14
השיחה הקצרה על
הסבל העצום

Cūḷadukkhakkhandha Sutta
קוּלַדוּקְּהַקְּהַנְדְהַה סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בארץ בני הסַקְיַה, בקַפִּילַבַטְּהוּ, בפארק נִיגְרוֹדְהַה.
  2. אז הלך מַהָאנָאמַה בן-הסַקְיַה1 אל המכובד, ולאחר שקד בפניו בכבוד, הוא התיישב במקום ראוי ואמר:
  3. "אדון נכבד, זה זמן רב כבר שאני מבין את הדְהַמַּה המלומדת על ידי המכובד באופן הבא: 'חמדנות היא פגם2 שמזהם את התודעה, שנאה היא פגם שמזהם את התודעה, אשליה היא פגם שמזהם את התודעה.' ועדיין על אף הבנתי את הדְהַמַּה המלומדת על ידי המכובד באופן הזה, לעיתים מצבי חמדנות, שנאה ואשליה חודרים לתודעתי ונשארים שם. תהיתי, אדוני המכובד, איזה גורם עדיין לא נזנח על ידי פנימית בשלו לעיתים הגורמים הללו של חמדנות, שנאה ואשליה חודרים ונשארים בתודעתי."3

  4. "מַהָאנָאמַה, קיים עדיין גורם שלא נזנח על ידך פנימית, אשר בשלו לעיתים גורמים של חמדנות, שנאה ואשליה חודרים לתודעתך ונשארים בה. מאחר ואם הגורם הזה היה נזנח על ידך פנימית, לא היית חי את חיי-הבית, לא היית מתענג על הנאות חושים.4 בשל הגורם הזה שלא נזנח על ידך פנימית, אתה חי את חיי-הבית ומתענג על הנאות החושים.5
  5. אף אם תלמיד אצילי רואה בבהירות כפי שהדבר באמת בחוכמה נאותה שהנאות החושים נותנות מעט סיפוק, הרבה סבל ויאוש, ושהסכנה בהן היא אף גדולה מכך, כל עוד הוא אינו משיג את תחושות ההתעלות וההנאה המנותקות מהנאות החושים, מנותקות ממצבים מזיקים, או משהו שליו מזה, הוא עדיין יימשך להנאות החושים.6 אך כאשר תלמיד אצילי רואה בבהירות כפי שהדבר באמת עם חוכמה נאותה שהנאות החושים נותנות מעט סיפוק, הרבה סבל ויאוש, ושהסכנה בהן היא אף גדולה מכך, והוא משיג את ההתעלות וההנאה המנותקות מהנאות החושים, מנותקות ממצבים מזיקים, או משהו שליו מזה, אז הוא אינו נמשך עוד להנאות החושים.
  6. טרם התעוררותי, כאשר הייתי עדיין בּוֹדְהִיסַטַּה לא ער, גם אני ראיתי בבהירות כפי שהדבר באמת בחוכמה נאותה כיצד הנאות החושים נותנות מעט סיפוק, הרבה סבל והרבה יאוש, ועד כמה גדולה הסכנה בהן, אך עדיין, כל עוד לא השגתי את ההתעלות וההנאה המנותקות מהנאות חושים, מנותקות ממצבים מזיקים, או משהו שליו מזה, זיהיתי שעדיין הייתי יכול להימשך להנאות החושים. אך כאשר ראיתי בבהירות כפי שהדבר באמת בחוכמה נאותה כיצד הנאות החושים נותנות מעט סיפוק, הרבה סבל, והרבה יאוש, ועד כמה גדולה הסכנה בהן, והשגתי את ההתעלות וההנאה המנותקות מהנאות חושים, מנותקות ממצבים מזיקים, או משהו שליו מזה, זיהיתי שכבר לא יכולתי להימשך להנאות החושים.
  7. מַהָאנָאמַה, ומהי ההטבה במקרה של הנאות חושים? מַהָאנָאמַה, ישנם חמשת החוטים הללו של הנאות חושים. מהם החמישה? צורות הנתפסות בעין אשר מיוחלות, נחשקות, מהנות, נעימות ואהובות, הקשורות לתשוקות החושים ומעוררות תאווה. צלילים הנתפסים באוזן… ריחות הנתפסים באף… טעמים הנתפסים בלשון… תחושות הנתפסות בגוף אשר מיוחלות, נחשקות, מהנות, נעימות ואהובות, הקשורות לתשוקות החושים ומעוררות תאווה. אלו הם חמשת החוטים של הנאות החושים. כעת, ההנאה והשמחה העולות בתלות בחמשת החוטים הללו של הנאות החושים הן ההטבה במקרה של הנאות חושים.
  8. מַהָאנָאמַה, ומהי הסכנה במקרה של הנאות חושים? הנה, מַהָאנָאמַה, בשל העיסוק בו בן-שבט מוצא פרנסה – בין אם זה מזכירות, חשבונאות, חשבות, חקלאות, מסחר, עבודת אדמה, קשתות, עבודה בשירות המלוכה, או כל עיסוק באשר הוא – עליו להתמודד עם קור, עליו להתמודד עם חום, הוא נפגע ממגע עם זבובי-בקר, יתושים, רוח, שמש, וזוחלים, הוא מסתכן במוות מרעב ומצמא. כעת, זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום הנראה כאן ועכשיו, אשר הנאות חושים הן הגורם לו, הנאות חושים הן המקור שלו, הנאות חושים הן בסיסו, הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  9. אם לא מגיעה כל תמורה ברכוש לאותו בן-שבט בעודו עובד ועומל ועושה מאמצים כך, הוא מתעצב, מתייפח ומתאבל, הוא בוכה ומכה בחזהו בשיגעון וקורא: 'כל עבודתי לשווא, כל מאמציי עקרים!' כעת, גם זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום הנראה כאן ועכשיו… אשר הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  10. אם מגיעה תמורה ברכוש בעודו עובד ועומל ועושה מאמצים כך, הוא חווה כאב וצער בהגנה עליו: 'כיצד לא יחטפו ממני את רכושי מלכים או שודדים, ואש לא תשרוף אותו, ומים לא ישטפו אותו, ויורשים עוינים לא יקחו אותו ממני?' ובעוד הוא שומר ומגן על רכושו, מלכים או שודדים חוטפים אותו, או אש שורפת אותו, או מים שוטפים אותו, או יורשים עוינים לוקחים אותו. כך, הוא מתעצב, מתייפח ומתאבל, הוא בוכה ומכה בחזהו בשיגעון וקורא: 'מה שהיה לי, אינו עוד!' כעת, גם זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום הנראה כאן ועכשיו… אשר הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  11. ובנוסף, עם הנאות חושים כגורם, הנאות חושים כמקור, הנאות חושים כבסיס, פשוט בשל הנאות חושים כגורם – מלכים רבים עם מלכים, אצילים עם אצילים, ברהמינים עם ברהמינים, בעלי-בית עם בעלי-בית; אם רבה עם בן, בן עם אם, אב עם בן, בן עם אב; אח רב עם אח, אח עם אחות, אחות עם אח, חבר עם חבר. וכך במהלך המריבות, ההתקוטטויות, והויכוחים שלהם, הם תוקפים זה את זה באגרופים, רגבי עפר, אלות או סכינים, באמצעותם הם גורמים מוות או כאבי תופת. כעת, גם זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום הנראה כאן ועכשיו… אשר הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  12. ובנוסף, עם הנאות חושים כגורם… אנשים נוטלים חרבות ומגינים וחגורות קרב של קשתות ואשפות חיצים, ומסתערים בקרב רצחני במערכים כפולים עם חיצים וחניתות מתעופפות, וראשיהם נערפים בחרבות, וכך נגרם מוות או כאבי תופת. כעת, גם זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום הנראה כאן ועכשיו… אשר הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  13. ובנוסף, עם הנאות חושים כגורם… אנשים נוטלים חרבות ומגינים וחגורות קרב של קשתות ואשפות חיצים, ומסתערים על מבצרים חלקלקים, עם חיצים וחניתות מעופפות וחרבות מבזיקות. ושם הם נפצעים מחיצים ומחניתות ונכווים מנוזלים רותחים ונמחצים ממשקלים כבדים, וראשים נערפים בחרבות, וכך נגרם מוות או כאבי תופת. כעת, גם זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום הנראה כאן ועכשיו… אשר הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  14. ובנוסף, עם הנאות חושים כגורם… אנשים פורצים לתוך בתים, בוזזים רכוש, גונבים, אורבים בדרכים, מפתים נשים של אחרים, וכאשר הם נתפסים, מלכים מטילים עליהם כל מיני סוגים של עינויים. המלכים מורים להצליף בהם בשוטים, להלקות אותו בקנים, להכות בהם באלות; הם מורים לקטוע להם את הידיים, לקטוע להם את הרגליים, לקטוע להם את הידיים והרגליים, לקטוע להם את האוזניים, לקטוע להם את האף, לקטוע להם את האוזניים ואת האף; הם מורים לשים אותם ב-'סיר הדייסה', לבצע את 'גילוח הצדפה-הממורקת', את 'פי רָאהוּ', את 'הזר הבוער', את 'יד הלהבה', את 'להבות העשב', את 'שמלת הגזע', את 'האנטילופה', את 'קרס הבשר', את 'המטבעות', את 'התמיסה המוחמצת', את 'היתד המסתובבת', את 'מזרן הקש המגולגל', והם מורים להתיז עליהם שמן רותח, הם מורים להשליך אותם לטריפה על ידי כלבים, הם מורים לשפד אותם על יתדות בעודם חיים, והם מורים לערוף את ראשיהם בחרבות – וכך נגרם מוות או כאבי תופת. כעת, גם זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום הנראה כאן ועכשיו… אשר הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  15. ובנוסף, עם הנאות חושים כגורם, הנאות חושים כמקור, הנאות חושים כבסיס, עם פשוט הנאות חושים כגורם – אנשים מתנהגים בצורה שגויה בגוף, דיבור ומחשבה. כאשר הם עושים זאת, עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הם נולדים מחדש במצבי ביש-מזל, ביעדים של אומללות, בתופת, אפילו בגיהינום. כעת, זוהי הסכנה במקרה של הנאות חושים, סבל עצום בחיים הבאים, אשר הנאות חושים הן הגורם לו, הנאות חושים הן מקורו, הנאות חושים הן בסיסו, הגורם לו הוא פשוט הנאות חושים.
  16. כעת, מַהָאנָאמַה, פעם אחת התגוררתי ברָאגַ'גַהַה על הר פסגת הנשרים. באותה עת מספר מחסידי נִיגַנְטְהַה אשר חיו על הסלע השחור במורדות אִיסִיגִילִי תרגלו עמידה ממושכת, תוך שהם מסרבים לשבת, וחוו הרגשות מכאיבות, מייסרות, וחודרות בשל המאמץ.7
  17. אז, כאשר הגיע הערב, קמתי ממדיטציה והלכתי אל היכן שהיו חסידי הנִיגַנְטְהַה. שאלתי אותם: 'חברים, מדוע אתם מתרגלים עמידה ממושכת, מסרבים לשבת, וחווים הרגשות מכאיבות, מייסרות וחודרות בשל המאמץ?'
  18. כאשר הדבר נאמר הם השיבו: 'חבר, הנִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה הוא כל-יודע וכל-רואה והוא טוען לידיעה וראייה מלאה כך: 'בין אם אני הולך או עומד או ישן או ער, ידיעה וראייה נמצאים בי באופן רציף וללא הפסקה.' כך הוא אומר: 'נִיגַנְטְהוֹת, ביצעתם מעשים רעים בעבר, הפיגו אותם באמצעות ביצוע פעולות סגפניות מייסרות. וכאשר אתם תהיו כאן ועכשיו מרוסנים בגוף, דיבור ומחשבה, לא תבצעו מעשים רעים בעתיד. כך בהכחדת פעולות עבר באמצעות סגפנות ובאי ביצוע פעולות חדשות, לא תהיה כל תוצאה עוד בעתיד. ללא תוצאה בעתיד, מתרחשת הכחדת הקַמַּה.8 עם הכחדת הקַמַּה, מתרחשת הכחדת הסבל. עם הכחדת הסבל, מתרחשת הכחדת ההרגשה. עם הכחדת ההרגשה, כל הסבל מגיע לקיצו.' זוהי [התורה] אותה אנו מאשרים ומקבלים, ואנו מסופקים בה.'
  19. כאשר נאמר הדבר, אמרתי להם: 'אך חברים, האם אתם יודעים שהייתם קיימים בעבר, ושזה לא נכון שלא הייתם קיימים?'
  20. 'לא, חבר.'
    'אך, חברים, האם אתם יודעים שביצעתם מעשים רעים בעבר ולא נמנעתם מהם.'
    'לא, חבר.'
    'אך חברים, האם אתם יודעים שביצעתם כאלה מעשים רעים או אחרים בעבר?'
    'לא, חבר.'
    'אך, חברים, האם אתם יודעים איזו כמות של סבל כבר הופגה, או איזו כמות של סבל עדיין נותרה, או שכאשר כמות מסויימת של סבל תופג כל הסבל יסתיים?'
    'לא, חבר.'
    'אך, חברים, האם אתם יודעים מהי הזניחה של גורמים מזיקים, ומהו הפיתוח של גורמים מיטיבים כאן ועכשיו?'
    'לא, חבר.'

  21. 'אם כך, חברים, נראה שאינכם יודעים שהייתם קיימים בעבר ושזה לא נכון שלא הייתם קיימים בעבר; או שביצעתם מעשים רעים בעבר ולא נמנעתם מהם; או אילו מעשים רעים עשיתם; או איזו כמות של סבל כבר הופג, או איזו כמות של סבל עדיין יש להפיג, או שכאשר כמות מסויימת של סבל תופג כל הסבל יסתיים; או מהי הזניחה של גורמים מזיקים ומהו הפיתוח של גורמים מיטיבים כאן ועכשיו. מאחר וכך הדבר, מי מאילו שהם רוצחים, עם דם על הידיים, עושי-רוע בעולם, כאשר הם נולדים בין בני האדם, הם יוצאים לפרישות לחיי חסרי-בית כנִיגַנְטְהוֹת.'9
  22. 'החבר גוֹטַמַה, על תענוג לא להיות מושג באמצעות תענוג; יש להשיג תענוג באמצעות כאב. שכן אם היה על תענוג להיות מושג באמצעות תענוג, אז המלך סֶנִייַה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה היה משיג תענוג, מאחר והוא נמצא בהנאה גדולה יותר מזה של המכובד גוֹטַמַה.'
  23. 'לבטח הנִיגַנְטְהוֹת המכובדים אמרו את המילים הללו בפזיזות מבלי לשקול אותן. מאחר ואני הוא זה שיש לשאול: 'מי נמצא בהנאה גדולה יותר, המלך סֶנִייַה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה או המכובד גוֹטַמַה?"
    'כמובן, החבר גוֹטַמַה, אמרנו את המילים הללו בפזיזות מבלי לשקול אותן, אך הנח לזה, כעת אנו שואלים את המכובד גוֹטַמַה: 'מי נמצא בהנאה גדולה יותר, המלך סֶנִייַה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה או המכובד גוֹטַמַה?"

  24. 'אם כך, חברים, אשאל אתכם שאלה בחזרה. השיבו כפי שתרצו. מה דעתכם חברים, האם המלך סֶנִייַה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה יכול לשהות מבלי להניע את גופו או לומר מילה, ולחוות תענוג באופן בלעדי במשך שבעה ימים ולילות רצופים?'
  25. 'לא חבר.'
    'האם המלך סֶנִייַה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה יכול לשהות מבלי להניע את גופו או לומר מילה, ולחוות תענוג באופן בלעדי במשך שישה… חמישה… ארבעה… שלושה… שני ימים ולילות רצופים?… במשך יום ולילה אחד?'
    'לא, חבר.'

  26. 'אך, חברים, אני יכול לשהות מבלי להניע את גופי או לומר מילה, ולחוות תענוג באופן בלעדי במשך יום ולילה… במשך שני… שלושה… ארבעה… חמישה… שישה… שבעה ימים ולילות רצופים.10 מה דעתכם, חברים? מאחר וכך המצב, מי חי בהנאה גדולה יותר, המלך סֶנִייַה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה או אני?'

'מאחר וכך המצב, המכובד גוֹטַמַה חי בהנאה גדולה יותר מהמלך סֶנִייַה בִּימְבִּיסָארַה של מַגַדְהַה.'"

 

כך אמר המכובד, ומַהָאנָאמַה בן-הסַקְיַה היה מרוצה ושמח מדבריו.

 


1. מַהָאנָאמַה בן-הסַקְיַה היה בן-דוד של הבּוּדְּהַה ואח של הנזירים אַנוּרוּדְּהַה (Anuruddha) ואָנַנְדַה (Ānanda). הוא בחר להשאר בעל-בית ולאפשר לאַנוּרוּדְּהַה להפוך לנזיר.

2. פגם: אוּפַּקִּילֶסַה, upakkilesa.

3. על פי הפרשנות, מַהָאנָאמַה כבר הגשים את פרי החוזר-פעם-אחת אשר מחליש חמדנות, שנאה ואשלייה אך לא מוחק אותן. מאחר וחשב שפרי זה מוחק אותן, כאשר הוא שם לב שהן הופיעו בתודעתו, הוא הבין שהן לא נזנחו וביקש מהבּוּדְּהַה להסביר לו את פשר הופעתן.

4. מאחר והבּוּדְּהַה מדבר כאן על סכנות הנאות החושים נראה שהגורם שלא נזנח על ידי מַהָאנָאמַה היה הנאות החושים, אשר כבלו אותו לחיי-בית.

5. הנאות חושים: קָאמֶה, kāme. הנאות, תאוות, תשוקות.

6. 'תחושות ההתעלות וההנאה המנותקות מהנאות החושים' מיוחסות לתוצרים של שתי הגְ'הָאנוֹת הראשונות. 'משהו שליו מזה' מיוחס לתוצרים של הגְ'הָאנוֹת הגבוהות יותר.

7. חסידי נִיגַנְטְהַה או הגַ'אִינִים, חסידיו של נִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה (Niganṭha Nātaputta) הידוע בשם מַהָאבִירַה (Mahāvı̄ra), אשר מדגיש את תרגול הסגפנויות הקיצוניות להכחיד את צבירת הקרמה הרעה מהעבר. הפרשנות מסבירה שמטרת הפסקה הזו היא להראות את המפלט, אשר לא הוצג קודם לכן לצד ההטבה והסכנה של הנאות החושים. הבּוּדְּהַה מביא את מקרה הגַ'אִינִים עם תרגול הסגפנויות שלהם להראות שהלימוד שלו מהווה דרך אמצע הרחוקה משני הקיצונים של עיסוק בתענוגות חושים מצד אחד ועינוי-עצמי מצד שני.

8. הכחדת הקַמַּה: קַמַּקְהַיַה, kammakkhaya. הכחדת פעולות העבר ופירותיהן העתידיים.

9. הגַ'אִינִים האמינו שכל מה שאדם חווה נגרם כתוצאה מפעולות עבר. אם כך היה המקרה, אומר הבּוּדְּהַה, שכל כאבי התופת שהם דנים את עצמם להם כחלק מהתרגול הסגפני שלהם שורשיהם נמצאים במעשים רעים מחייהם הקודמים.

10. הפרשנות מסבירה שההתייחסות היא לחוויתו את ההנאה מפירות ההגשמה, לדוגמא מהישג הפרי של האַרַהַנְטִיוּת (אַרַהַטַּה-פְּהַלַה-סַמָאפַּטִּי).