27
השיחה על ידיעת הראשית


Aggañña Sutta
אַגַנְּיַה סוּטַּה

וָאסֵטְּהַה ובְּהָארַדְבָאגַ'ה
(vāseṭṭhabhāradvājā)

1. כך שמעתי.1 פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי, באחוזת אימו של מִיגָארַה אשר בפארק המזרחי. באותה עת וָאסֵטְּהַה ובְּהָארַדְבָאגַ'ה2 חיו בקרב הנזירים בכוונה להפוך לנזירים בעצמם. כאשר הגיע הערב, קם הבּוּדְּהַה ממדיטציה בבדידות, יצא מן האחוזה, והחל ללכת הלוך ושוב תחת סככותיה.

2. וָאסֵטְּהַה שם לב לכך ואמר לבְּהָארַדְבָאגַ'ה: "החבר בְּהָארַדְבָאגַ'ה, המכובד יצא והוא מתהלך הלוך ושוב. הבה ניגש אליו. ייתכן ונהיה ברי מזל לשמוע שיחת דְהַמַּה מפי הבּוּדְּהַה עצמו."

"כמובן", אמר בְּהָארַדְבָאגַ'ה, והם הלכו אל הבּוּדְּהַה, קדו בפניו וחברו אליו.

3. אז אמר המכובד לוָאסֵטְּהַה: "וָאסֵטְּהָא,3 שניכם ברהמינים מבטן ומלידה, ואתם יצאתם לפרישות מחיי-בית אל חיי חסרי-בית ממשפחות ברהמינים. האין הברהמינים מגנים ומשמיצים אתכם?"

"כן, אדוני, הברהמינים אכן מגנים ומשמיצים אותנו. הם אינם חוסכים מאיתנו בכל פעם מבול של האשמות."

"ובכן, וָאסֵטְּהַה איזה סוג של האשמות הם מטיחים בכם?"

"אדוני, הברהמינים אומרים: 'קַסְטַת הברהמינים היא הקַסְטַה הגבוהה ביותר, הקַסְטוֹת האחרות הן נחותות. קַסְטַת הברהמינים בהירה, קַסְטוֹת אחרות הן כהות. הברהמינים מטוהרים, אלה שאינם ברהמינים אינם מטוהרים, הברהמינים הם הילדים האמיתיים של בְּרַהְמָא, נולדו מפיו, ילידי בְּרַהְמָא, יצירי בְּרַהְמָא, צאצאי בְּרַהְמָא. ואתם נטשתם את המעמד הגבוה ביותר ועברתם למעמד הנחות של פרושים מגולחים וחסרי-חשיבות, משרתים, אנשים כהים שנולדו מכף רגלו של בְּרַהְמָא!4 אין זה מעשה נכון, אין זה יאה מצידכם להתחבר לאנשים כאלה!' זהו האופן שהברהמינים מגדפים אותנו."

4. "אם כך, וָאסֵטְּהַה, הברהמינים שכחו את מסורתם העתיקה כאשר הם אומרים זאת. כיוון שאנו יכולים לראות אשה ברהמינית, מנשות הברהמינים, המתעברת ונכנסת להריון, יולדת תינוקות ומניקה. ועדיין אלה הנולדים מרחם של ברהמיניות מדברים על לידה מפיו של בְּרַהְמָא, כילידי בְּרַהְמָא, יצירי בְּרַהְמָא, צאצאי בְּרַהְמָא. הברהמינים האלה מציגים את בְּרַהְמָא שלא כראוי, מספרים שקרים וצוברים מגרעות5 רבות.

היטהרות ארבע הקַסְטוֹת
(catuvaṇṇasuddhi)

5. וָאסֵטְּהַה, ישנן ארבע קַסְטוֹת אלה: בני-לוחמים, ברהמינים, סוחרים, ובעלי-מלאכה.6 לעיתים בן-לוחמים לוקח חיים, לוקח מה שלא ניתן, מבצע פגיעה מינית, מספר שקרים, מרכל ומשמיץ, מדבר בגסות או עוסק בדיבורי סרק, רודף בצע, מרושע, או בעל השקפות שגויות. כך הדברים האלה הם בלתי מוסריים ונחשבים ככאלה, ראויים לגנאי ונחשבים ככאלה, דברים שיש להמנע מהם ונחשבים ככאלה, דברים שאינם תורמים לאצילות ונחשבים ככאלה, דברים שחורים עם תוצאות שחורות7 אותם החכם מגנה, אשר לעיתים ימצאו בקרב בני-לוחמים, וכך גם בנוגע לברהמינים, סוחרים, ובעלי-מלאכה.

6. לעיתים, בן-לוחמים נמנע מלקחת חיים, נמנע מלקחת מה שלא ניתן, נמנע מלבצע פגיעה מינית, נמנע מלספר שקרים, נמנע מרכילות והשמצות, נמנע מלדבר בגסות או מלעסוק בדיבורי סרק, הוא אינו רודף בצע, מרושע, או בעל השקפות שגויות. כך הדברים האלה הם מיטיבים ונחשבים כמיטיבים, ראויים לשבח ונחשבים ככאלה, דברים שיש לעשותם ונחשבים ככאלה, דרכים התורמות לאצילי ונחשבים ככאלה, דברים בהירים עם תוצאות בהירות אותם החכם משבח, ולעיתים ימצאו בקרב בני-לוחמים, וכך גם בנוגע לברהמינים, סוחרים, ובעלי-מלאכה.

7. כעת, מאחר ששתי התכונות כהה ובהיר, אותן החכם מגנה ומשבח, מפוזרות ללא אפלייה בקרב ארבע הקסטות, אין החכם מכיר בטענה אודות עליונות קסטת הברהמינים. מדוע? כיוון, שוָאסֵטְּהַה, מי מבין ארבע הקסטות אשר הופך לנזיר, אַרַהַנְט אשר השמיד את התחלואים המנטאליים, חי את החיים הרוחניים, עשה את שהיה לעשות, הוריד את העול,8 השיג את המטרה העליונה, השמיד את כבלי ההתהוות והפך למשוחרר באמצעות תובנת-על – הוא מוכרז כעליון בסגולת הדְהַמַּה ולא באי-דְהַמַּה.

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר עבור בני אדם

בחיים האלה ובחיים הבאים.

8. הדוגמא הבאה תבהיר לכם כיצד דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר בחיים האלה ובחיים הבאים. המלך פַּסֵנַדִי מקוֹסַלַה יודע: 'הפרוש גוֹטַמַה יצא לפרישות מבני שבט הסַקְיַה.' כעת, בני הסַקְיַה הם צמיתים של מלך קוֹסַלַה. הם משרתים אותו בכניעה וקדים בפניו, קמים לכבודו, מעניקים לו כבוד ומשרתים אותו בנאמנות. ובדיוק כפי שבני הסַקְיַה מציעים למלך שרות כנוע, קדים בפניו, קמים לכבודו, מעניקים לו כבוד ומשרתים אותו בנאמנות, כך גם המלך מציע שרות כנוע לטַטְהָאגַטַה,9 במחשבה: 'בהשוואה לפרוש גוֹטַמַה – אם הוא מלידה-טובה, אני מלידה-לא-טובה. אם הפרוש גוֹטַמַה חזק, אני חלש. אם הפרוש גוֹטַמַה נעים למראה, אני אינני נעים למראה. אם הפרוש גוֹטַמַה בעל-השפעה רבה, אני בעל-השפעה מועטה.' כך, מתוך כבוד לדְהַמַּה, מתוך הערכה לדְהַמַּה, מתוך הוקרה לדְהַמַּה, הענקת כבוד והערכה לדְהַמַּה – המלך פַּסֵנַדִי משרת בנאמנות את הטַטְהָאגַטַה ועושה עבורו שרות נאות:

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר עבור בני אדם

בחיים האלה ובחיים הבאים.

9. וָאסֵטְּהַה, על אך שכולכם ממעמדות, שמות, שבטים ומשפחות שונות, מאחר שיצאתם לפרישות מחיי-בית אל חיי חסרי-בית, אם שואלים אתכם מי אתם, עליכם להשיב: 'אנו פרושים, תלמידיו של בן הסַקְיַה.'10 מי שאמונו בטַטְהָאגַטַה מבוסס, מושרש, מיושב, יציב, בלתי-ניתן-לערעור על ידי אף פרוש או ברהמין, ישות שמימית, מָארַה, בְּרַהְמָא או יצור אחר בעולם, הוא יכול לומר באמת: 'הנני בן אמיתי של הבּוּדְּהַה המכובד, אשר נולד מפיו, נולד מדְהַמַּה, נוצר מדְהַמַּה, וצאצא של דְהַמַּה.' מדוע זאת? כיוון שוָאסֵטְּהַה, כך ניתן לתאר את הטַטְהָאגַטַה: 'גוף הדְהַמַּה',11 כלומר 'גוף הבְּרַהְמָא',12 או 'עשוי דְהַמַּה', כלומר, 'נעשה מבְּרַהְמָא'.13

10. וָאסֵטְּהַה, מגיעה עת בה, במוקדם או במאוחר לאחר תקופה ארוכה מאוד, היקום מתכווץ.14 בזמן ההתכווצות, יצורים נולדים לרוב בעולם הבְּרַהְמוֹת אָבְּהַסַרַה. שם הם חיים, יצירי-תודעה, ניזונים מהתעלות, בעלי זוהר עצמי, נעים בחלל, מרהיבים – ושם הם נשארים כך תקופה ארוכה מאוד. אך במוקדם או במאוחר, לאחר תקופה ארוכה מאוד, היקום הזה מתחיל להתרחב מחדש. בתקופת ההתרחבות, היצורים מעולם הבְּרַהְמוֹת אָבְּהַסַרַה, לאחר שניפטרו שם, לרוב נולדים מחדש בעולם הזה. כאן הם חיים, יצירי-תודעה, ניזונים מהתעלות, בעלי זוהר עצמי, נעים בחלל, מרהיבים15 – והם נותרים כך במשך תקופה ארוכה מאוד.

הופעת האדמה בעלת-הטעם
(rasapathavipātubhāvo)

11. באותה תקופה, וָאסֵטְּהַה, הייתה רק מסה אחת של מים, והכל היה חשוך, אפלה גמורה. ועדיין לא הופיעו לא ירח ולא שמש, לא הופיעו מערכות כוכבים או כוכבי לכת, לא הייתה הבחנה בין יום ללילה, ולא חודשים ולא שבועות, לא שנים ולא עונות, לא זכר ולא נקבה, יצורים חיים הוכרו רק כיצורים חיים.16 ובמוקדם או במאוחר, לאחר תקופה ארוכה מאוד, האדמה בעלת-הטעם17 פרשה את עצמה על המים היכן שהיצורים האלה היו. היה זה נראה כמו שכבת הקרום שנוצרת על פני חלב חם שמתקרר. היא הייתה בעלת צבע, ריח וטעם. צבעה היה כשל גְהִי או חמאה, והיא הייתה מתוקה מאוד, כמו דבש פרא טהור.


הופעתם של השמש והירח
(candimasūriyādipātubhāvo)

12. אז, יצור מסויים בעל טבע חמדני אמר: "אני אומר, מה זה כבר יכול להיות?" וטעם את האדמה בעלת-הטעם בקצה אצבעו, בעשותו כך, נסחף אחר טעמה ועלתה בו השתוקקות. ואז יצורים אחרים הלכו בעקבותיו וטעמו מהחומר הזה באצבעות ידיהם. וגם הם נסחפו אחר טעמה ועלתה בהם השתוקקות. לאחר מכן הם שברו חתיכות ממנה על מנת לאכול אותן, וכתוצאה מכך איבדו את זוהרם-העצמי. כתוצאה מאיבוד הזוהר הפנימי שלהם, הופיעו שמש וירח, נוצרה הבחנה בין יום ולילה, חודשים ושבועות, השנה ועונותיה. באופן זה העולם החל להתהוות מחדש.

13. יצורים אלה המשיכו כך תקופה ארוכה לחגוג על האדמה בעלת-הטעם הזו, לאכול ולהזין עצמם ממנה. וככל שעשו כך גופם הפך גס18 יותר ויותר והתפתח שוני במראה ביניהם, כך שחלק מהיצורים הפכו יפים למראה ואחרים הפכו מכוערים. והיפים למראה בזו למכוערים באומרם: 'אנו יפים ממכם'. ומאחר שהם הפכו ליהירים וגאוותנים בנוגע למראם, האדמה בעלת-הטעם נעלמה. למראה הדבר, הם התקבצו והחלו לקונן בקריאות: 'הו, הטעם הזה! הו, הטעם הזה!' וכך, כאשר היום אומרים אנשים: 'הו, הטעם הזה!' כאשר הם אוכלים משהו טוב, הם פשוט חוזרים על אמירה עתיקה מבלי לדעת זאת.

הופעתה של פטריית הארץ
(bhūmipappaṭakapātubhāvo)

14. ואז, לאחר שהאדמה בעלת-הטעם נעלמה, צצה פטריית-הארץ,19 שצורתה כשל פטרייה. היא הייתה בעלת צבע, ריח וטעם טוב. היה לה צבע של גְהִי או חמאה משובחת, והיא הייתה מתוקה מאוד כמו דבש פרא טהור. והיצורים האלה נערכו ואכלו את הפטרייה הזו. וכך הדבר נמשך תקופה ארוכה. וככל שעשו כך גופם הפך יותר ויותר גס והתפתח ביניהם שוני במראה גדול אף יותר, כך שחלק מהיצורים הפכו יפים למראה ואחרים הפכו מכוערים. והיפים למראה בזו למכוערים באומרם: 'אנו יפים ממכם'. ומאחר שהם הפכו ליהירים וגאוותנים בנוגע למראם, הפטרייה המתוקה נעלמה. למראה הדבר הם התקבצו והחלו לקונן בקריאות: 'הו, הטעם הזה! הו, הטעם הזה!' וכך כאשר היום אנשים אומרים: 'הו, הטעם הזה!' כאשר הם אוכלים משהו טוב, הם פשוט חוזרים על אמירה עתיקה מבלי לדעת זאת.

הופעתם של הצמחים המטפסים
(padālatāpātubhāvo)

לאחר מכן הופיעו צמחים מטפסים, אשר צמחו כמו במבוק… וגם הם היו מתוקים מאוד כמו דבש פרא טהור.

15. והיצורים הללו התארגנו ואכלו את הצמחים המטפסים האלה. וכך הדבר נמשך תקופה ארוכה. וככל שעשו כך גופם הפך גס יותר ויותר והתפתח ביניהם אף יותר שוני במראה, כך שחלק מהיצורים הפכו יפים למראה ואחרים הפכו מכוערים. והיפים למראה בזו למכוערים באומרם: 'אנו יפים ממכם'. ומאחר שהם הפכו ליהירים וגאוותנים בנוגע למראם, הצמחים המטפסים המתוקים נעלמו.

למראה הדבר הם התקבצו והחלו לקונן בקריאות: 'הו, הצמחים המטפסים נעלמו! הו, מה הפסדנו!' וכך כאשר היום שואלים אנשים על מה הם מתרעמים, באומרם: 'הו, מה הפסדנו!', הם פשוט חוזרים על אמירה עתיקה מבלי לדעת זאת.

הופעתו של האורז האיכותי המוכן לאכילה
(akaṭṭhapākasālipātubhāvo)

16. ואז לאחר שהצמחים המטפסים נעלמו, הופיע אורז במרחבים פתוחים,20 נטול אבק או קליפה, בעל ניחוח וגרעינים נקיים. ומה שאספו בערב לארוחת ערב כבר הספיק לגדול ולהבשיל בבוקר. ומה שאספו לאכול לארוחת הבוקר הספיק להבשיל כבר בערב, ללא סימן של קצירה. והיצורים הללו נערכו ואכלו מהאורז הזה וכך הדבר נמשך במשך תקופה ארוכה.

הופעתם של איברי המין הגבריים והנשיים
(itthipurisaliṅgapātubhāvo)

וכך, ככל שאכלו מהאורז המבושל והמוכן לאכילה, גופם הפך גס יותר ויותר והתפתח שוני נוסף במראה ביניהם. והנקבות שביניהם פיתחו איברי מין נשיים,21 והזכרים פיתחו איברי מין גבריים. והנשים הפכו עסוקות מאוד עם הגברים, והגברים עם הנשים. ובשל עודף העיסוק שלהם אחד בשני נוצרה תאווה וגופם בער מתשוקה.

לאחר מכן כתוצאה מהבערה הזו, הם התענגו בפעילות מינית. אך אלה שראו אותם מתענגים כך, השליכו אבק, עפר, או גללי פרות לעברם וקראו: 'מותו! חיות מטונפות שכמותכן! כיצד יצור אחד יכול לעולל דבר כזה לאחר!' בדיוק כמו שהיום באזורים מסויימים, כאשר אשת-הבן מובלת החוצה,22 ישנם אנשים המשליכים עליה אבק, עפר או גללי פרות, מבלי לדעת שהם חוזרים על נוהג עתיק. מה שהיה נחשב צורת התנהגות רעה בימים ההם, היום נחשב צורת התנהגות טובה.23

עיסוק ביחסי-מין
(methunadhammasamācāro)

17. ואלה אשר באותם ימים התענגו ביחסי-מין לא הורשו להכנס לעיר או לכפר למשך חודש או חודשיים. ובהתאם לכך אלה שהתענגו תקופות ארוכות בהפרזה במעשים לא טובים כאלה החלו לבנות עבורם מגורים על מנת לבצע את מעשיהם בהחבא.24

כעת, אחד מהיצורים הללו אשר נטה לעצלות חשב לעצמו: 'ובכן, מדוע שאטריח את עצמי לאסוף אורז בערב לארוחת ערב ובבוקר לארוחת בוקר? מדוע שלא אאסוף בפעם אחת מספיק לשתי הארוחות?' וכך עשה. אז אחד אחר בא אליו ואמר: "קדימה, הבה נלך לאסוף אורז."

"אין צורך, ידידי אספתי מספיק לשתי הארוחות." אז האחר עשה כדוגמתו ואסף אורז ליומיים בפעם אחת, ואמר: "זה יהיה די והותר." ויצור נוסף הגיע ואמר לשני: "קדימה, הבה נלך לאסוף אורז!"

"אין צורך, ידידי אספתי מספיק לשני ימים." אז האחר עשה כדוגמתו ואסף אורז לארבעה ימים בפעם אחת, ואמר: "זה יהיה די והותר." ואז הגיע יצור נוסף ואמר לשלישי: "קדימה, הבה נלך לאסוף אורז!"

"אין צורך, ידידי אספתי מספיק לארבעה ימים." אז האחר עשה כדוגמתו ואסף אורז לשמונה ימים בפעם אחת, ואמר: "זה יהיה די והותר." ואז הגיע יצור נוסף ואמר לשני: "קדימה, הבה נלך לאסוף אורז!"

"אין צורך, ידידי אספתי מספיק לשמונה ימים." אולם כאשר היצורים הללו יצרו מחסן אורז והתקיימו ממנו, אבקת קליפות וקליפות החלו לעטוף את הגרעין, והיכן שאורז נקצר הוא לא גדל עוד. היה ניתן לראות את החלק שנחתך והאורז גדל באשכולות נפרדים.

חלוקת האורז האיכותי
(sālivibhāgo)

18. והיצורים הללו נאספו יחד וקוננו: "דרכי רשע פשטו בקרבנו: בתחילה היינו יצירי-תודעה, ניזונים מהתעלות… (כל האירועים חוזרים על עצמם עד להתפתחות האחרונה, וכל שינוי נאמר שארע כתוצאה מדרכי רשע ונזק) והאורז גדל באשכולות נפרדים. אם כך הבה נחלק כעת את שטחי האורז לשדות תחומים." וכך הם עשו.

19. ואז, וָאסֵטְּהַה, יצור אחד בעל טבע חמדני, בעודו משגיח על חלקתו, השתלט על חלקה אחרת אשר לא ניתנה לו ונהנה מפירותיה. הם תפסו אותו ואמרו לו: "עשית מעשה מרושע – להשתלט על חלקה של אחר. אל תעשה דבר כזה יותר אף פעם!"

"לא אעשה", הוא אמר, אך עשה את אותו דבר פעם שנייה ושלישית. ושוב הוא נתפס ונגער, וכמה מהם הכו אותו באגרופיהם, כמה באבנים, וכמה במקלות. ובדרך זו, וָאסֵטְּהַה, החלו לקיחת מה שלא ניתן, גינוי, אמירת שקר וענישה.

המלך 'בחיר-העם'
(mahāsammatarājā)

20. ואז נאספו היצורים הללו יחד וקוננו על הופעתם של הדברים המרושעים האלה בקרבם: לקיחת מה שלא ניתן, גינוי, אמירת שקר וענישה. והם חשבו: 'הבה נמנה יצור מסויים אשר יראה כעס כאשר כעס מתאים, יגנה את מי שמגיע לו, ויעניש את מי שמגיע לו להענש, ובתמורה נעניק לו מנת אורז.' והם הלכו למי מביניהם שהיה הנאה ביותר, היפה-למראה ביותר, הנעים ביותר ובעל היכולת הטובה ביותר, וביקשו ממנו לעשות את הדברים האלה בתמורה למנת אורז, והוא הסכים.

21. 'בחיר העם' היא המשמעות של מַהָא-סַמַטַה,25 והוא הכינוי התקני הראשון שהוצג.26 'אדון השדות' היא המשמעות של קְהַטִייַה,27 והוא הכינוי השני. ו-'הוא המסב הנאה לאחרים עם דְהַמַּה' היא המשמעות של רָאגָ'א,28 והוא הכינוי השלישי שהוצג. זהו, וָאסֵטְּהַה, מקור מעמד בני-הלוחמים, בהתאם לכינויים העתיקים אשר הוצגו בפניהם. מקורם הוא ביצורים אלה ממש, בדיוק כמונו, ללא הבדל, ובהתאם לדְהַמַּה, ולא אחרת.

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר לבני אדם,

בחיים האלה ובחיים הבאים.

מַנְדַלַת הברהמינים
(brāhmaṇamaṇḍalaṃ)

22. ואז חלק מהיצורים הללו חשבו לעצמם: 'דברים מרושעים הופיעו בקרב היצורים החיים, כגון לקיחת מה שלא ניתן, גינוי, אמירת שקר, ענישה וגירוש. עלינו לחדול מדברים מזיקים.' וכך עשו. הביטוי 'הם חדלו29 מדברים מזיקים' הוא המשמעות של ברהמין,30 שהוא הכינוי התקני הראשון שהוצג בפני היצורים האלה. הם בנו בקתות-עלים במקומות מיוערים ותרגלו שם מדיטציה. עם הכבה האש המעשנת והרחקת העָלִי, על מנת לאסוף את נדבות המזון לארוחת הבוקר והערב שלהם, הם הלכו אל כפר, עיירה, או עיר מלכותית לחפש את מזונם, ואז שבו אל בקתות-העלים שלהם לתרגל מדיטציה. אנשים ראו אותם ושמו לב כיצד הם מתרגלים מדיטציה. 'הם מתרגלים מדיטציה'31 הוא משמעות השם גְ'הָאיַקַה,32 שהוא הכינוי התקני השני שהוצג.

23. אולם, חלק מהיצורים האלה, מאחר שלא היו מסוגלים לתרגל מדיטציה בבקתות-עלים, התיישבו סביב כפרים וערים וחיברו ספרים.33 אנשים ראו שכך הם עושים ואינם מתרגלים מדיטציה. 'כעת אלה אינם מתרגלים מדיטציה'34 הוא משמעות השם אַגְּ'הָאיַקַה,35 שהוא הכינוי התקני השלישי שהוצג. באותה תקופה התייחסו אליו ככינוי נחות, אך כעת הוא הגבוה יותר. אם כך, וָאסֵטְּהַה, זהו מקור מעמד הברהמינים בהתאם לתארים העתיקים אשר הוצגו בפניהם. מקורם היה מקרבם של יצורים אלה ממש, בדיוק כמותם, ללא הבדל, ובהתאם לדְהַמַּה, ולא אחרת.

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר לבני אדם,

בחיים האלה ובחיים הבאים.

מַנְדַלַת הוֶסּוֹת
(vessamaṇḍalaṃ)

24. ואז, וָאסֵטְּהַה, חלק מהיצורים הללו אשר עסקו ביחסי-מין,36 לאחר שנפרדו, אימצו דרכי מסחר שונות, והביטוי 'שוֹנוֹת'37 הוא המשמעות של וֶסַּה, אשר הפך להיות הכינוי התקני של אנשים כאלה. אם כך, זהו מקורו של מעמד הוֶסַּה, בהתאם לתארים העתיקים שהוצגו בפניהם. מקורם היה מקרבם של יצורים אלה ממש, בדיוק כמותם, ללא הבדל, ובהתאם לדְהַמַּה, ולא אחרת.

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר לבני אדם,

בחיים האלה ובחיים הבאים.

מַנְדַלַת הסוּדּוֹת
(suddamaṇḍalaṃ)

25. ואז, וָאסֵטְּהַה, היצורים הללו אשר נותרו יצאו לצייד. 'שפלים הם אלה החיים במצוד', וזהו המשמעות של סוּדַּה,38 אשר הפך להיות הכינוי התקני לאנשים כאלה. זהו, אם כך, הינו מקורו של מעמד הסוּדּוֹת39 בהתאם לתארים העתיקים שהוצגו בפניהם. מקורם היה מקרבם של יצורים אלה ממש, בדיוק כמותם, ללא הבדל, ובהתאם לדְהַמַּה, ולא אחרת.

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר לבני אדם,

בחיים האלה ובחיים הבאים.

26. ואז, וָאסֵטְּהַה, קרה ובן-לוחמים מסויים, שלא היה שבע רצון מהדְהַמַּה שלו,40 יצא לפרישות מחיי בית אל חיי חסר-בית, במחשבה: 'אני אהיה פרוש.' וגם ברהמין עשה כמותו, וכך גם אדם ממעמד הוֶסַּה, ואדם ממעמד הסוּדַּה. ומתוך ארבעת המעמדות הללו נוצר מעמד הפרושים. מקורם היה מקרבם של יצורים אלה ממש, בדיוק כמותם, ללא הבדל, ובהתאם לדְהַמַּה, ולא אחרת.

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר לבני אדם,

בחיים האלה ובחיים הבאים.

החלק על תחילת עשיית הרע
(duccaritādikathā)

27. ווָאסֵטְּהַה, בן-לוחמים אשר הוביל חיים רעים בגוף, דיבור ומחשבה, והיה בעל השקפות שגויות, כתוצאה מההשקפות והמעשים השגויים הללו, בהתפרקות הגוף לאחר המוות, יוולד מחדש במצב של הפסד, גורל רע, נפל, מישור-גיהנום. וכך גם ברהמין, וֶסַּה או סוּדַּה.

28. בדומה גם בן-לוחמים אשר הוביל חיים טובים בגוף, דיבור ומחשבה, בעל השקפות נכונות, כתוצאה מההשקפות והמעשים הטובים הללו, בהתפרקות הגוף לאחר המוות, יוולד מחדש ביעד טוב, במישור שמימי. וכך גם ברהמין, וֶסַּה או סוּדַּה.

29. ובן-לוחמים אשר ביצע מעשים משני סוגים בגוף, דיבור ומחשבה, ואשר השקפותיו מעורבות, כתוצאה מההשקפות והמעשים המעורבים הללו, בהתפרקות הגוף לאחר המוות, יחווה גם הנאה וגם כאב. וכך גם ברהמין, וֶסַּה או סוּדַּה.

פיתוח הצרכים להתעוררות
(bodhipakkhiyabhāvanā)

30. ובן-לוחמים אשר מרוסן בגוף, דיבור ומחשבה, ואשר פיתח את שבעת הצרכים להתעוררות,41 יגשים פַּרִינִיבָּאנַה בחיים אלה ממש. וכך גם ברהמין, וֶסַּה או סוּדַּה.

31. ווָאסֵטְּהַה, ומי מארבעת הקַסְטוֹת הללו, אשר כנזיר הופך לאַרַהַנְט אשר השמיד את התחלואים, עשה את שיש לעשות, הוריד את העול, הגשים את המטרה העליונה, השמיד לגמרי את כבלי ההתהוות, והפך משוחרר באמצעות התובנה הגבוהה ביותר, הוא מוכרז להיות בכיר ביניהם בהתאם לדְהַמַּה, ולא אחרת.

דְהַמַּה היא הדבר הטוב ביותר לבני אדם,

בחיים האלה ובחיים הבאים.

32. וָאסֵטְּהַה, היה זה בְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה אשר אמר את הפיוט הבא:

'בני-הלוחמים הם הטובים ביותר

בין אלה המעריכים את השבט.

בעל הידע והמוסר הוא הטוב

מבין הישויות ובני האדם.'

הפיוט הזה נאמר נכונה, לא באופן שגוי, נאמר כראוי, לא באופן מוטעה, מחובר לרווח, לא מנותק מרווח. וגם אני אומר, וָאסֵטְּהַה:

'בני-הלוחמים הם הטובים ביותר

בין אלה המעריכים את השבט.

בעל הידע והמוסר הוא הטוב

מבין הישויות ובני האדם.'

כך אמר הבּוּדְּהַה, ווָאסֵטְּהַה ובְּהָארַדְבָאגַ'ה שמחו והיו מרוצים מדבריו.



1 השיחה הנוכחית מקושרת לסוּטַּה 3 ויש הרואים בה סוג של 'בראשית' בודהיסטית אך יש לעמוד על ההבדלים שאין כאן בורא ולא מדובר בראשית מוחלטת אלא רק על עוד 'התחלה חדשה' נוספת במעגל הסַנְֹסָארַה.

2 ראו סוּטַּה 13 פסקה 3.

3 וָאסֵטְּהָא (Vāseṭṭhā, צורת קריאה רבים) כדרך פנייה לשניהם.

4 ראו סוּטַּה 3 פסקה 1.14

5 מגרעות: אַפּוּנְיַה (apuñña): מגרעת. ההיפך מחסד. מתורגם גם כחסרונות.

6 הבודהיסטים ממקמים תמיד את מעמד הקְהַטִּיַה כראשון. זה היה הסדר המקורי, ועדיין נכון בתחום מסדרו של הבּוּדְּהַה.

7 ראו סוּטַּה 33 פסקה 11 וכן בקובץ השיחות באורך בינוני, סוּטַּה 57.

8 הוריד את העול: אוֹהִיטַה-בְּהָארוֹ, ohita-bhāro.

9 בהתאם לכבוד שניתן לפרושים באופן כללי. ראה גם סוּטַּה 2 פסקה 35.

10 בן הסַקְיַה: סַקְיַפּוּטַּה, Sakyaputta.

11 גוף הדְהַמַּה: דְהַמַּה-קָאיַה, Dhamma-kāya. סנסקריט: דְהַרְמַּקָאיַה, Dharma-kāya. מושג שמאוחר יותר תפס מקום חשוב בזרם המַהָאיַנַה.

12 משמעות המונח 'בְּרַהְמָא' במקרה זה היא 'הגבוה ביותר' אך נעשה בו שימוש כיוון שהבּוּדְּהַה מדבר אל ברהמינים.

13 הטַטְהָאגַטַה בהגשימו התעוררות בזכות מאמציו הפך ל'גבוה ביותר'.

14 ראו סוּטַּה 1 פסקה 2.2.

15 על אף שנולדו בעולם הארץ ישויות אלו עדיין דֶווֹת ולא בני אנוש.

16 כיוון שהן ישויות מעולם הבְּרַהְמָא, הן חסרות מין.

17 האדמה בעלת-הטעם: רַסַה-פַּטְהַבִי, rasa-paṭhavī. רַסַה הוא טעם או חוש הטעם.

18 כיוון שעם כל תהילתן של הישויות הללו הן עדיין לא משוחררות, הן נפלו ברשת ההשתוקקות וכך בהדרגה איבדו את תכונותיהן השמימיות.

19 פטרייה: בְּהוּמִי-פַּפַּטַקַה, bhūmi-pappaṭaka.

20 באדמות שאינן חלק מהג'ונגל.

21 עד השלב הזה היצורים האלה היו חסרי זהות מינית. הפרשנות משערת שאלו שהיו נקבות בחיים קודמים פיתחו אברי מין נקביים.

22 אשת-הבן: וַדְהוּ, Vadhū. מילולית: 'מובלת אל תוך בית'. על פי התרבות ההודית, מי שקודם לכן הובלה אל תוך בית משפחת הבן, בעקבות גירושין או התאלמנות, מובלת החוצה מבית הבן והופכת מוקצה מהחברה.

23 הפרשנות טוענת כי ההתייחסות של התנהגות טובה או רעה אינה כלפי פעילות מינית אלא ביחס להשלכת עפר.

24 הפרשנות טוענת כי המגורים לא נועדו להסתרה אלא למחסה.

25 מַהָא-סַמַטַה-רָאגָ'א: Mahāsammatarājā. שמו של המלך הראשון של גזע בני מערכת השמש והאב הקדמון, בין האחרים, של שליטי בני הסַקְיַה וכך גם של גוֹטַמַה.

26 כינוי: אַקְּהַרַה, akkhara. מאוחר יותר משמעותו 'אות'.

27 השם קְהַטִייַה מקושר גם למילה 'שדה', קְהֶטַה, khetta.

28 רָאגָ'א: rājā. משמעות המילה היא 'מלך'. כאן מקשרים אותו לשורש המילה 'תשוקה', 'תאווה' או 'הנאה' – רָאגַה, rāga.

29 חדלו: בָּאהֶנְטִי, bāhenti.

30 למרות ההקשר המעט מסורבל, ייתכן שהתיאור הזה מציג את האידיאל של ברהמין.

31 מדיטציה: גְ'הָאיַנְטִי, jhāyanti. מאותו שורש של 'גְ'הָאנַה'.

32 גְ'הָאיַקַה: jhāyaka, מודט.

33 ספרים: גַנְטְהֶה, ganthe. לא סביר שהכוונה כאן לספרים כתובים. הפרשנות אומרת חיבור הוֶדוֹת ולימודן.

34 'כעת אלו אינם מתרגלים מדיטציה': נַה דָאנְ'אִימֶה גְ'הָאיַנְטִי, na dān’ime jhāyanti.

35 אַגְּ'הָאיַקַה: ajjhāyaka. ניתן לפרש בשני אופנים: (1) אַ-גְ'הָאיַקַה, a-jhāyaka 'לא-מתרגל-מדיטציה'. (2) אַדְהִי-אָיַקַה, adhy-āyaka: 'חוזר על דברים', 'מדקלם' או 'משנן'.

36 'עסקו ביחסי-מין' (מֶטְהוּנַה-דְהַמַּה, methuna-dhamma), כך מרמז שהאחרים ניהלו חיי יחידות.

37 שונות: וִסַּה, vissa. כך כביכול וֶסַּה, vessa, 'סוחר'.

38 סוּדַּה: משחק מילים בין לוּדַּה (ludda) – 'צייד', קְהוּדַּה (khudda) – 'עמית מרושע', סוּדַּה (sudda) 'דרג נמוך'. הקישור בין ציידים לדרג נמוך בוודאי יגרום לחלק מהאנשים להשתאות בעוד אחרים יסכימו עם הדבר לגמרי.

39 סוּדּוֹת: אומנים, בעלי מלאכה.

40 דְהַמַּה במובן של דרך חיים. זוהי כמובן לא הדְהַמַּה של הבּוּדְּהַה.

41 ראו סוּטַּה 22 פסקה 16.