביאו מסבב הנדבות.

"כך קבוצת חמשת הנזירים, כאשר למדו והודרכו על ידי, בהיותם נתונים ללידה, לאחר שהבינו את הסכנה במה שנתון ללידה, בחיפוש אחר הלא-נולד הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, הם השיגו את הלא-נולד הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, בהיותם נתונים להזדקנות, חולי, וזיהומים מנטליים, לאחר שהבינו את הסכנה במה שנתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהומים מנטליים, בחיפוש אחר הבלתי-מזדקן, הלא-נולד, האלמוות, האל-צער, והבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה, הם השיגו את הבלתי-מזדקן, הלא-נולד, האלמוות, האל-צער, והבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, ניבאנה. הידיעה והראייה עלו בהם כך: 'השחרור שלנו בלתי ניתן להריסה, זוהי לידתנו האחרונה, מעתה אין עוד קיום נוסף.'

(הנאות חושים)

נזירים, ישנם חמישה כבלים של הנאות חושים. מהם החמישה? צורות הנתפסות בעין, אשר מבקשים אותן, משתוקקים להן, צורות נעימות, ואהובות, הקשורות לתשוקה חושית, ומעוררות תאווה. צלילים הנתפסים באוזן… ריחות הנתפסים באף, טעמים הנתפסים בלשון, תחושות מגע הנתפסות בגוף, אשר מבקשים אותן, משתוקקים להן, תחושות נעימות, ואהובות, הקשורות לתשוקה חושית, ומעוררות תאווה.

באשר לפרושים ולברהמינים אשר קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים האלו, המוקסמים מהם ומאוד מסורים להם, ואשר משתמשים בהם מבלי לראות את הסכנה בהם או להבין את המפלט מהם, ניתן לומר עליהם: 'הם בצרות, הם צפויים לאסון, מארה הרָשַע יכול לעשות בהם ככל העולה על דעתו.' נניח וצבי יערות שוכב קשור במלכודת. ניתן לומר עליו: 'הוא בצרות, הוא צפוי לאסון, הצייד יכול לעשות בו ככל העולה על דעתו, וכאשר הצייד יבוא הוא לא יוכל ללכת לאן שירצה.' כך גם באשר לפרושים ולברהמינים אלו אשר קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים האלו… ניתן לומר עליהם: 'הם בצרות, הם צפויים לאסון, מארה הרָשַע יכול לעשות בהם ככל העולה על דעתו.'

באשר לפרושים ולברהמינים אשר אינם קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים האלו, אשר לא מוקסמים מהם או מסורים להם מאוד, ואשר משתמשים בהם כשהם רואים את הסכנה בהם ומבינים את המפלט מהם, ניתן לומר עליהם: 'הם לא בצרות, הם לא צפויים לאסון, מארה הרָשַע אינו יכול לעשות בהם ככל העולה על בדעתו.' נניח וצבי יערות שוכב לא קשור במלכודת; ניתן לומר עליו: 'הוא לא בצרות, הוא לא צפוי לאסון, הצייד אינו יכול לעשות בו ככל העולה על דעתו, וכאשר הצייד יבוא הוא יוכל ללכת לאן שירצה.' כך גם באשר לפרושים ולברהמינים אשר אינם קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים האלו… ניתן לומר עליהם: 'הם לא בצרות, הם לא צפויים לאסון, מארה הרָשַע אינו יכול לעשות בהם ככל העולה על דעתו.'

נניח שצבי יערות משוטט במרחבי היער: הוא הולך ללא פחד, עומד ללא פחד, יושב ללא פחד, שוכב ללא פחד. מדוע? מפני שהוא מחוץ לתחומו של הצייד. כך גם, מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, נזיר נכנס ושוהה בג'האנה הראשונה, בה יש חשיבה והרהור, הנולדת מהינתקות, מלאה בהנאה ושמחה. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה, שהפך לבלתי-נראה לרָשַע בנטילת ההזדמנות מעינו של מארה.

ובהמשך, עם הדממת החשיבה וההרהור, הנזיר נכנס ושוהה בג'האנה השנייה, בה ביטחון ואחדות רוח ללא חשיבה והרהור, עם תחושת התעלות הנולדת מריכוז. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה…

ובהמשך, עם התפוגגותה של תחושת ההתעלות, נזיר נמצא באיזון נפשי, מודע וערני לגמרי, עדיין מרגיש הנאה בגופו, הוא נכנס ושוהה בג'האנה השלישית, עליה האציליים מעידים: "מאושר הוא זה אשר חי באיזון נפשי ומודעות", ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה…

ובהמשך, עם ויתור על הנאה וכאב, ועם העלמותם של שמחה ועצב קודמים, נזיר נכנס ושוהה בג'האנה הרביעית, אשר אין בה לא כאב ולא הנאה ומטוהרת באיזון נפשי ומודעות. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה…

ובהמשך, בהתגברות מלאה על תפיסת צורות, עם העלמות התפיסות של רשמים חושיים, עם אי תשומת לב לתפיסות של שוני, כשהוא מודע ש'חלל הוא אינסופי', נזיר נכנס ושוהה בבסיס של אינסופיות החלל. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה…

ובהמשך, בהתגברות מלאה על בסיס אינסופיות החלל, כשהוא מודע ש'הכרה היא אינסופית', נזיר נכנס ושוהה בבסיס אינסופיות ההכרה. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה…

ובהמשך, לאחר התגברות מלאה על בסיס אינסופיות ההכרה, כשהוא מודע ש'אין דבר', נזיר נכנס ושוהה בבסיס האינות. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה…

ובהמשך, לאחר התגברות מלאה על בסיס האינות, נזיר נכנס ושוהה בבסיס לא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה, שהפך לבלתי-נראה לרָשַע בנטילת ההזדמנות מעינו של מארה.

ועוד, לאחר התגברות מלאה על בסיס לא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה, נזיר נכנס ושוהה בחידלון התפיסה וההרגשה, והכתמים שלו מושמדים על ידי ראייתו בחוכמה. ניתן לומר על נזיר זה שהוא עיוור את מארה, שהפך לבלתי-נראה לרָשַע בנטילת ההזדמנות מעינו של מארה, ואשר צלח מעבר להיקשרות לעולם. הוא הולך ללא פחד, עומד ללא פחד, יושב ללא פחד, שוכב ללא פחד. מדוע? מפני שהוא מחוץ לתחומו של מארה הרָשַע.

כך אמר הבודהה. והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.



[i] זיהומים מנטליים, תחלואים מנטליים, רעלים מנטליים (kilesa). גורמים מנטליים מזיקים. הם מכונים כך משום שהם עצמם מזוהמים ומזהמים גורמים מנטליים אחרים בסביבתם.

[ii] היקשרות – באנגלית:attachment .

[iii]  בּוֹדְהִיסַטָה ( bodhisatta), יישות המועדת להארה, בודהה לעתיד.

[iv] אלארה קלמה (Alàra Kalama), אחד המורים הרוחניים המובילים בהודו של אותה תקופה.

[v] כאן הכוונה היא לתורה הרוחנית אותה אלארה קלמה מלמד.

[vi] כאן הכוונה למערכת הכללים ושיטת התרגול של תנועה רוחנית אותה התלמיד לוקח על עצמו ופועל על פיה.

[vii] כאן הכוונה היא למצב מדיטטיבי אליו המתרגל 'נכנס'.

[viii] חמשת היכולות הרוחניות (indriya). (1) אמון, saddhà (2) מאמץ, viriya (3) מודעות, sati (4) ריכוז, samàdhi (5) חוכמה, pa¤¤à.

[ix] אודקה ראמפוטה (Udaka Ramaputa), מורה רוחני בהודו של אותה תקופה, תלמידו של המורה הרוחני ראמה.

[x] ברהמה שהמפטי (Brahma Shahmpati). הברהמה הגדול אשר חולש על כל עולמות הברהמה.

[xi] בודהה – Buddha, המואר בשלמות, זה שעל ידו תורת השחרור (Dhamma) אשר נעלמה מהעולם, התגלתה שוב, הובנה לעומקה, והוצגה בבהירות לעולם.