20
השיחה על
הסרת מחשבות תועות

Vitakkasaṇṭhāna Sutta
וִיטַקַּה-סַנְטְהָאנַה סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. שם הוא פנה אל הנזירים ואמר: "נזירים."
  2. "אדון נכבד", הם השיבו, והמכובד דיבר:

  3. "נזירים, כאשר נזיר מחפש אחר התודעה הגבוהה,1 במקרים מסויימים עליו לשים לב לחמישה סימנים.2 מהם החמישה?
  4. (א) הנה, נזירים, כאשר נזיר נותן את דעתו לסימן מסויים, וכתוצאה מהסימן הזה עולות בו מחשבות רעות ומזיקות הקשורות לתאווה, לשנאה, ולאשליה, אז עליו לתת את דעתו לסימן אחר כלשהו הקשור למה שמיטיב.3 כאשר הוא נותן את דעתו לסימן אחר כלשהו הקשור למה שמיטיב, אז כל המחשבות הרעות והמזיקות הקשורות לתאווה, שנאה, ואשליה נזנחות בו ודועכות. עם הזניחה שלהן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת. כפי שנגר מיומן או שולייתו היה נפטר, מסיר, ועוקר יתד גסה באמצעות יתד מעודנת, כך גם… כאשר הוא נותן את דעתו לסימן אחר כלשהו הקשור למה שמיטיב, אז כל המחשבות הרעות והמזיקות הקשורות לתאווה, שנאה, ואשליה נזנחות בו ודועכות. עם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת.
  5. (ב) אם בעודו נותן את דעתו לסימן אחר כלשהו הקשור למה שמיטיב, עדיין עולות בו מחשבות רעות ומזיקות הקשורות לתאווה, שנאה ואשליה, אז עליו לבחון את הסכנה במחשבות האלה באופן הבא: 'המחשבות הללו הן מזיקות, הן ראויות לגנאי, ונגמרות בסבל.4 כאשר הוא בוחן את הסכנות שבמחשבות האלה, אז כל מחשבות רעות ומזיקות הקשורות לתאווה, שנאה ואשליה נזנחות בו ודועכות. עם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת. כפי שגבר או אישה – צעירים, בנעוריהם, החובבים טיפוח, יהיו מזועזעים, מבועתים ונגעלים אם יכרכו נבלת נחש, כלב, או בן-אדם סביב צווארם, כך גם… כאשר נזיר בוחן את הסכנה במחשבות האלה… תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת.
  6. (ג) אם, בעוד הוא בוחן את הסכנה במחשבות הללו, עדיין עולות בו מחשבות רעות ומזיקות הקשורות לתאווה, שנאה ואשליה, אז עליו לנסות לשכוח את המחשבות האלה ולא לשים אליהן לב. כאשר הוא שוכח את המחשבות האלה ולא שם אליהן לב, אז כל המחשבות הרעות והמזיקות הקשורות לתאווה, לשנאה ולאשליה נזנחות בו דועכות. עם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת. כפי שאדם בעל ראייה טובה שלא מעוניין לראות צורות שבאו בטווח ראייה יעצום את עיניו או יביט הצידה, כך גם… כאשר נזיר מנסה לשכוח את המחשבות האלה ואינו נותן דעתו אליהן… תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת.
  7. (4) אם, בעודו מנסה לשכוח את המחשבות האלה ולא נותן דעתו אליהן, עדיין עולות בו מחשבות רעות ומזיקות הקשורות לתאווה, שנאה ואשליה, אז עליו לתת את דעתו להדממת גורם-המחשבה של המחשבות הללו.5 כאשר הוא נותן את דעתו להדממת גורם-המחשבה של המחשבות הללו, אז כל המחשבות הרעות והמזיקות נזנחות בו ודועכות. עם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת. כמו שאדם ההולך מהר ישקול: 'מדוע אני הולך מהר? מה אם אלך לאט?', והוא ילך לאט. אז יתכן וישקול: 'מדוע אני הולך לאט? מה אם אעמוד?', והוא יעמוד. אז יתכן וישקול: 'מדוע אני עומד? מה אם אשב?', והוא ישב. אז יתכן וישקול: 'מדוע אני יושב? מה אם אשכב?', והוא ישכב. בעשותו כך הוא יחליף כל תנוחה גסה באחת מעודנת יותר. כך גם… כאשר נזיר נותן את דעתו להדממת גורם-המחשבה של המחשבות הללו… תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת.
  8. (ה) אם, בעודו נותן את דעתו להדממת גורם-המחשבה של המחשבות הללו, עדיין עולות בו מחשבות רעות ומזיקות הקשורות לתאווה, שנאה, ואשליה, אז עם שיניים הדוקות ולשון לחוצה כנגד גג חלל הפה, הוא גובר, מאלץ, ומוחץ תודעה עם תודעה.6 כאשר הוא עם שיניו הדוקות ולשונו לחוצה כנגד חלל הפה, הוא גובר, מאלץ, ומוחץ תודעה עם תודעה, אז כל המחשבות הרעות והמזיקות הקשורות לתשוקה, שנאה, ואשליה נזנחות בו ודועכות. עם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת. כפי שאדם חזק ילפות אדם חלש יותר בראשו או בכתפיו ויגבור עליו, יאלץ אותו, וימחוץ אותו, כך גם… כאשר, הוא עם שיניים הדוקות ולשון לחוצה כנגד גג חלל הפה, הוא גובר, מאלץ, ומוחץ תודעה עם תודעה, אז כל המחשבות הרעות והמזיקות נזנחות בו ודועכות. עם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת.
  9. נזירים, כאשר נזיר נותן את דעתו לסימן כלשהו, ובשל הסימן הזה עולות בו מחשבות רעות ומזיקות הקשורות לתאווה, שנאה ואשליה, אז כאשר הוא נותן את דעתו לסימן אחר כלשהו הקשור עם מה שמיטיב, כל המחשבות הרעות והמזיקות נזנחות בו ודועכות, ועם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת. כאשר הוא בוחן את הסכנה במחשבות הללו… כאשר הוא מנסה לשכוח את המחשבות הללו ולא נותן את דעתו עליהן… כאשר הוא נותן את דעתו להדממת גורם-המחשבה של המחשבות הללו… כאשר, עם שיניים הדוקות ולשון לחוצה כנגד גג חלל הפה, הוא גובר, מאלץ, ומוחץ תודעה עם תודעה, כל המחשבות הרעות והמזיקות הללו נזנחות בו ודועכות, ועם זניחתן תודעתו מתייצבת פנימית, שוקטת, מגיעה לאחדות, והופכת מרוכזת. במקרה זה הנזיר נקרא שליט דרכי המחשבה. הוא יחשוב איזו מחשבה שירצה לחשוב והוא לא יחשוב אף מחשבה שהוא לא רוצה לחשוב. הוא גדע את ההשתוקקות, ניפץ את הכבלים, ועם הבנה חודרת ושלמה של היוהרה הוא שם קץ לסבל."7

 

כך אמר המכובד, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.

 


1. התודעה הגבוהה: אַדְהִיצִ'יטַּה, adhicitta. זו התודעה שהגשימה את שמונת ההישגים המדיטטיביים המשמשים כבסיס לתובנה. היא נקראת 'תודעה גבוהה' כיוון שהיא גבוהה מהתודעה הרגילה של עשרת דרכי הפעולה המיטיבה.

2. חמשת הסימנים (נִימִיטַּה, nimitta) הם דרכים מעשיות להסרת מחשבות תועות ומטרידות. יש להשתמש בהם רק כאשר המחשבות המטרידות הופכות עקשניות ופולשניות. במקרים אחרים על המתרגל להמשיך להתמקד באובייקט המדיטציה הראשי שלו.

3. הפרשנות מסבירה שכאשר עולות מחשבות של הנאות חושים המכוונות כלפי אנשים או יצורים חיים, ה'סימן האחר' (המנוגד) הוא מדיטציה על הדוחה או הגועל שבגוף (ראו סוּטַּה 10, פסקה 10), וכאשר הן מכוונות לדברים דוממים ה'סימן האחר' הוא תשומת לב לארעיות. כאשר עולות מחשבות שנאה המכוונות כלפי אנשים או יצורים חיים, ה'סימן האחר' הוא אהבה (מֶטָּא), כאשר הן מכוונות לדברים דוממים, ה'סימן האחר' הוא תשומת לב ליסודות (ראו סוּטַּה 10 פסקה 12). המענה למחשבות הקשורות לאשלייה הוא חיים תחת מורה, לימוד הדְהַמַּה, חקירה של משמעות הדְהַמַּה, הקשבה לדְהַמַּה, וחקירה של הגורמים והסיבות.

4. השיטה הזו יכולה להיות מוסברת באמצעות הרהורי הבּוֹדְהִיסַטַּה בסוּטַּה 19 פסקאות 3-5. הזכרות בנזק של מחשבות רעות שאינן ראויות יוצרות תחושת אשמה (הִירִי, hiri). הזכרות בתוצאות המסוכנות שלהן יוצרות מורא מעשיית רע (אוֹטַּפַּה, ottappa).

5. הדממת גורם-המחשבה של המחשבות: וִיטַקַּה-סַנְקְהָארַה-סַנְטְהָאנַם, vitakka-sankhāra-saṇṭ̣hānaṃ. הפרשנות מבארת את המונח סַנְקְהָארַה בביטוי זה כגורם, תנאי, או שורש, ומפרשת את הביטוי כ-"מפסיק את הגורם למחשבה". כאשר מחשבה מזיקה מופיעה, יש לבצע תשאול עצמי: "מה הגורם לה? מה הסיבה לגורם שלה?" וכדומה. חקירה פנימית שכזו מובילה להחלשות, ולבסוף להכחדה של זרם המחשבה המזיקה.

6. הפרשנות מסבירה שהמתרגל צריך לנפץ את מצבי התודעה השליליים בעזרת מצב תודעה מיטיב.

7. החדירה השלמה של היוהרה: ההבנה המלאה של היוהרה על שורשיה, הסכנה בה והמפלט ממנה. זהו תיאור של הגשמת האַרַהַנְטִיוּת.