26
השיחה על
החיפוש האצילי

Ariyapariyesanā Sutta
אַרִיַה-פַּרִייֶסַנָא סוּטַּה1

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה.
  2. השכם בבוקר התלבש הבּוּדְּהַה, לקח את קערתו וגלימתו החיצונית והלך אל סָאבַטְּהִי לסבב נדבות מזון. ומספר נזירים הלכו אל המכובד אָנַנְדַה ואמרו לו: "החבר אָנַנְדַה, זה זמן רב מאז ששמענו שיחת דְהַמַּה מפי הבּוּדְּהַה. טוב יהיה אם נוכל לשמוע שיחה שכזו, החבר אָנַנְדַה."
  3. "אם כך, ילכו המכובדים אל מעונו של הבְּרַהְמִין רַמַּקַה. אולי יזדמן לכם לשמוע שיחה על הדְהַמַּה מפי הבּוּדְּהַה."
    "כן, חבר", השיבו.

  4. באותה עת יצא הבּוּדְּהַה לסבב נדבות מזון בסָאבַטְּהִי. לאחר שחזר מסבב נדבות המזון שלו, סיים את ארוחתו ואז פנה אל המכובד אָנַנְדַה ואמר: "אָנַנְדַה, הבה נלך אל הפארק המזרחי, לארמונה של אימו של מִיגָארַה, לשהות שם את היום."
  5. "כן, אדון נכבד," השיב המכובד אָנַנְדַה. וכך הלך הבּוּדְּהַה יחד עם המכובד אָנַנְדַה אל הפארק המזרחי, לארמונה של אמו של מִיגָארַה, כדי לשהות שם את היום.
    כאשר הגיע הערב, קם הבּוּדְּהַה ממדיטציה, פנה אל המכובד אָנַנְדַה ואמר: "אָנַנְדַה, הבה נלך להתרחץ באזור הרחצה המזרחי."
    "כן, אדון נכבד," השיב המכובד אָנַנְדַה. וכך הלך הבּוּדְּהַה עם המכובד אָנַנְדַה להתרחץ באזור הרחצה המזרחי. לאחר שסיים, הוא יצא מהמים ועמד לבוש בגלימה אחת לייבש את גופו. אז אמר המכובד אָנַנְדַה למכובד: "אדון נכבד, מעונו של הבְּרַהְמִין רַמַּקַה קרוב לכאן. זהו מעון נחמד ונעים. אדון נכבד, טוב יהיה אם המכובד ילך לשם מתוך חמלה." והבּוּדְּהַה הסכים בשתיקה.

  6. אז הלך הבּוּדְּהַה אל מעונו של הבְּרַהְמִין רַמַּקַה. באותה עת ישבו יחד במעון מספר נזירים ושוחחו בענייני הדְהַמַּה. הבּוּדְּהַה עמד בחוץ בסמוך לדלת והמתין עד ששיחתם תסתיים. כאשר ידע ששיחתם הסתיימה, כחכח בגרונו ונקש על הדלת, והנזירים פתחו את הדלת בפניו. הבּוּדְּהַה נכנס, התיישב על מושב שהוכן עבורו, ופנה אל הנזירים בדברים הבאים: "נזירים, לשם איזו מין שיחה אתם יושבים כאן יחד עכשיו? ובאיזה עניין הייתה שיחתכם שהופרעה?"
  7. "אדון נכבד, שיחתנו בעניין הדְהַמַּה שהופרעה הייתה אודות הבּוּדְּהַה עצמו, ואז הגיע הבּוּדְּהַה."
    "טוב, נזירים. זה ראוי שאתם, כבעלי-בית שפרשו מתוך אמון מחיי-בית אל חיי חסרי-בית, תשבו יחד ותשוחחו בעניין הדְהַמַּה. כאשר אתם מתקבצים יחד, נזירים, עליכם לעשות אחד משני הדברים: לשוחח על הדְהַמַּה, או לשמור על שתיקה אצילית.2

    שני סוגי חיפוש

  8. נזירים, קיימים שני סוגי החיפוש האלה: חיפוש אצילי וחיפוש לא-אצילי. ומהו החיפוש הלא-אצילי? הנה מישהו אשר הוא עצמו נתון ללידה, ומחפש גם כן מה שנתון ללידה, בעוד שהוא עצמו נתון להזדקנות, הוא מחפש גם כן מה שנתון להזדקנות, בעוד שהוא עצמו נתון לחולי, הוא מחפש גם כן מה שנתון לחולי, בעוד שהוא עצמו נתון למוות, הוא מחפש גם כן מה שנתון למוות, בעוד שהוא עצמו נתון לצער, הוא מחפש גם כן מה שנתון לצער, בעוד שהוא עצמו נתון לזיהום-מנטלי,3 הוא מחפש גם כן מה שנתון לזיהום-מנטלי.
  9. ועל מה ניתן לומר שהוא נתון ללידה? רעיה וילדים נתונים ללידה, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות, זהב וכסף, נתונים ללידה. אחיזות הקיום4 הללו נתונות ללידה, והוא אשר קשור5 לדברים הללו, אשר מוקסם6 מהם, ומסור להם לחלוטין, כאשר הוא עצמו נתון ללידה, מחפש גם כן מה שנתון ללידה.
  10. ועל מה ניתן לומר שהוא נתון להזדקנות? רעיה וילדים נתונים להזדקנות, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות, זהב וכסף7 נתונים להזדקנות. אחיזות הקיום הללו נתונות להזדקנות. והוא אשר קשור לדברים הללו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון להזדקנות, מחפש גם כן מה שנתון להזדקנות.
  11. ועל מה ניתן לומר שהוא נתון לחולי? רעיה וילדים נתונים לחולי, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים לחולי. אחיזות הקיום הללו נתונות לחולי. והוא אשר קשור לדברים הללו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון לחולי, מחפש גם כן מה שנתון לחולי.
  12. ועל מה ניתן לומר שהוא נתון למוות? רעיה וילדים נתונים למוות, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים למוות. אחיזות הקיום הללו נתונות למוות. והוא אשר קשור לדברים הללו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון למוות, מחפש גם כן מה שנתון למוות.
  13. ועל מה ניתן לומר שהוא נתון לצער? רעיה וילדים נתונים לצער, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים לצער. אחיזות הקיום הללו נתונות לצער. והוא אשר קשור לדברים הללו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון לצער, מחפש גם כן מה שנתון לצער.
  14. ועל מה ניתן לומר שהוא נתון לזיהום-מנטלי? רעיה וילדים נתונים לזיהום-מנטלי, עבדים ושפחות, עיזים וכבשים, תרנגולות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות נתונים לזיהום-מנטלי. אחיזות הקיום הללו נתונות לזיהום-מנטלי. והוא אשר קשור לדברים הללו, אשר מוקסם מהם, ומסור להם לחלוטין, בעוד הוא עצמו נתון לזיהום-מנטלי, מחפש גם כן מה שנתון לזיהום-מנטלי. זהו החיפוש הלא-אצילי.
  15. ומהו החיפוש האצילי? הנה אדם אשר הוא עצמו נתון ללידה, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון ללידה, הוא מחפש את הלא-נולד, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. מאחר שהוא עצמו נתון להזדקנות, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון להזדקנות, הוא מחפש את הבלתי-מזדקן, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. מאחר שהוא עצמו נתון לחולי, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון לחולי, הוא מחפש את האל-חולי, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. מאחר שהוא עצמו נתון למוות, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון למוות, הוא מחפש את האל-מוות, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. מאחר שהוא עצמו נתון לצער, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון לצער, הוא מחפש את האל-צער, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. מאחר שהוא עצמו נתון לזיהום-מנטלי, לאחר שהבין את הסכנה במה שנתון לזיהום-מנטלי, הוא מחפש את הבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. זהו החיפוש האצילי.
  16. החיפוש אחר התעוררות

  17. נזירים, טרם ההתעוררות שלי, כאשר עדיין הייתי רק בּוֹדְהִיסַטַּה לא ער, גם אני, בעוד הייתי נתון ללידה, חיפשתי אחר מה שגם כן נתון ללידה, בעוד הייתי נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהום-מנטלי, חיפשתי אחר מה שגם נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהום-מנטלי. אז שקלתי את העניין באופן הבא: 'מדוע, בעוד אני עצמי נתון ללידה, אני מחפש גם כן מה שנתון ללידה? מדוע, בעוד אני עצמי נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהום-מנטלי, אני מחפש מה שגם כן נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהום-מנטלי? נניח שבעוד אני נתון ללידה, לאחר שאבין את הסכנה במה שנתון ללידה, אחפש את הלא-נולד, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. נניח שבעוד אני נתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהום-מנטלי, לאחר שאבין את הסכנה במה שנתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהום-מנטלי, אחפש את הבלתי-מזדקן, האל-חולי, האל-מוות, האל-צער, הבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה.
  18. לאחר מכן, בעודי צעיר, בחור שחור-שיער הניחן בחיוניות הנעורים, בראשית חיי, למרות שאימי ואבי ביקשו אחרת ובכו בפנים מלאות דמעות, גילחתי את שערי וזקני, לבשתי את הגלימה הכתומה, ופרשתי מחיי-בית אל חיי חסר-בית.
  19. נזירים, לאחר שיצאתי לפרישות, בחיפוש אחר מה שמיטיב, כשאני מחפש את המצב העילאי של השלווה הנשגבת, הלכתי אל אָלָארַה קָאלָאמַה8 ואמרתי לו: 'החבר אָלָארַה, ברצוני להוביל את החיים הרוחניים בדְהַמַּה ובשיטת המוסר והתרגול הזו.' אָלָארַה קָאלָאמַה השיב:
  20. 'האדון הנכבד יכול להשאר כאן. הדְהַמַּה הזו הינה כזו שאדם חכם יוכל במהרה להיכנס ולשהות בה תוך שהוא חווה בעצמו בידיעה ישירה את תורתו של מורו.' תוך זמן קצר למדתי את הדְהַמַּה ההיא. עד כמה שנוגע לדיקלום ושינון תורתו, יכולתי לדבר בידיעה וביטחון, ועל כך הצהרתי 'אני יודע ורואה' – והיו גם אחרים שעשו כך.
    הרהרתי בדבר: 'לא על פי אמונה בלבד שאָלָארַה קָאלָאמַה מצהיר: דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, אני נכנס ושוהה בדְהַמַּה הזו. ללא ספק אָלָארַה קָאלָאמַה חי כשהוא יודע ורואה את הדְהַמַּה הזו.' אז הלכתי אל אָלָארַה קָאלָאמַה ושאלתי אותו: 'החבר קָאלָמַה, באיזה מובן אתה מצהיר שדרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, אתה נכנס ושוהה בדְהַמַּה הזו?' כתשובה הוא הכריז על בסיס האין-דבר.9
    הרהרתי בדבר: 'לא רק אָלָארַה קָאלָאמַה בעל אמון, מרץ, קשב, ריכוז, וחוכמה. גם אני בעל אמון, מרץ, קשב, ריכוז וחוכמה. נניח ואעשה מאמץ להשיג את הדְהַמַּה בה אָלָארַה קָאלָאמַה מצהיר שהוא נכנס ושוהה בה דרך חוויה עצמית עם ידיעה ישירה?'
    תוך זמן קצר נכנסתי ושהיתי בדְהַמַּה הזו דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה. אז הלכתי אל אָלָארַה קָאלָאמַה ושאלתי אותו: 'החבר קָאלָמַה, האם זו הדרך בה אתה מכריז שאתה נכנס ושוהה בדְהַמַּה דרך חוויה עצמית עם ידיעה ישירה?'
    'זו הדרך, חבר'.
    'במובן הזה, חבר, גם אני נכנס ושוהה בדְהַמַּה הזו דרך חוויה עצמית עם ידיעה ישירה'.
    'זוהי זכות עבורנו, חבר, זוהי זכות גדולה עבורנו שיש עמנו אדם מכובד כמוך כשותף לחיים הרוחניים. אותה הדְהַמַּה שאני מצהיר עליה שאני נכנס בה ושוהה בה דרך חוויה עצמית עם ידיעה ישירה כך היא הדְהַמַּה שאתה נכנס ושוהה בה כשאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה. ואותה הדְהַמַּה שאתה מצהיר שאתה נכנס בה ושוהה תוך שאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה כך היא הדְהַמַּה שאני נכנס ושוהה בה בחוויה עצמית עם ידיעה ישירה. כך אתה יודע את הדְהַמַּה שאני יודע ואני יודע את הדְהַמַּה שאתה יודע. כפי שאני, כך אתה, כפי שאתה, כך אני. בוא, חבר, הבה ננהיג את הקהילה הזו יחד.'
    כך אָלָארַה קָאלָאמַה, מורי, הציב אותי, תלמידו, בעמדה שווה לו והקנה לי את הכבוד הגדול ביותר. אך עלה בדעתי הדבר הזה: 'הדְהַמַּה הזו אינה מובילה להתפכחות, לאי-תשוקה, לחידלון, לשלווה, לידיעה ישירה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה, אלא רק להופעה מחודשת בבסיס האין-דבר.'10 מאחר ולא הייתי מסופק מהדְהַמַּה הזו, אלא מאוכזב ממנה, עזבתי והלכתי לדרכי.

  21. נזירים, עדיין בחיפוש אחר מה שמיטיב, בחיפוש אחר המצב העילאי של השלווה הנישגבת, הלכתי אל אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה11 ואמרתי לו: "חבר, ברצוני להוביל את החיים הרוחניים בדְהַמַּה ובשיטת המוסר והתרגול הזו." ואוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה השיב: "האדון הנכבד יכול להשאר כאן. הדְהַמַּה הזו הינה כזו שאדם חכם יוכל במהרה להיכנס ולשהות בה תוך שהוא חווה בעצמו בידיעה ישירה את תורתו של מורו." תוך זמן קצר למדתי את הדְהַמַּה ההיא. עד כמה שנוגע לדיקלום ושינון תורתו, יכולתי לדבר בידיעה וביטחון, ועל כך הצהרתי 'אני יודע ורואה' – והיו גם אחרים שעשו כך.
  22. "הרהרתי בדבר: 'לא על פי אמונה בלבד שרָאמַה12 הצהיר: "דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, אני נכנס ושוהה בדְהַמַּה זו." ללא ספק רָאמַה חי בידיעה וראייה של הדְהַמַּה הזו.' אז הלכתי לאוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה ושאלתי אותו: "חבר, באיזה מובן רָאמַה הצהיר שדרך חוויה עצמית בידיעה ישירה, הוא נכנס ושוהה בדְהַמַּה הזו?" כתשובה אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה הכריז על בסיס הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה.
    הרהרתי בדבר: 'לא רק רָאמַה היה בעל אמון, מרץ, קשב, ריכוז, וחוכמה. גם אני בעל אמון, מרץ, קשב, ריכוז וחוכמה. נניח והייתי עושה מאמץ להשיג את הדְהַמַּה אותה רָאמַה הצהיר שהוא נכנס ושוהה בה וחווה בעצמו בידיעה ישירה?'
    תוך זמן קצר נכנסתי ושהיתי בדְהַמַּה הזו דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה. אז הלכתי לאוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה ושאלתי אותו: 'חבר, האם בדרך זו רָאמַה הצהיר שהוא נכנס ושוהה בדְהַמַּה דרך חוויה עצמית בידיעה ישירה?'
    'זו הדרך, חבר.'
    'במובן הזה, חבר, גם אני נכנס ושוהה בדְהַמַּה הזו בחוויה עצמית בידיעה ישירה.'
    'זוהי זכות עבורנו, חבר, זוהי זכות גדולה עבורנו שיש עמנו אדם מכובד כמוך כשותף לחיים הרוחניים. אותה הדְהַמַּה שרָאמַה הצהיר שהוא נכנס ושהה בה בחוויה עצמית בידיעה ישירה כך היא הדְהַמַּה שאתה נכנס ושוהה בה כשאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה. ואותה הדְהַמַּה שאתה מצהיר שאתה נכנס בה ושוהה בה תוך שאתה חווה בעצמך בידיעה ישירה כך היא הדְהַמַּה שרָאמַה נכנס ושהה בה בחוויה עצמית בידיעה ישירה. כך אתה יודע את הדְהַמַּה שרָאמַה ידע ורָאמַה ידע את הדְהַמַּה שאתה יודע. כפי שרָאמַה היה, כך אתה, כפי שאתה, כך היה רָאמַה. בוא, חבר, היה מנהיג הקהילה הזו.'
    כך אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה, שותפי לחיים הרוחניים, הציב אותי בעמדה של מורה והקנה לי את הכבוד הגדול ביותר. אך עלה בדעתי הדבר הבא: 'דְהַמַּה זו אינה מובילה להתפכחות, לאי-תשוקה, לחידלון, לשלווה, לידיעה ישירה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה, אלא רק להופעה מחודשת בבסיס הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה.' מאחר ולא הייתי מסופק מהדְהַמַּה הזו, אלא מאוכזב ממנה, עזבתי והלכתי לדרכי.

  23. נזירים, עדיין בחיפוש אחר מה שמיטיב, בחיפוש אחר המצב העילאי של השלוה הנישגבת, נדדתי בשלבים דרך ארץ בני-מַגַדְהַה עד שלבסוף הגעתי לסֶנָאנִיגַמַה שעל יד אוּרוּבֶלָא. שם ראיתי חלקת אדמה נעימה, חורשה מקסימה עם נהר זורם צלול, גדות חלקות ונעימות בקרבת כפר בו ניתן לאסוף נדבות מזון. מקום זה יוכל לשרת אדם הנחוש בדעתו לעשות מאמצים.' ושם התמקמתי במחשבה: 'מקום זה ישמש לעשיית מאמצים.'13
  24. התעוררות

  25. אז, נזירים, בהיותי נתון ללידה, משהבנתי את הסכנה במה שנתון ללידה, בחיפוש אחר הלא-נולד, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, השגתי את הלא-נולד, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. בהיותי נתון להזדקנות, משהבנתי את הסכנה במה שנתון להזדקנות, בחיפוש אחר הבלתי-מזדקן, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, השגתי את הבלתי-מזדקן, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. בהיותי נתון לחולי, משהבנתי את הסכנה במה שנתון לחולי, בחיפוש אחר האל-חולי, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, השגתי את האל-חולי, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. בהיותי נתון למוות, משהבנתי את הסכנה במה שנתון למוות, בחיפוש אחר האל-מוות, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, השגתי את האל-מוות, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. בהיותי נתון לצער, משהבנתי את הסכנה במה שנתון לצער, בחיפוש אחר האל-צער, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, השגתי את האל-צער, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. בהיותי נתון לזיהום-מנטלי, משהבנתי את הסכנה במה שנתון לזיהום-מנטלי, בחיפוש אחר הבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, השגתי את הבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. הידיעה והראייה עלו בי כך: 'שחרורי בלתי ניתן לערעור, זוהי לידתי האחרונה. מעתה לא יהיה קיום נוסף.'
  26. הרהרתי בדבר: 'הדְהַמַּה הזו14 שהשגתי הינה עמוקה, קשה לראייה וקשה להבנה, שלווה ונשגבת, בלתי מושגת באמצעות חשיבה בלבד, דקה,15 וניתנת לחוויה על ידי החכם. אך הדור הזה מתענג בהתאוות, מוצא הנאה בהתאוות, שמח בהתאוות.16 קשה לדור שכזה לראות את האמת הזו, כלומר, התנייה מפורשת, התהוות מותנית.17 וקשה לראות את האמת הזו, כלומר, ההדממה של כל צורות-ההתהוות, זניחת כל אחיזות הקיום, הכחדת ההשתוקקות, אי-תשוקה, חידלון, נִיבָּאנַה.18 אם הייתי מלמד את הדְהַמַּה, אחרים לא היו מבינים אותי, והדבר היה מייגע ומתיש אותי.' באותו רגע עלו ברוחי האמירות הללו אשר מעולם לא שמעתי קודם:
  27. 'די ללמד את הדְהַמַּה
    אותה אפילו אני מצאתי קשה להשגה,
    משום שהיא לעולם לא תתפס
    בתודעתם של אלו החיים בתשוקה ושנאה.

     

    אלו הצבועים בתשוקה, עטופים בחשיכה
    לעולם לא יצליחו להבחין בדְהַמַּה הזו הקשה להבנה
    אשר הולכת כנגד הזרם הארצי,
    דקה, עמוקה, וקשה לראיה.'

     

    כשהרהרתי כך, תודעתי נטתה לחוסר מעש יותר מאשר ללימוד הדְהַמַּה.19

  28. אז, נזירים, הבְּרַהְמָא סַהַמְפַּטִי ידע בתודעתו את המחשבה שבתודעתי והרהר: 'העולם יאבד, העולם ימחה, מאחר ותודעתו של הטַטְהָאגַטַה, האַרַהַנְט והער בשלמות, נוטה לחוסר מעש יותר מאשר ללימוד הדְהַמַּה.' כך, בדיוק במהירות בה אדם חזק מותח את ידו המכופפת, או מכופף את ידו הישרה, הבְּרַהְמָא סַהַמְפַּטִי נעלם בעולם הבְּרַהְמַה והופיע מולי. הוא סידר את גלימתו העליונה על כתף אחת, ובעודו נושא את ידיו בברכה כלפיי, אמר: 'אדון נכבד, אנא מהמכובד שילמד את הדְהַמַּה, אנא מהנעלה שילמד את הדְהַמַּה. ישנם יצורים חיים עם מעט אבק בעיניים אשר יאבדו אם לא ישמעו את הדְהַמַּה. יהיו אלו אשר יבינו את הדְהַמַּה.' כך אמר הבְּרַהְמָא סַהַמְפַּטִי, ואז הוסיף:
  29. 'במַגַדְהַה נראתה עד עתה
    תורה לא-טהורה שהומצאה על ידי המוכתמים.
    פתח את הדלת לאלמוות! תן להם לשמוע
    את הדְהַמַּה שהבלתי-מוכתם מצא.

     

    כפי שאדם העומד על פסגת הר
    יכול לראות למטה את כל האנשים מסביב,
    כך, הו חכם, נבון רואה-כל,
    מרומם ארמון הדְהַמַּה.
    אנא, שחסר-הצער יסקור את בני-האנוש,
    הטבוע בצער, המוכרע על ידי לידה והזדקנות.

     

    התרומם, גיבור מנצח, מנהיג השיירה,
    חסר-חובות, ונדוד בעולם.
    אנא מהבּוּדְּהַה שילמד את הדְהַמַּה,
    יהיו אלו אשר יבינו.'

     

  30. הקשבתי להפצרת הבְּרַהְמָא, ומתוך חמלה כלפי היצורים החיים סקרתי את העולם בעין-הבּוּדְּהַה.20 כאשר סקרתי את העולם בעין-הבּוּדְּהַה, ראיתי יצורים עם מעט אבק בעיניים ויצורים עם הרבה אבק בעיניים, עם יכולות חדות ועם יכולות קהות, עם איכויות טובות ועם איכויות רעות, כאלו שקל ללמד וכאלו שקשה ללמד, וגם כאלו שחיים ביראה מאשמה ויראה מהעולם הבא. כפי שבאגם קטן של לוטוסים כחולים, אדומים או לבנים, חלק מהלוטוסים שנולדים וצומחים במים שורים במים מבלי לעלות מעל פניהם, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים נמצאים על פני המים, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים מתרוממים החוצה מהמים ונזקפים הרחק מפני המים ולא נרטבים מהם, כך גם כאשר סקרתי את העולם בעין הבּוּדְּהַה, ראיתי יצורים עם מעט אבק בעיניים ויצורים עם הרבה אבק בעיניים, עם יכולות חדות ועם יכולות קהות, עם איכויות טובות ועם איכויות רעות, כאלו שקל ללמד וכאלו שקשה ללמד, וגם כאלו שחיים ביראה מאשמה ומהעולם הבא. אז השבתי לבְּרַהְמָא סַהַמְפַּטִי במילים אלו:
  31. 'פתוחות בפניהם דלתות האלמוות,
    תן לאלו בעלי האוזניים21 להראות את אמונם.
    בחושבי שיהיה זה מתיש בשבילי, הו בְּרַהְמָא,
    לא לימדתי את הדְהַמַּה הדקה והנשגבת.'

     

    אז חשב בְּרַהְמָא סַהַמְפַּטִי: 'המכובד הסכים לבקשתי שהוא ילמד את הדְהַמַּה.' ולאחר שקד בפניי בכבוד, תוך ששמר את עצמו לימיני, הוא עזב בבת אחת.

  32. הרהרתי בדבר: 'מי הראשון אותו כדאי שאלמד את הדְהַמַּה? מי יבין את הדְהַמַּה הזו במהירות?' אז עלה בדעתי: 'אָלָארַה קָאלָאמַה חכם, נבון ומבין, זה זמן רב שיש מעט אבק בעיניו. נניח ואלמד תחילה את הדְהַמַּה לאָלָארַה קָאלָאמַה. הוא יבין אותה במהירות.' אך ישויות שמימיות פנו אלי ואמרו: 'אדון נכבד, אָלָארַה קָאלָאמַה נפטר לפני שבעה ימים.' והידיעה והראייה עלו בי: 'אָלָארַה קָאלָאמַה נפטר לפני שבעה ימים.' חשבתי: 'זהו הפסד עצום לאָלָארַה קָאלָאמַה. אם היה שומע את הדְהַמַּה הזו, הוא היה מבין אותה במהירות.'
  33. הרהרתי בדבר: 'מי הראשון שכדאי ללמד אותו את הדְהַמַּה? מי יבין את הדְהַמַּה הזו במהירות?' אז עלה בדעתי: 'אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה חכם, נבון ומבין, זה זמן רב שיש מעט אבק בעיניו. נניח ותחילה אלמד את הדְהַמַּה לאוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה. הוא יבין אותה במהרה.' אך ישויות שמימיות פנו אלי ואמרו: 'אדון נכבד, אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה נפטר אתמול בלילה.' והידיעה והראייה עלו בי: 'אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה נפטר אתמול בלילה.' חשבתי: 'זה הפסד עצום לאוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה. אם היה שומע את הדְהַמַּה הזו, הוא היה מבין אותה במהירות.'
  34. הרהרתי בדבר: 'מי הראשון שכדאי ללמד אותו את הדְהַמַּה? מי יבין את הדְהַמַּה הזו במהירות?' אז עלה בדעתי: 'קבוצת חמשת הנזירים שדאגו לי בעוד הייתי עסוק במאמציי היו מאוד מסייעים.22 נניח ותחילה אלמד אותם את הדְהַמַּה. אז חשבתי: 'היכן מתגוררים כעת קבוצת חמשת הנזירים?' ובאמצעות העין השמיימית, המטוהרת והעולה על העין האנושית, ראיתי שהם גרים בוָארָאנַסִי, בפארק הצבאים שבאִיסִיפַּטַנַה.
  35. לימוד הדְהַמַּה

  36. אז, נזירים, לאחר ששהיתי באוּרוּבַלָא כמה שחפצתי, יצאתי לנדוד בשלבים אל בֶּנַרֶס. בין גַיָא למקום ההתעוררות ראה אותי אוּפַּקַה האָגִ'יבַקַה23 על הדרך ואמר: 'חבר, חושיך צלולים, גוון עורך טהור וקורן. תחת מי יצאת לפרישות, חבר? מיהו מורך? איזו דְהַמַּה אתה מקדם?' השבתי לאוּפַּקַה האָגִ'יבַקַה במילים הבאות:
  37. 'אני שהתעלתי מעל הכל, יודע-כל,
    בלתי מוכתם בין כל הדברים, זונח-כל,
    דרך הכחדת ההשתוקקות חופשי אני.
    מאחר ואני יודע כל זאת בעצמי, אל מי אצביע כמורה?

     

    אין לי מורה, ואחד כמוני
    לא קיים באף מקום בעולם.
    עם כל הישויות שבו, כיוון שאין
    אחד השווה לי.

     

    אני הוא האַרַהַנְט בעולם,
    אני הוא המורה העילאי.
    אני בלבד הוא הער בשלמות,
    שהאש שבו כבתה ודממה.

     

    עתה אני הולך אל העיר קָאסִי
    להניע את גלגל הדְהַמַּה.
    בעולם שהפך עיוור
    אני הולך להכות בתוף האלמוות.'

     

    'על פי טענותיך, חבר, אתה הוא המנצח הכלל-עולמי.'24

     

    'המנצחים הם אלו שכמוני
    שניצחו בהכחדת התחלואים.
    אני הבסתי את כל הגורמים השליליים,25
    לכן, אוּפַּקַה, אני מנצח.'

     

    כאשר הדבר הזה נאמר, אמר אָגִ'יבַקַה אוּפַּקַה: 'שיהיה כך, חבר.' ובעוד הוא מנענע את ראשו, בחר בדרך צדדית ועזב.26

  38. אז, נזירים, לאחר שנדדתי בשלבים, הגעתי לבסוף אל בֶּנַרֶס, לפארק הצבאים אשר באִיסִיפַּטַנַה, והתקדמתי לעבר קבוצת חמשת הנזירים. הנזירים ראו אותי מגיע מרחוק, ועשו הסכם בינם לבין עצמם: 'חברים, הנה מגיע הפרוש גוֹטַמַה החי חיי רווחה, שוויתר על מאמציו, וחזר לתענוגות.27 עלינו לא לחלוק לו כבוד או לקום לכבודו או לקבל את קערתו וגלימתו החיצונית. אך אפשר להכין עבורו מקום. אם ירצה, יוכל לשבת.' אך למרות זאת, כאשר התקרבתי, הנזירים הללו לא הצליחו לשמור על הסכמם. אחד מהם בא לקבל אותי ולקח ממני את קערתי וגלימתי החיצונית, אחר הכין מקום, ואחד אחר הכין מים לשטוף את רגליי. ועדיין, הם פנו אלי בשם פרטי ובכינוי 'חבר'.28
  39. בשל כך אמרתי להם: 'נזירים, אל תפנו אל הטַטְהָאגַטַה בשם פרטי ובכינוי 'חבר'. הטַטְהָאגַטַה הינו אַרַהַנְט, ער בשלמות. הקשיבו, נזירים, האלמוות הושג. אני אדריך אתכם, אני אלמד אתכם את הדְהַמַּה. כאשר תתרגלו כפי שאדריך אתכם, תחוו בעצמכם כאן ועכשיו דרך ידיעה ישירה ותוך זמן קצר תכנסו ותשהו ביעד הסופי של החיים הרוחניים שלמענו אנשים יוצאים לפרישות בצדק מחיי-בית לחיי חסרי-בית.'
  40. כאשר הדבר נאמר, חמשת הנזירים השיבו: 'החבר גוֹטַמַה, בעקבות כללי ההתנהגות, התרגול, והסגפנויות שלקחת על עצמך, לא השגת אף מצב על-אנושי,29 לא מובחנות בידיעה ובראייה הראויים לאציליים. מאחר ועתה אתה חי ברווחה, לאחר שוויתרת על מאמציך, וחזרת לתענוגות, הכיצד יכול להיות שהשגת מצב על-אנושי כלשהו, איזו שהיא מובחנות בידיעה ובראייה הראויים לאציליים?' כאשר הדבר נאמר, אמרתי להם: 'הטַטְהָאגַטַה לא חי חיי רווחה, ולא וויתר על מאמציו וחזר לתענוגות. הטַטְהָאגַטַה הינו אַרַהַנְט, ער בשלמות. הקשיבו, נזירים, האלמוות הושג. אני אדריך אתכם, אני אלמד אתכם את הדְהַמַּה. כאשר תתרגלו כפי שאדריך אתכם, תחוו בעצמכם כאן ועכשיו דרך ידיעה ישירה ותוך זמן קצר תכנסו ותשהו ביעד הסופי של החיים הרוחניים שלמענו אנשים יוצאים לפרישות בצדק מחיי-בית לחיי חסרי-בית.'
    בפעם השנייה אמרו לי חמשת הנזירים: 'החבר גוֹטַמַה… הכיצד יתכן שהשגת איזשהו מצב על-אנושי, איזושהי מובחנות בידיעה ובראייה הראויים לאציליים?' בפעם השנייה אמרתי להם: 'הטַטְהָאגַטַה לא חי חיי רווחה… מחיי-בית לחיי חסרי-בית.' בפעם השלישית אמרו לי חמשת הנזירים: 'החבר גוֹטַמַה… הכיצד יתכן שהשגת איזשהו מצב על-אנושי, איזושהי מובחנות בידיעה ובראייה הראויים לאציליים?'

  41. כאשר דבר זה נאמר שאלתי אותם: 'נזירים, האם שמעתם אותי אי פעם מדבר באופן הזה קודם לכן?'
  42. 'לא, אדון נכבד.'30
    'נזירים, הטַטְהָאגַטַה הינו אַרַהַנְט, ער בשלמות. הקשיבו, נזירים, האלמוות הושג. אני אדריך אתכם, אני אלמד אתכם את הדְהַמַּה. כאשר תתרגלו כפי שאדריך אתכם, תחוו בעצמכם כאן ועכשיו דרך ידיעה ישירה ותוך זמן קצר תכנסו ותשהו ביעד הסופי של החיים הרוחניים שלמענו אנשים יוצאים לפרישות בצדק מחיי-בית לחיי חסרי-בית.'

  43. הצלחתי לשכנע את קבוצת חמשת הנזירים.31 וכך לעיתים הדרכתי שני נזירים בעוד השלושה האחרים הלכו לאסוף נדבות מזון, וששתנו התקיימנו על מה שהשלושה הביאו מסבב הנדבות. לעיתים הדרכתי שלושה נזירים בעוד השניים האחרים הלכו לאסוף נדבות מזון, וששתנו התקיימנו על מה שהשניים הביאו מסבב הנדבות.
  44. כך קבוצת חמשת הנזירים, כאשר למדו והודרכו על ידי, בהיותם נתונים ללידה, לאחר שהבינו את הסכנה במה שנתון ללידה, בחיפוש אחר הלא-נולד, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, השיגו את הלא-נולד, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, בהיותם נתונים להזדקנות, חולי, וזיהומים-מנטליים, לאחר שהבינו את הסכנה במה שנתון להזדקנות, חולי, מוות, צער, וזיהומים-מנטליים, בחיפוש אחר הבלתי-מזדקן, הלא-נולד, האל-מוות, האל-צער, והבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה, הם השיגו את הבלתי-מזדקן, הלא-נולד, האל-מוות, האל-צער, והבלתי-מזוהם, הביטחון העילאי משיעבוד, נִיבָּאנַה. הידיעה והראייה עלו בהם כך: 'השחרור שלנו בלתי ניתן לערעור, זוהי לידתנו האחרונה, מעתה לא יהיה עוד קיום נוסף.'
  45. הנאות חושים

  46. נזירים, יש את חמשת הכבלים של הנאות החושים הללו. מהם החמישה? צורות הנתפסות בעין, אותן רוצים, להן משתוקקים, צורות נעימות ואהובות, הקשורות לתשוקה חושית, ומעוררות תאווה. צלילים הנתפסים באוזן… ריחות הנתפסים באף, טעמים הנתפסים בלשון, תחושות מגע הנתפסות בגוף, אותן רוצים, להן משתוקקים, תחושות נעימות ואהובות, הקשורות לתשוקה חושית, ומעוררות תאווה. אלו הן חמשת הכבלים של הנאות החושים.
  47. באשר לפרושים ולברהמינים אשר קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים הללו, המוקסמים מהם ומסורים להם לחלוטין, ואשר משתמשים בהם מבלי לראות את הסכנה בהם או להבין את המפלט מהם, ניתן לומר עליהם: 'הם נמצאים בצרות, הם צפויים לאסון, מָארַה הרָשַע יכול לעשות בהם ככל העולה על רוחו.'32 נניח וצבי יערות שוכב כבול במלכודת. ניתן לומר עליו: 'הוא בצרות, הוא צפוי לאסון, הצייד יכול לעשות בו ככל העולה על רוחו, וכאשר הצייד יבוא הוא לא יוכל ללכת לאן שירצה.' כך גם באשר לפרושים ולברהמינים הללו אשר קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים האלה… ניתן לומר עליהם: 'הם נמצאים בצרות, הם צפויים לאסון, מָארַה הרָשַע יכול לעשות בהם ככל העולה על רוחו.'
  48. באשר לפרושים ולברהמינים אשר אינם קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים הללו, אשר לא מוקסמים מהם או מסורים להם לחלוטין, ואשר משתמשים בהם כשהם רואים את הסכנה בהם ומבינים את המפלט מהם, ניתן לומר עליהם: 'הם אינם בצרות, הם לא צפויים לאסון, מָארַה הרָשַע אינו יכול לעשות בהם ככל העולה על רוחו.' נניח וצבי יערות שוכב לא כבול במלכודת, ניתן לומר עליו: 'הוא אינו בצרות, הוא אינו צפוי לאסון, הצייד אינו יכול לעשות בו ככל העולה על רוחו, וכאשר הצייד יבוא הוא יוכל ללכת לאן שירצה.' כך גם באשר לפרושים ולברהמינים אשר אינם קשורים לחמשת כבלי הנאות החושים הללו… ניתן לומר עליהם: 'הם אינם בצרות, הם אינם צפויים לאסון, מָארַה הרָשַע אינו יכול לעשות בהם ככל העולה על רוחו.'
  49. נניח שצבי יערות משוטט במרחבי היער: הוא הולך בביטחון, עומד בביטחון, יושב בביטחון, שוכב בביטחון. מדוע? מפני שהוא מחוץ לתחומו של הצייד. כך גם, מנותק מהנאות חושים, מנותק ממצבים-מנטליים מזיקים, נזיר נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה, עם תחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מהינתקות. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך לבלתי-נראה לרָשַע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.33
  50. ובהמשך, עם התפוגגות היישום הראשוני והחזקת התודעה, נזיר נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השנייה המלווה בשלווה פנימית וחד-נקודתיות, ובה התודעה חופשייה מיישום ראשוני והחזקת התודעה, ומכילה תחושות התעלות ושמחה עילאית הנולדות מריכוז. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך לבלתי-נראה לרָשַע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  51. ובהמשך, עם התפוגגות השמחה העילאית, נזיר נותר באיזון-מנטלי, בקשב ובהבנה מלאה, וחווה בגופו את השמחה העילאית אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטלי' והוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השלישית. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך לבלתי-נראה לרָשַע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  52. ובהמשך, עם זניחת הנאה וכאב, ונטישת שמחה ועצב קודמים, נזיר נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הרביעית, הנטולת הנאה וכאב ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטלי. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך לבלתי-נראה לרָשַע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  53. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לכל תפיסות של חומר, בהיעלמות התפיסות של רשמי-החושים, ובאי-תשומת-לב לתפיסת המגוון, במחשבה 'המרחב אינסופי' נזיר נכנס ושוהה בספירת אינסופיות המרחב. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  54. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת אינסופיות המרחב, במחשבה 'ההכרה אינסופית' הוא נכנס ושוהה בספירת אינסופיות ההכרה. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  55. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת אינסופיות ההכרה, במחשבה 'אין דבר' נזיר נכנס ושוהה בספירת האין-דבר. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  56. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת האין-דבר, נזיר נכנס ושוהה בספירת הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה.
  57. ובהמשך, דרך התעלות מעבר לספירת הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה, נזיר נכנס ושוהה בחדלון-התפיסה-וההרגשה והתחלואים שלו מושמדים בכך שהוא רואה בחוכמה. על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא עיוור את מָארַה, שהפך להיות בלתי נראה לרשע בשלילת ההזדמנות מעינו של מָארַה, ושצלח מעבר להיקשרות לעולם.34 הוא הולך בביטחון, עומד בביטחון, יושב בביטחון, שוכב בביטחון. מדוע? מפני שהוא מחוץ לתחומו של מָארַה הרָשַע."

 

כך אמר המכובד, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.

 


1. שם נוסף לסוּטַּה הזאת היא 'השיחה על אוסף המלכודות' (פָּאסַרָאסִי סוּטַּה, pāsarāsi sutta) בהתאם למשל המופיע בפסקאות 32-33.

2. שתיקה אצילית: אַרִיוֹ טוֹנְהִיבְּהָאבוֹ, ariyo tuṇhībhāvo. הפרשנות מסבירה ש'שתיקה אצילית' הוא כינוי לגְ'הָאנַה השנייה ולאובייקט המדיטציה של המתרגל. מי שלא יכולים להשיג את הגְ'הָאנַה השניה מומלץ להם לשמור על שתיקה אצילית בשמירה על תשומת לב לאובייקט המדיטציה הבסיסי שלהם.

3. זיהום מנטלי: סַנְֹקִילֶסַה, saṃkilesa.

4. אחיזות הקיום: אוּפַּדְהִי, upadhi. שורש משמעות המילה הוא יסוד, בסיס, קרקע, בעלות. בפרשנות מוזכרים סוגים שונים של אוּפַּדְהִי, ביניהם חמשת המצרפים, מושאי הנאות החושים, זיהומים מנטליים, וקַמַּה. נִיבָּאנַה מתוארת כויתור על כל אחיזות הקיום (סַבַּה-אוּפַּדְהִי-פַּטִינִיסַּגַּה, sabba-ūpadh-ipaṭinissagga).

5. קשור: גַטְהִיטוֹ, gathito. גם כבול, מחובר, כבול בתאווה ובתשוקה.

6. מוקסם, מוּצְּ'הִיטוֹ, mucchito. מאוהב, תחת השפעתן, נמשך אליהן, כבול אליהן, מכור אליהן, הופך חסר הכרה, הופך חסר קשב.

7. הפרשנות מסבירה שזהב וכסף נתונים לזיהום ולבליה על ידי עירוב במתכות נחותות.

8. אָלָארַה קָאלָאמַה: Āḷāra Kālāma.

9. הפרשנות מסבירה שהוא לימד אותו את שבעת ההישגים המדיטטיביים של מדיטציית סַמַתְהַה כשהאחרון מביניהם הוא בסיס האין-דבר, השלישי מארבעת ההישגים הלא-חומריים.

10. הוא מוביל ללידה במישור הקיום המכונה 'בסיס האין-דבר', בו תוחלת החיים היא 60,000 עידנים, ולאחר שהם מסתיימים היצור החי שם מת וחוזר לעולם נמוך יותר. כך שמי שהשיג זאת עדיין לכוד בסַנְֹסָארַה.

11. אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה, Uddaka Rāmaputta. מורו הרוחני השני של הבּוּדְּהַה טרום התעוררותו בהיותו סגפן ביער.

12. רָאמַה היה המורה של אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה וייתכן שגם אביו. ככל הנראה בזמן שהבּוֹדְהִיסַטַּה שהה שם הוא כבר לא היה חי כיוון שאוּדַּקַה מדבר עליו בזמן עבר. נראה שאוּדַּקַה עצמו לא השיג בעצמו את בסיס הלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה כיוון שהוא מייחס אותו רק למורו רָאמַה.

13. סוּטַּה 36 הכוללת את פגישתו של הבּוֹדְהִיסַטַּה עם אָלָארַה קָאלָאמַה ואוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה ממשיכה מהנקודה הזאת עם הסיפור של הסגפנות הקיצונית שהביאה את הבודהיסטה לסף המוות ומשם לגילוי שלו את דרך האמצע המובילה להתעוררות.

14. הפרשנות מזהה את 'הדְהַמַּה הזאת' כארבע אמיתות האציליים.

15. דקה: אַנוּ, aṇu. קשה להבחנה, קשה לראייה.

16. התאוות: אָלַיַה, ālaya. מושג נוסף המייצג היקשרות, קשר, הסתמכות, השענות, ועל פי הפרשנות את הנאות החושים ומחשבות התאווה הקשורים להם.

17. ההתהוות המותנית מזוהה כאן עם האמת השנייה: מקור הסבל.

18. זוהי האמת הרביעית: קץ הסבל.

19. הפרשנות מעלה את השאלה מדוע הבּוֹדְהִיסַטַּה אשר זמן רב לפני כן הביע את המשאלה להפוך לבּוּדְּהַה במטרה לסייע לאנשים להשתחרר, דווקא כעת משהשתחרר תודעתו נוטה לחוסר מעש. הסיבה על פי הפרשנות היא שרק עתה משהתעורר, הבין באמת עד כמה חזקים התחלואים וההיקשרות בתודעת אנשים, ואת עמקות הדְהַמַּה.

20. עין-הבּוּדְּהַה: בּוּדְּהַה-צַ'קְּהוּ, buddhacakkhu. היכולת להבין את הדברים בשלמות הייחודית לבּוּדְּהַה.

21. בעלי האוזניים: סוֹטַבַנְט, sotavant. בעלי השמיעה, או בעלי היכולת לשמוע.

22. חמשת הנזירים שדאגו לבּוּדְּהַה בתקופת הסגפנות הקיצונית בה תרגל הרעבה עצמית, היו משוכנעים כי בדרך זו יגשים התעוררות וילמד את הדְהַמַּה.

23. אוּפַּקַה האָגִ'יבַקַה: Ājīvaka Upaka.

24. המנצח הכלל עולמי: אַנַנְטַגִ'ינַה: anantajina. יתכן וזה היה מונח של האָגִ'יבַקים לאדם שהגשים רוחניות.

25. הגורמים השליליים: פָּאפַּקָא דְהַמָּא, pāpakā dhammā. מילולית 'הדברים הרעים'.

26. הפרשנות מספרת שזמן קצר לאחר מכן אוּדַקַה התאהב בבת צייד והתחתן עימה. לאחר שנישואיו כשלו, הוא שב אל הבּוּדְּהַה והצטרף לסַנְגְהַה, ולאחר זמן מה הפך ל'לא-חוזר'. הוא נולד מחדש בעולם השמיימי אַבִיהַה (Avı̄ha) ושם הגשים אַרַהַנְטִיוּת, שחרור מלא.

27. לאחר שהבּוֹדְהִיסַטַּה זנח את התרגול הסגפני חמשת תומכיו איבדו את אמונם בו והאשימו אותו בחזרה לחיים ארציים. ראו סוּטַּה 36 פסקה 33 בקובץ השיחות באורך בינוני.

28. חבר: אַבוּסוֹ, āvuso. מילת פניה לאדם שווה מעמד.

29. מצבים על אנושיים: אוּטַּרִי מַנוּסַּדְהַמָּא, uttari manussadhammā. הם מצבים, יכולות או הישגים גבוהים יותר מיכולות אנושיות רגילות המוכלות בעשרת אופני הפעולה והן כוללות את הגְ'הָאנוֹת, הידיעות הישירות, הדרכים העל גשמיות ופירותיהן.

30. השינוי במילת הפנייה מ-'חבר' ל-'אדון נכבד' (בְּהַנְטֶה, bhante) מראה שכעת הם קיבלו את טענתו של הבּוּדְּהַה והחלו להתייחס אליו כמורה שלהם.

31. בשלב הזה נושא הבּוּדְּהַה את הדרשה על 'הנעת גלגל הדְהַמַּה' (דְהַמַּה-צַ'קַּה-פַּבַטַּנַה סוּטַּה, Dhammacakkappavattana Sutta) על ארבע אמיתות האציליים. ומספר ימים לאחר מכן את הדרשה על 'הסימנים לחוסר עצמיות' (אַנַטַּלַקְּהַנַה סוּטַּה, Anattalakkhaṇa Sutta) שבסופה כל החמישה הגשימו אַרַהַנְטִיוּת. תיאור השתלשלות העניינים מתואר במַהָא-וַגַּה (Mahāvagga, Vin i.7-14).

32. בחלק הזה מציג הבּוּדְּהַה כיצד חיים רוחניים יכולים להיות מוטעים כאשר המטרה והדרך שגויים.

33. ראו סוּטַּה 25 פסקה 12 בקובץ השיחות באורך בינוני.

34. ראו סוּטַּה 25 פסקה 19 בקובץ השיחות באורך בינוני.