11
השיחה הקצרה על
שאגת האריה

Cūḷasīhanāda Sutta
צ'וּלַסִיהַנָאדַה סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם פנה המכובד אל הנזירים ואמר: "נזירים."
  2. "אדון נכבד", הם השיבו, והמכובד דיבר:

  3. "נזירים, רק כאן1 יש פרוש ראשון, רק כאן יש פרוש שני, רק כאן יש פרוש שלישי, רק כאן יש פרוש רביעי.2 התורות של אחרים נעדרות פרושים [אמיתיים]: כך עליכם לשאוג נכונה את שאגת האריה3 שלכם.
  4. יתכן, נזירים, שנוודים רוחניים מתורות לימוד אחרות ישאלו: 'אך על בסיס מה או על פי איזו סמכות אומרים זאת המכובדים?'
  5. נוודים רוחניים מתורות לימוד אחרות השואלים כך יוכלו להענות בדרך הזו: 'חברים, ארבעה דברים הוכרזו לנו על ידי הבּוּדְּהַה היודע ורואה, האַרַהַנְט והער בשלמות; בראותנו זאת בעצמנו אנו אומרים כך: 'רק כאן יש פרוש ראשון, רק כאן יש פרוש שני, רק כאן יש פרוש שלישי, רק כאן יש פרוש רביעי. התורות של אחרים נעדרות פרושים.' מהם הארבעה? יש לנו אמון במורה, יש לנו אמון בדְהַמַּה, אנו פועלים על פי כללי ההתנהגות, ועמיתינו בדְהַמַּה יקרים לנו בין אם הם בעלי-בית או כאלו שיצאו לפרישות. אלה ארבעת הדברים שהוכרזו לנו על ידי הבּוּדְּהַה היודע ורואה, האַרַהַנְט והער בשלמות, בראותו שאנו עצמנו עושים את שאנו אומרים.'

  6. יתכן, נזירים, שנוודים רוחניים מתורות לימוד אחרות יאמרו: 'חברים, גם לנו יש אמון במורה, כלומר – במורה שלנו. גם לנו יש אמון בדְהַמַּה, כלומר – בדְהַמַּה שלנו. גם אנו פועלים על פי הכללים, כלומר – הכללים שלנו. העמיתים שלנו בדְהַמַּה יקרים לנו בין אם הם בעלי-בית או כאלו שיצאו לפרישות. מה השוני כאן, חברים, מה הייחוד, מה ההבדל בינכם לביננו?'
  7. נוודים רוחניים מתורות לימוד אחרות השואלים כך יוכלו להענות בדרך הזו: 'חברים, כיצד היא המטרה – אחת או שיש כמה?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה היא אחת, אין כמה.'4
  8. 'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם שנגוע בתאווה או שחופשי מתאווה?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם שחופשי מתאווה, לא לאדם שנגוע בתאווה.'
    'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם שנגוע בשנאה או שחופשי משנאה?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם שחופשי משנאה, לא לאדם שנגוע בשנאה.'
    'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם שנגוע באשליה או שחופשי מאשליה?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם שחופשי מאשליה, לא לאדם שנגוע באשליה.'
    'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם שנגוע בהשתוקקות או שחופשי מהשתוקקות?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם שחופשי מהשתוקקות, לא לאדם שנגוע בהשתוקקות.'
    'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם שנגוע בהיקשרות או שחופשי מהיקשרות?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם שחופשי מהיקשרות, לא לאדם שנגוע בהיקשרות.'
    'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם חכם5 או לאדם טיפש?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם חכם, לא לאדם טיפש.'
    'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם שבעד-ונגד6 או לאדם שאינו בעד-ונגד?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם שאינו בעד-ונגד.'
    'אך חברים, האם המטרה הזו היא לאדם שחושק ונהנה מהִתְרַבּוּת7 או לאדם שאינו חושק ונהנה מהִתְרַבּוּת?' כתשובה נכונה, הנוודים הרוחניים מתורות לימוד אחרות יענו כך: 'חברים, המטרה הזו היא לאדם שאינו חושק ונהנה מהִתְרַבּוּת.'

  9. נזירים, ישנן שתי ההשקפות האלה: השקפת נצחיות-הקיום8 והשקפת הפסקת-הקיום.9 כל הפרושים או הברהמינים שמאמינים בהשקפת נצחיות-הקיום, מאמצים את השקפת נצחיות-הקיום, מקבלים את השקפת נצחיות-הקיום, ומתנגדים להשקפת הפסקת-הקיום. כל הפרושים או הברהמינים שמאמינים בהשקפת הפסקת-קיום, מאמצים את השקפת הפסקת-הקיום, מקבלים את השקפת הפסקת-הקיום, ומתנגדים להשקפת נצחיות-הקיום.10
  10. כל הפרושים או הברהמינים שאינם מבינים את המקור,11 ההעלמות,12 ההטבה,13 הסכנה,14 והמפלט15 כפי שהם באמת במקרה של שתי ההשקפות האלה הינם נגועים בתאווה, נגועים בשנאה, נגועים באשליה, נגועים בהשתוקקות, נגועים בהיקשרות, חסרי ראייה, נתונים לבעד-ונגד, והם חושקים ונהנים מהִתְרַבּוּת. הם אינם חופשיים מלידה, הזדקנות ומוות, עצב, בכי, כאב, צער וייאוש. אני אומר שהם אינם משוחררים מסבל.
  11. כל הפרושים או הברהמינים אשר מבינים את המקור, ההעלמות, ההטבה, הסכנה והמפלט כפי שהם באמת במקרה של שתי השקפות אלה הינם חסרי תאווה, חסרי שנאה, חסרי אשליה, חסרי השתוקקות, חסרי היקשרות, בעלי ראייה, לא נתונים לבעד ונגד, ואינם חושקים ונהנים מהִתְרַבּוּת. הם חופשיים מלידה, הזדקנות ומוות, עצב, בכי, כאב, צער וייאוש. אני אומר שהם משוחררים מסבל.
  12. נזירים, ישנם ארבעה סוגים של ההיקשרויות האלה. מהן הארבע? היקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות, היקשרות לכללים ופולחנים, והיקשרות לאמונה בקיום עצמי.
  13. למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם אינם מציגים בשלמות את ההבנה המלאה16 של כל סוגי ההיקשרות. הם מתארים את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות להשקפות, היקשרות לכללים ופולחנים, והיקשרות לאמונה בקיום עצמי. ומדוע? הפרושים והברהמינים הטובים הללו לא מבינים את שלושת המקרים הללו של היקשרות כפי שהם באמת. לכן, למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם מתארים רק את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות להשקפות, היקשרות לכללים ופולחנים, והיקשרות לאמונה בקיום עצמי.
  14. למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם אינם מציגים בשלמות את ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות. הם מתארים את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים והיקשרות להשקפות מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות לכללים ופולחנים, והיקשרות לאמונה בקיום עצמי. ומדוע? הם לא מבינים את שני המקרים הללו של היקשרות כפי שהם באמת. לכן, הם מתארים רק את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים והיקשרות להשקפות מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות לכללים ופולחנים, והיקשרות לאמונה בקיום עצמי.
  15. למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם אינם מציגים בשלמות את ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות. הם מתארים את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות והיקשרות לכללים ופולחנים מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות לאמונה בקיום עצמי. מדוע זאת? הם לא מבינים את המקרה הזה של היקשרות כפי שהוא באמת. לכן, הם מתארים רק את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות והיקשרות לכללים ופולחנים מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות לאמונה בקיום עצמי.17
  16. נזירים, בשיטת לימוד, מוסר ותרגול18 כאלה ברור שאמון במורה אינו מכוון נכונה, שאמון בלימוד אינו מכוון נכונה, שעמידה בכללי המוסר והתרגול אינה מכוונת נכונה, ושהחיבה בין העמיתים לדְהַמַּה אינה מכוונת נכונה. מדוע זאת? כיוון שכך הדבר כאשר שיטת הלימוד, המוסר והתרגול מוצגת ומלומדת בדרך לקויה, לא משחררת, לא מובילה לשלווה, מוצגת על ידי מישהו שאינו ער בשלמות.
  17. נזירים, כאשר טַטְהָאגַטַה, מושלם וער בשלמות, טוען להבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות: הוא מתאר את ההבנה המלאה להיקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות, היקשרות לכללים ופולחנים, והיקשרות לאמונה בקיום עצמי.19
  18. נזירים, בשיטת לימוד, מוסר ותרגול, כזאת ברור שאמון במורה מכוון נכונה, שאמון בלימוד מכוון נכונה, שעמידה בכללי המוסר והתרגול מכוונת נכונה, שהחיבה בין העמיתים מכוונת נכונה. מדוע זאת? כיוון שכך הדבר כאשר הדְהַמַּה מוצגת ומלומדת היטב, משחררת, מובילה לשלווה, מוצגת על ידי מישהו ער בשלמות.
  19. כעת, ארבעה סוגי היקשרות אלו, מהו מקורם, מהו מוצאם, כיצד הם נולדים ונוצרים? מקורם של ארבעה סוגי היקשרות אלה הוא השתוקקות, מוצאם של ארבעה סוגי היקשרות אלה הוא השתוקקות, הם נולדים ונוצרים מהשתוקקות. באשר להשתוקקות, מהו מקורה, מהו מוצאה…? מקורה של השתוקקות הוא הרגשה… באשר להרגשה, מהו מקורה, מהו מוצאה…? מקורה של הרגשה הוא מגע… באשר למגע, מהו מקורו, מהו מוצאו…? מקורו של מגע הוא ששת הבסיסים… באשר לששת הבסיסים, מהו מקורם, מהו מוצאם…? מקורם של ששת הבסיסים הוא מנטליות-חומריות… באשר למנטליות-חומריות, מהו מקורה, מהו מוצאה…? מקורה של מנטליות-חומריות הוא הכרה… באשר להכרה, מהו מקורה, מהו מוצאה…? מקורה של הכרה הוא מצבים-מנטליים… באשר למצבים-מנטליים מהו מקורם, מהו מוצאם…? מקורם של מצבים-מנטליים הוא בורות, מוצאן של תופעות הוא בורות, הן נולדות ונוצרות מבורות.20
  20. נזירים, כאשר בורות ננטשת וידיעה אמיתית מופיעה בנזיר, אז עם התפוגגות הבורות והופעת ידיעה אמיתית, הוא לא נאחז עוד בהנאות חושים, לא נאחז עוד בהשקפות, לא נאחז עוד בכללים ופולחנים, לא נאחז עוד באמונה בקיום עצמי.21 כאשר הוא לא נאחז, הוא לא מוטרד. כאשר הוא לא מוטרד, הוא משיג נִיבָּאנַה בעצמו. הוא מבין: 'הלידה הגיעה אל קִצָּהּ, החיים הרוחניים הגיעו אל קִצָּם, מה שהיה לעשות נעשה, אין דבר נוסף מעבר לזה.'"

 

כך אמר הבּוּדְּהַה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.

 


1. הכוונה בביטוי 'רק כאן' היא רק בקהילת תלמידיו של הבּוּדְּהַה.

2. ארבעת הפרושים (סַמַנַה, samaṇa) אליהם מתייחסים כאן הם ארבעת התלמידים האציליים – 'הנכנס-לזרם', 'החוזר-פעם-אחת', 'הלא-חוזר', ו-'הארהנט'.

3. שאגת האריה: סִיהַנָאדַה, sīhanāda. על פי הפרשנות זוהי שאגה של עליונות וחוסר-מורא שלא ניתנת להפרכה.

4. על פי הפרשנות, למרות שגם המצדדים בתורות לימוד אחרות מצהירים על אַרַהַנְטִיוּת כמטרה, המובנת באופן כללי כשלמות רוחנית, הם מצביעים בנוסף על מטרות אחרות בהתאם להשקפותיהם. כך הברהמינים מצהירים על עולם-הבְּרַהְמַה כמטרה, הסגפנים הגדולים מצהירים על ישויות הזוהר הזורם, הנוודים על ישויות התהילה הקורנת, והאַגִ'יבַקִים על מצב החוסר-תפיסה, שהם רואים בו "תודעה אינסופית" (אַנַנְטַה-מָאנַסַה, ananta-mānasa)

5. אדם חכם: וִידַּסוּ, viddasu. הניגוד של המילה 'אדם טיפש' (אַוִידַּסוּ, aviddasu).

6. בעד ונגד: אַנוּרוֹדְהַה-פַּטִיבִירוֹדְהַה, anurodhapaṭῑvirodha. הסכמה והתנגדות לדעות, אמונות והשקפות. להגיב בחיוב או בשלילה לדברים.

7. התרבות: פַּפַּנְצַ'ה, papañca. על פי הפרשנות, זהו מונח לפעילות מנטלית הנשלטת על ידי הישתוקקות, יוהרה והשקפות, אך כאן הכוונה היא רק להישתוקקות ולהשקפות.

8. השקפת נצחיות-הקיום: בְּהַבַדִיטְּהִי, bhavadiṭṭhi. האמונה בהמשכיות ונצחיות העצמי, הנפש או הנשמה, בחיים הנוכחיים ואחרי המוות. השקפה זו כוללת בהכרח אמונה בעצמיות כלשהי. כמו כן השקפה זו יכולה לכלול אמונה בהמשכיות החיים בהיותם בסיס ללידה מחדש ואת הקבלה של הגמול הקַרְמִי.

9. השקפת הפסקת-הקיום: וִיבְּהַבַדִיטְּהִי, vibhavadiṭṭhi. האמונה בהפסקה סופית ואיון העצמי, הנפש או הנשמה במוות עם סיום החיים הנוכחיים. השקפה זו כוללת גם את ההכחשה של כל אפשרות להמשכיות החיים בהיותם בסיס ללידה מחדש ואת הקבלה של הגמול הקַרְמִי בחיים הבאים.

10. קבלת השקפה אחת משמעה דחייה של האחרת. הדבר עולה בקנה אחד עם הטענה הקודמת שהמטרה היא למי שאינו מקבל ומתנגד או בעד-ונגד.

11. המקור: סַמוּדַיַה, samudaya. על מקור ההשקפות הפרשנות מפרטת שמונה תנאים: חמשת המצרפים, בורות, מגע, תפיסה, חשיבה, תשומת לב לא נבונה, חברים רעים, וקולו של אחר.

12. ההעלמות: אַטְּהַנְגַמַה, atthangama. הדרך של הכניסה-לזרם, המוחקת את כל ההשקפות המוטעות.

13. ההטבה: אַסָאדַה, assāda. הסיפוק של הצורך הפסיכולוגי והגופני לו הם זקוקים.

14. הסכנה: אָדִינַבַה, ādı̄nava. הסכנה היא המשך הכבילה שהם מביאים.

15. המפלט: נִיסַּרַנַה, nissarṇa. המפלט מהם הוא נִיבָּאנַה.

16. הבנה מלאה: פַּרִינְּיָא, pariññā. הפרשנות מסבירה את המונח כ-'התגברות', 'התעלות' (סַמַטִיקַּמָא, samatikkamā), בהתייחס למונח פַּהָאנַה-פַּרִינְּיָא (pahānapariññā) – 'ההבנה המלאה של הזניחה'.

17. הבּוּדְּהַה מציג כאן הייחודיות של הלימוד שלו בהבנה המלאה של ההיקשרות לאמונה בעצמי, כאשר הוא מעיד על כך שההבנה של שאר סוגי ההיקשרויות אכן מוצגות בדוקטרינות אחרות.

18. שיטת לימוד, מוסר ותרגול: דְהַמַּה-וִינַיַה, dhammavinaya. 'דְהַמַּה' היא לימוד ו-'וִינַיַה' היא קוד ההתנהגות המוסרית ההולמת ושיטת התרגול הרוחני הנכונה.

19. ההיקשרות להנאות החושים נפסקת עם פרי האַרַהַנְטִיוּת, שלושת ההיקשרויות האחרות נפסקות כבר עם פרי הכניסה לזרם.

20. מקורה של ההיקשרות הוא בורות, כאשר בורות מושמדת, ההשתוקקות נפסקת.

21. במקור הביטוי 'לא נאחז עוד ב…' מילולית 'הוא לא נאחז עוד באחיזה בהנאות חושים' (n’eva kāmupādānaṃ upādiyati). המונח אוּפָּאדָאנַה (upādāna) בפָּאלִית הוא פועל בעל מושא עצמי, אך בעברית (כמו גם באנגלית) אין לזה צורך ולכן הביטוי התקצר.