4
השיחה על
פחד ואימה

Bhayabherava Sutta
בְּהַיַבְּהֶרַבַה סוּטַּה

  1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בחורשתו של גֵ'טַה, בגנו של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה.
  2. באותה עת הלך הבְּרַהְמִין גָ'אנוּסּוֹנִי1 אל הבּוּדְּהַה והחליף עמו ברכות נימוסין. לאחר שהסתיימה שיחת החולין ביניהם, הוא התיישב במקום ראוי ואמר: "אדון גוֹטַמַה, כאשר בני-שבט יוצאים לפרישות מחיי-בית אל חיי חסרי-בית מתוך אמון באדון גוֹטַמַה, האם אדון גוֹטַמַה הוא מנהיגם, מסייעם ומדריכם? והאם האנשים הללו עוקבים אחר דוגמתו של אדון גוֹטַמַה?"2
  3. "כך הדבר, בְּרַהְמִין, כך הדבר. כאשר בני-שבט יוצאים לפרישות מחיי-בית אל חיי חסרי-בית מתוך אמון בי, הם רואים בי מנהיגם, מסייעם ומדריכם, ואנשים אלה עוקבים אחר דוגמתי."
    "אך אדון גוֹטַמַה, קשה לחיות במקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער, קשה לתרגל בדידות, וקשה להנות מבדידות. ניתן לחשוב שהג'ונגלים יוציאו נזיר מדעתו אם אין לו די ריכוז."
    "כך הדבר, בְּרַהְמִין, כך הדבר. קשה לחיות במקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער, קשה לתרגל בדידות, וקשה להנות מבדידות. ניתן לחשוב שהג'ונגלים יוציאו נזיר מדעתו אם אין לו די ריכוז.

  4. טרם התעוררותי, כאשר הייתי עדיין בּוֹדְהִיסַטַּה לא ער, גם אני כך חשבתי: 'קשה לחיות במקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער, קשה לתרגל בדידות, וקשה להנות מבדידות. ניתן לחשוב שהג'ונגלים יוציאו נזיר מדעתו אם אין לו די ריכוז.'
  5. כך חשבתי: 'בכל פעם שפרושים או ברהמינים שאינם טהורים בהתנהגות מוסרית בגוף יוצאים למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער, אז הודות לפגם של חוסר הטוהר בהתנהגות המוסרית שלהם בגוף, מתעוררים פחד ואימה בפרושים ובברהמינים הטובים הללו. אך אני אינני יוצא למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער עם התנהגות מוסרית בגוף לא מטוהרת. ההתנהגות המוסרית בגוף שלי מטוהרת. אני יוצא למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער כאחד האציליים עם התנהגות מוסרית בגוף מטוהרת.' בראותי בעצמי את הטוהר הזה של ההתנהגות המוסרית, אני מוצא נחמה גדולה במגורים ביער.
  6. – 7. כך חשבתי: 'בכל פעם שפרושים או ברהמינים שאינם טהורים בהתנהגות מוסרית בדיבור… אינם טהורים בהתנהגות מוסרית במחשבה… אינם טהורים בהתנהגות מוסרית באורח החיים… יוצאים למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער, אז הודות לפגם של חוסר הטוהר בהתנהגות מוסרית שלהם בדיבור… במחשבה… ובאורח החיים, מתעוררים פחד ואימה בפרושים ובברהמינים הטובים הללו. אך אני אינני יוצא למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער עם התנהגות מוסרית לא מטוהרת בדיבור… במחשבה… ובאורח החיים. ההתנהגות המוסרית בגוף שלי מטוהרת. אני יוצא למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער כאחד האציליים עם התנהגות מוסרית מטוהרת בדיבור… במחשבה… ובאורח החיים.' בראותי בעצמי את הטוהר הזה של ההתנהגות המוסרית, אני מוצא נחמה גדולה במגורים ביער.
  1. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין אשר הוא חמדן ומלא תאווה… אני אינני חמדן…'
  2. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין אשר הוא בעל תודעה מלאת זדון וכוונות שנאה… התודעה שלי מלאת אהבה…'
  3. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין בעל תודעה המוכרעת על ידי עייפות ועצלות… אני נטול עייפות ועצלות…'
  4. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין בעל תודעה המוכרעת על ידי חרטה וחוסר-שקט… אני בעל תודעה שלווה…'
  5. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין בעל תודעה שמוכרעת על ידי חוסר וודאות וספקות… אני צלחתי מעבר לספק…'
  6. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין המושפע משבח וגנאי של אחרים… אני אינני מושפע משבח וגנאי של אחרים…'
  7. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין המושפע מבהלה ואימה… אני נטול חרדה…'
  8. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין השואף להישג, כבוד והוקרה… לי יש מעט רצונות…'
  9. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין עצלן וחסר-מרץ… אני נמרץ…'
  10. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין חסר-קשב ושאינו ערני לחלוטין… אני מבוסס בקשב…'
  11. כך חשבתי: 'כל פרוש או בְּרַהְמִין שאינו מרוכז עם תודעה מפוזרת… אני בעל ריכוז…'
  12. כך חשבתי: 'בכל פעם שפרושים או ברהמינים חסרי חוכמה, פטפטנים, יוצאים למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער, אז הודות לפגם של חוסר החוכמה והפטפטנות שלהם, מתעוררים פחד ואימה בפרושים ובברהמינים הטובים הללו. אך אני אינני יוצא למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער חסר חוכמה, פטפטן. אני בעל חוכמה.3 אני יוצא למקומות מחייה מרוחקים במעבה ג'ונגל וביער כאחד האציליים, בעל חוכמה.' בראותי בעצמי את נוכחות החוכמה, אני מוצא נחמה גדולה במגורים ביער.
  13. כך חשבתי: 'ישנם לילות מבשרי-טובות במיוחד של הארבעה-עשר, החמישה-עשר והשמיני של חצי החודש.4 כעת, מה אם בלילות כאלו הייתי שוהה במקומות מעוררי יראת כבוד ומבעיתים כגון מקדשי-מטע, מקדשי-יער, ומקדשי-עצים? ייתכן ואפגוש את הפחד והאימה הללו.' ומאוחר יותר, בלילות כאלו מבשרי-טובות במיוחד של הארבעה-עשר, החמישה-עשר והשמיני של חצי החודש, שהיתי במקומות כאלו מעוררי יראת כבוד ומבעיתים כגון מקדשי-מטע, מקדשי-יער, ומקדשי-עצים. ובעודי שוהה שם, חיית בר באה אלי, או טווס היה מפיל ענף, או שנשמע רשרוש הרוח בעלים. ואני חשבתי: 'מה אם אלו הפחד והאימה שבאים?' חשבתי: 'מדוע אני תמיד ממתין ומצפה לפחד ואימה? מה אם אכניע את הפחד והאימה האלו בעודי שומר על אותה תנוחה בה אני נמצא כאשר הם מופיעים בי?'5
  14. בעודי הולך, הפחד והאימה הופיעו בי. לא נעמדתי ולא התיישבתי ולא נשכבתי עד שהכנעתי את הפחד והאימה הללו. בעודי עומד, הפחד והאימה הופיעו בי. לא הלכתי, ולא התיישבתי, ולא נשכבתי עד שהכנעתי את הפחד והאימה הללו. בעודי יושב, הפחד והאימה הופיעו בי. לא הלכתי, ולא נעמדתי ולא נשכבתי עד שהכנעתי את הפחד והאימה הללו. בעודי שוכב, הפחד והאימה הופיעו בי. לא הלכתי, לא נעמדתי, ולא התיישבתי עד שהכנעתי את הפחד והאימה הללו.

  15. בְּרַהְמִין, ישנם פרושים וברהמינים מסויימים אשר תופסים יום בזמן לילה, ותופסים לילה בזמן יום. אני אומר שמצידם הדבר הוא לחיות באשליה. אך אני תופס לילה בזמן לילה, ויום בזמן יום. דבר נכון הוא, אם מישהו אומר: 'יצור שאינו נתון לאשליה הופיע בעולם לרווחתם ואושרם של רבים, מתוך חמלה לעולם, למען טובתם, רווחתם, ואושרם של הישויות השמיימיות ובני האדם', כך אכן נכון לומר ויש לדבר אודותיי.
  16. התעוררה בי אנרגיה חיונית והתבסס בי קשב בלתי פוסק, גופי היה שליו ורגוע, ותודעתי מרוכזת ומאוחדת.6
  17. מנותק מהנאות חושים, מנותק ממצבי תודעה מזיקים, נכנסתי ושהיתי בגְ'הָאנַה7 הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה,8 עם תחושות התעלות9 ושמחה עילאית10 הנובעות מהינתקות.
  18. עם התפוגגות היישום הראשוני והחזקת התודעה, נכנסתי ושהיתי בגְ'הָאנַה השנייה המלווה בשלווה פנימית וחד-נקודתיות, ובה התודעה חופשייה מיישום ראשוני והחזקת התודעה, ומכילה תחושות התעלות ושמחה עילאית הנולדות מריכוז.11
  19. עם התפוגגות השמחה העילאית, נותרתי באיזון-מנטלי,12 בקשב ובהבנה מלאה,13 וחוויתי בגופי את השמחה העילאית אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטלי' ונכנסתי ושהיתי בגְ'הָאנַה השלישית.
  20. עם זניחת הנאה וכאב, ונטישת שמחה ועצב קודמים, נכנסתי ושהיתי בגְ'הָאנַה הרביעית, הנטולת הנאה וכאב ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטלי.
  21. כאשר תודעתי הייתה מרוכזת,14 מטוהרת,15 צלולה,16 חסרת-דופי,17 נטולת פגמים,18 גמישה,19 מוכנה,20 יציבה,21 ושלווה,22 כיוונתי אותה לידיעת חיים קודמים. נזכרתי במספר רב של חיים קודמים שלי – לידה אחת, שתי לידות, שלוש, ארבע או חמש לידות, עשר, עשרים, שלושים, ארבעים או חמישים לידות, מאה לידות, אלף לידות, מאה אלף לידות, תקופות רבות של התכווצות היקום, תקופות רבות של התפשטות היקום, תקופות רבות של התכווצות והתפשטות היקום, ונזכרתי: 'אז זה היה שמי, זה היה שבט המוצא שלי, זה היה המראה שלי, זה היה המזון שלי, אלה היו חוויותיי של שמחה וכאב, זו הייתה תוחלת חיי. ועם מותי במקום ההוא, הופעתי במקום אחר, שם זה היה שמי… ולאחר מותי במקום ההוא, נולדתי מחדש כאן.' כך נזכרתי בחיים קודמים שונים ורבים על צורותיהם ופרטיהם.
  22. זה היה הידע הגבוה הראשון אותו השגתי באשמורת הלילה הראשונה. הבורות הושמדה והופיע ידע גבוה, האפלה הושמדה והופיע אור, כפי שקורה למי שפועל בשקדנות, במרץ, ובנחישות.23
  23. כאשר תודעתי הייתה מטוהרת, צלולה, חסרת-דופי, נטולת פגמים, גמישה, מוכנה, יציבה, ושלווה, כיוונתי אותה לידיעת מוות ולידה של יצורים חיים. באמצעות העין השמיימית, הטהורה והעולה על היכולת האנושית, ראיתי יצורים מתים ונולדים מחדש, נחותים ונעלים, יפים ומכוערים, ברי-מזל וחסרי-מזל. הבנתי כיצד יצורים ממשיכים להיוולד על פי פעולותיהם כך: 'היצורים הראויים האלה אשר היו בעלי התנהגות קלוקלת בגוף, בדיבור ובמחשבה, משמיצי האציליים, בעלי השקפות מוטעות, הנתונים להשפעת השקפותיהם השגויות על פעולותיהם – עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הופיעו במישורי היגון, ביעדים רעים, בעולמות תחתונים, אפילו בגיהנום. אך היצורים הראויים האלה אשר היו בעלי התנהגות טובה בגוף, בדיבור ובמחשבה, שלא השמיצו את האציליים, בעלי השקפות נכונות, הנתונים להשפעת השקפותיהם הנכונות על פעולותיהם – עם התפרקות הגוף, לאחר המוות, הופיעו ביעדים טובים, אפילו בעולמות שמיימיים.' כך באמצעות העין השמיימית, הטהורה והעולה על היכולת האנושית, ראיתי יצורים חיים מתים ונולדים מחדש, נחותים ונעלים, יפים ומכוערים, ברי-מזל וחסרי-מזל. הבנתי כיצד יצורים ממשיכים להיוולד על פי פעולותיהם.
  24. זה היה הידע הגבוה השני אותו השגתי באשמורת הלילה האמצעית. הבורות הושמדה והופיע ידע גבוה, האפלה הושמדה והופיע אור, כפי שקורה למי שפועל בשקדנות, במרץ, ובנחישות.
  25. כאשר תודעתי הייתה מטוהרת, צלולה, חסרת-דופי, נטולת פגמים, גמישה, מוכנה, יציבה, ושלווה, כיוונתי אותה לחידלון התחלואים. ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'זהו סבל', ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'זהו מקור הסבל', ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'זהו קץ הסבל', ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל'; ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'אלה התחלואים', ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'זהו מקור התחלואים', ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'זהו קץ התחלואים', ידעתי ישירות כפי שזה באמת: 'זוהי הדרך המובילה לקץ התחלואים.'
  26. כאשר ידעתי וראיתי זאת כך, תודעתי השתחררה מכבלי תאוות החושים, מכבלי ההתהוות, ומכבלי הבורות. כאשר תודעתי הייתה משוחררת, הופיע הידע: 'זהו שחרור'.24 ידעתי ישירות: 'הלידה הגיעה אל קִצָּהּ, החיים הרוחניים הגיעו אל קִצָּם, מה שהיה לעשות נעשה, אין דבר נוסף מעבר לזה.'25
  27. זה היה הידע הגבוה השלישי אותו השגתי באשמורת הלילה האחרונה. הבורות הושמדה והופיע ידע גבוה, האפלה הושמדה והופיע אור, כפי שקורה למי שפועל בשקדנות, במרץ, ובנחישות.
  28. כעת, בְּרַהְמִין, ייתכן ותחשוב: 'יתכן והפרוש גוֹטַמַה אינו חופשי מתאווה, שנאה ואשליה אפילו היום, שכן הוא עדיין מתגורר במעבי ג'ונגלים מרוחקים ביער.' אך אל לך לחשוב כך, מאחר ואני רואה שני יתרונות בכך שאני מתגורר במעבי ג'ונגלים מרוחקים ביער: אני רואה מקום מגורים נעים לעצמי כאן ועכשיו, ויש בי חמלה לדורות העתיד."26
  29. "אכן כך, מאחר ואדון גוֹטַמַה הוא אַרַהַנְט, ער בשלמות, ויש בו חמלה לדורות העתיד. מצוין, אדוני, מצוין אדוני! בדיוק כמו ליישר מה שהפוך, או לחשוף מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להחזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדְהַמַּה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותי המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיי!"

 


1. גם סוּטַּה 27 מופנית לבְּרַהְמִין גָ'אנוּסּוֹנִי.

2. ניתן לקרוא גם כאנשים המחקים את השקפתו של אדון גוֹטַמַה, או שיש להם השקפת עולם כשל אדון גוֹטַמַה.

3. זוהי חוכמה שתואמת לבּוֹדְּהִיסַטַּה ואינה חוכמה של אדם ער.

4. השנה ההודית, על פי שיטה עתיקה שגם הבודהיזם ירש אותה מחולקת לשלוש עונות – העונה הקרה, העונה החמה, והעונה הגשומה – כל אחת אורכת ארבעה חודשים. ארבעת החודשים מחולקים לשמונה יחידות של שבועיים (פַּקְּהַה, pakkha), השלישית והרביעית מכילים ארבעה עשר יום והאחרות חמישה עשר יום. בכל יחידה של שבועיים, לילות הירח המלא והלילות של הירח החדש (הליל הארבעה עשר או החמישה עשר) והלילה של חצי-ירח (השמיני) נחשבים כמבשרי טובות במיוחד. בתרבות הבודהיסטית הימים האלה הפכו לאוּפּוֹסַטְהַה (uposatha), ימי הקפדה רוחנית. בלילות ירח מלא וירח חדש הנזירים משננים את קוד כללי המשמעת ואנשים מבקרים במנזרים להקשיב לשיחות דְהַמַּה ולתרגל מדיטציה.

5. ארבעת התנוחות (אִירִייַפַּטְהַה, iriyāpatha) המתוארות בדרך כלל בכתבים הן הליכה, עמידה, ישיבה ושכיבה.

6. מהנקודה הזאת בשיחה הבּוּדְּהַה מתאר את דרך התרגול שהובילה להתעוררות.

7. גְ'הָאנַה: jhāna. מצב תודעה של ריכוז ושלווה עמוקים המלווה בחד-נקודתיות התודעה באובייקט יחיד. קיימים ארבע גְ'הָאנוֹת חומריות וארבע גְ'הָאנוֹת לא-חומריות. מצבים אלו מושגים באמצעות תרגול אינטנסיבי של מדיטציית ריכוז.

8. יישום ראשוני של התודעה: וִיטַקַּה, vitakka. החזקת התודעה על האובייקט: וִיצָ'ארַה, vicāra. מונחים אלו מפורשים בהקשרים אחרים שלא נוגעים לגורמי הגְ'הָאנוֹת גם במשמעות אחרת של 'חשיבה' ו-'הרהור'.

9. תחושת התעלות: פִּיטִי, pīti. מתורגם גם כ'עונג'. פִּיטִי מתבטא במגוון תופעות פיזיות-מנטליות, שמאופיינות בדרך כלל באנרגטיות ואינטנסיביות רבה. הוא אינו מסווג כהרגשה (וֵדַנָא, vedanā) אלא כחלק מקבוצת המצבים המנטליים (סַנְקְהָארָא, saṅkhārā).

10. שמחה עילאית: סוּקְהַה, sukha. תחושה נעימה פיזית או מנטלית. התרוממות רוח, תחושת ברכה, מתורגם גם כ-'אושר'. מאחר שלתחושה מנטלית טובה קיים המונח סוֹמַנַסַה (somanassa), יש הטוענים כי במונח סוּקְהַה הכוונה היא לתחושה פיזית בלבד.

11. ריכוז: סַמָאדְהִי, samādhi.

12. איזון-מנטלי: אוּפֵּקְּהַה, upekkha.

13. הבנה מלאה: סַמְפַּגָ'אנְיַה, sampajañña. מתורגם גם כהבחנה, ידיעה ברורה, הבנה בהירה, ערנות מלאה, או מודעות צלולה. הפרשנות מבארת את המושג כמייצג ארבעה היבטים: (1) תכלית (סָאטְּהַקַה, sātthaka) – עשייה שימושית ובעלת ערך לדרך הרוחנית; (2) התאמה (סַפָּאיַה, sappāya) – עשייה ההולמת את הנסיבות; (3) תחימה (גוֹצַ'רַה, gocara) – עשייה תוך ריסון החושים; (4) אי-בורות (asammoha, אַסַמוֹהַה) – עשייה ללא בלבול או אשלייה.

14. מרוכזת: סַמָאהִיטַה, samāhita. אסופה, יציבה, מיושבת, רגועה, שלווה.

15. מטוהרת: פַּרִיסוּדְּהַה, parisuddha. נקייה, מושלמת.

16. צלולה: פַּרִיוֹדָאטַה, pariyodāta. מאוד נקייה.

17. חסרת-דופי: אַנַנְגַנַה, anaṅgaṇa. נטולת תאווה, נטולת אשמה.

18. נטולת פגמים: וִיגַטוּפַּקִילֶסַה, vigatūpakkilese.

19. גמישה: מוּדוּבְּהוּטַה, mudubhūta. רכה, אלסטית, קלה לעיצוב.

20. מוכנה: קַמַּנִייַה, kammaniya.

21. יציבה: טְהִיטַה, ṭhita. עומדת, נייחת, קבועה, מבוססת בעצמה.

22. שלווה: אַנֶנְגַ'פַּטַּה, āneñjappatta. רגועה, שקטה.

23. חריצות או ערנות: appamattassa; מרץ או נמרצות ātāpino ; נחישות: pahitattassa.

24. על פי הפרשנות הביטוי "כאשר ידעתי וראיתי זאת כך" מיוחס ל'תובנה' ול'דרך', המגיעה לפסגתה בדרך האַרַהַנְטִיוּת. הביטוי "תודעתי הייתה משוחררת" מיוחס לרגע 'הפרי' והביטויים: 'הופיע הידע: זהו שחרור', ו'ידעתי ישירות…' מיוחסים ל-'ידע הסקירה'.

25. 'אין דבר נוסף מעבר לזה': נָאפַּרַם אִיטְּהַטָאיַה, nāparaṃ itthatāya: ניתן לניסוח גם כך: 'אין עוד מזה', 'אין יותר מזה', במובן שלא תהיה המשכיות למעגל הלידה והמוות.

26. הפרשנות מסבירה שהחמלה של הבּוּדְּהַה מתבטאת בכך שדורות העתיד של הנזירים יקחו ממנו דוגמה ויפרשו למגורים ביער, וכך יזרזו את ההתקדמות שלהם לעבר קץ הסבל.