21
השיחה על שאלותיו של סַקַּה


Sakkapañha Sutta
סַקַּפַּנְהַה סוּטַּה

1.1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה במַגַדְהַה, ממזרח לרָאגַ'גַהַה, מצפון לכפר ברהמינים בשם אַמְבַּסַנְדָא, על הר וֶדִייָא, במערת אִינְדַסָאלַה. באותה עת עלה בסַקַּה, אדון הישויות השמימיות,1 רצון עז לראות את הבּוּדְּהַה והוא חשב לעצמו: 'היכן האדון המכובד, הבּוּדְּהַה הער בשלמות, מתגורר כעת?' ולאחר שתפס בתודעתו היכן נמצא הבּוּדְּהַה, אמר סַקַּה לישויות השלושים ושלוש: "רבותיי, האדון המכובד מתגורר במַגַדְהַה, ממזרח לרָאגַ'גַהַה, מצפון לכפר ברהמינים בשם אַמְבַּסַנְדָא, על הר וֶדִייָא, במערת אִינְדַסָאלַה. מה דעתכם שנלך לבקר את המכובד?"

"טוב, אדוני, ושתצלח דרכך", השיבו ישויות השלושים ושלוש.

1.2. לאחר מכן אמר סַקַּה לפַּנְצַ'סִיקְהַה מהגַנְדְהַבּוֹת: 'האדון המכובד מתגורר במַגַדְהַה, ממזרח לרָאגַ'גַהַה, מצפון לכפר ברהמינים בשם אַמְבַּסַנְדָא, על הר וֶדִייָא, במערת אִינְדַסָאלַה. אני מציע ללכת לבקרו."

"כן, אדוני", השיב פַּנְצַ'סִיקְהַה, ולאחר שלקח את הוִינָא2 שלו העשוי עץ בֶּלוּבַה צהוב, הלך בעקבות סַקַּה כבן לוויתו. ובאותה זריזות בה אדם חזק מותח את ידו או מכופף אותה שוב, סַקַּה, מוקף בישויות השלושים ושלוש ומלווה בפַּנְצַ'סִיקְהַה, נעלם מהעולם השמימי של השלושים ושלוש והופיע במַגַדְהַה, ממזרח לרָאגַ'גַהַה, מצפון לכפר ברהמינים בשם אַמְבַּסַנְדָא, על הר וֶדִייָא.

1.3. בו ברגע הופץ אור עצום בהר וֶדִייָא אשר האיר את כפר אַמְבַּסַנְדָא. כה גדול היה כוחם של הישויות, כך שבכפרים הסובבים אמרו: 'ראו, הר וֶדִייָא בוער היום, הוא עולה באש, הוא עולה בלהבות! מה קרה שהר וֶדִייָא ואַמְבַּסַנְדָא מוארים כך?' והם היו כה מפוחדים עד ששערותיהם עמדו בקצותיהן.

1.4. אז אמר סַקַּה: "פַּנְצַ'סִיקְהַה, קשה לנו להתקרב אל טַטְהָאגַטוֹת בזמן שהם נהנים מברכת הגְ'הָאנַה, ועל כן עלינו לשמור מרחק. אך אם אתה פַּנְצַ'סִיקְהַה תמשוך3 תחילה את תשומת אוזנו של האדון המכובד, ייתכן ונוכל לאחר מכן לגשת ולראות את האדון המכובד, הבּוּדְּהַה הער בשלמות."

שירתו של פַּנְצַ'סִיקְהַה
(pañcasikhagītagāthā)

"כן, אדוני", אמר פַּנְצַ'סִיקְהַה ולאחר שלקח את הוִינָא שלו העשוי עץ בֶּלוּבַה צהוב, הוא ניגש אל מערת אִינְדַסָאלַה, בחושבו: 'אלך לעמוד במקום לא רחוק מידי ולא קרוב מידי אל המכובד, כך שישמע את קולי', והוא נעמד במקום ראוי. לאחר מכן, לצלילי הוִינָא שלו, החל לשיר את הפיוטים הבאים בשבח הבּוּדְּהַה, הדְהַמַּה, האַרַהַנְטים והאהבה:4

1.5. 'גברתי, את אביך טִימְבַּרוּ אני מברך,

הו סוּרִייַבַצַּ'סָא,5 ומביע את הוקרתי,

על כך שהוליד עלמה נאה שכמוך

מקור כל תענוגות ליבי.

נעימה כמשב רוח למזיע,

או משב קריר לצמא,

יופייך הקורן יקר לי

כפי שהדְהַמַּה לאַרַהַנְטים.

כתרופה לחולה,

או מזון לגווע ברעב,

הבי לי, עלמה חיננית, מנוח מתוק

של מים צוננים על להבותיי המכלות.

הפיל, המיוסר מחום הקיץ,

תר אחר בריכת-לוטוסים בה צפים

עלי כותרת ואבקני פרחים,

כך אל חיקך המתוק אצלול.

כפי שפיל המדורבן על ידי המַלְמֶד,

מתעלם מדקירות חנית ורומח,

כך גם אני, מבלי לשים לב, לא יודע את מעשיי,

שיכור מדמותך היפה.

בקרבתך ליבי אחוז היטב בכבלים,

כל מחשבותיי משתנות כליל, ואיני

יכול למצוא עוד את נתיבי הקודם:

אני כמו דג שנתפס בקרס עם פיתיון.

בואי, אמצי אותי, נערה טובת ירכיים,

תפסי ואחזי בי בעינייך הנפלאות,

קחי אותי בזרועותייך, זה כל שאבקש!

תשוקתי הייתה זעומה בתחילה, הו עלמת

תלתלים מתנופפים, אך היא מתעצמת במהירות,

כפי שגדלות המתנות אותן אַרַהַנְטים מקבלים.

כל חסד שאזכה לו בהענקת מתנות

לאלה האציליים, הלוואי וגמולי

כאשר יבשיל, יהיה אהבתך, הנאווה ביותר!

כפי שבן הסַקְיַה ספוג בגְ'הָאנַה

ממוקד וקשוב, תר אחר מטרת האלמוות,

כך ממוקד אני, תר אחר אהבתך, שמש שלי!

כפי שהחכם ישמח, אם

יגשים התעוררות נעלה,

כך אשמח להיות אחד עימך.

אם סַקַּה, אדון ישויות השלושים ושלוש

היה מציע להעניק לי ברכה,

תהיה זו את אליך התאוותי,

כה חזקה אהבתי אליך.

אביך, עלמה, כה חכם, אותו אני מוקיר

כמו עץ סאל הפורח במלואו,

למען שלום צאצאתו אייחל,

כה מתוקה וחסרת דופי.

1.6. כאשר שמע זאת, אמר הבּוּדְּהַה: "פַּנְצַ'סִיקְהַה, קול מיתריך מתמזג כה טוב עם שירתך, ושירתך עם צלילי מיתריך, כך שאף אחד מאלה לא מאפיל על האחר. מתי חיברת את הפיוטים הללו אודות הבּוּדְּהַה, הדְהַמַּה, האַרַהַנְטים והאהבה?"

"אדוני, היה זה כאשר האדון המכובד, התגורר על גדת הנהר נֶרַנְגַ'רָא, תחת עץ הפיקוס הקדוש לפני התעוררותו. באותה עת התאהבתי בעלמה בְּהַדָּא, בהירה כשמש, בתו של טִימְבַּרוּ מלך הגַנְדְהַבּוֹת. אך העלמה הייתה מאוהבת במישהו אחר. זה היה סִיקְהַדִּי, בנו של מָאטַלִי הרכב, אותו היא העדיפה. וכאשר הבנתי שלא אוכל לזכות בליבה של העלמה בשום צורה או אמצעי, לקחתי את הוִינָא שלי העשוי עץ בֶּלוּבַה צהוב והלכתי אל ביתו של טִימְבַּרוּ מלך הגַנְדְהַבּוֹת, ושם שרתי את הפיוטים הללו:

1.7. 'גברתי, את אביך טִימְבַּרוּ אני מברך…'

הו סוּרִייַבַצַּ'סָא, ומביע את הוקרתי,

… (המשך השיר כמו בפסקה 5)

ואדוני, לאחר ששמעה את הפיוטים הללו, העלמה בְּהַדָּא סוּרִייַבַצַּ'סָא אמרה לי: 'אני אישית לא ראיתי את האדון המכובד, למרות ששמעתי אודותיו כאשר הלכתי לרקוד באולם סוּדְהַמָּא של שלושים ושלוש הישויות, אך מאחר שאתה מהלל כה גבוהות את האדון המכובד, הבה ניפגש היום.' וכך, אדוני, פגשתי את העלמה אחרי זמן לא רב."

פנייתו של סַקַּה
(sakkūpasaṅkama)

1.8. באותה עת סַקַּה חשב: 'פַּנְצַ'סִיקְהַה והבּוּדְּהַה מנהלים שיחה ידידותית.' וקרא לו: "פַּנְצַ'סִיקְהַה יקירי, קוד בפני הבּוּדְּהַה בשמי, ואמור: 'אדוני, סַקַּה, מלך הישויות השמימיות, יחד עם שריו ותומכיו, מביעים את הוקרתם לכפות רגליו של האדון המכובד.'"

"כן, אדוני", השיב פַּנְצַ'סִיקְהַה וכך עשה.

"פַּנְצַ'סִיקְהַה, הלוואי וסַקַּה, מלך הישויות השמימיות, שריו ותומכיו יהיו מאושרים, כי כולם חפצים באושר: דֶווֹת, בני-אנוש, אַסוּרוֹת, נָאגוֹת, גַנְדְהַבּוֹת וכל קבוצת יצורים אחרת שהיא!" כיוון שזוהי הדרך בה הבּוּדְּהַה מברך יצורים אדירים שכאלה. לאחר הברכה הזו, נכנס סַקַּה אל מערת אִינְדַסָאלַה, קד בפני המכובד, ונעמד במקום ראוי, וישויות השלושים ושלוש יחד עם פַּנְצַ'סִיקְהַה עשו כמותו.

1.9. אז במערת אִינְדַסָאלַה דרכי המעבר המחוספסים הפכו חלקים, והאזורים הצרים הפכו רחבים, והרחבה האפלה הפכה מוארת, בזכות עוצמתם של הישויות השמימיות. והבּוּדְּהַה אמר לסַקַּה: 'זה מדהים, זה נפלא, שקוֹסִייַה הנכבד,6 עם כל מטלותיו הרבות, מגיע לכאן!"

"אדוני, זה זמן רב שחפצתי לבקר את האדון המכובד, אך כל הזמן הייתי עסוק בענייני השלושים ושלוש כך שלא יכולתי להגיע.7 פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסָאבַטְּהִי בביקתת סַלַלַה, והלכתי אל סָאבַטְּהִי לראות את המכובד.

1.10. באותה עת הבּוּדְּהַה עסק במדיטציה מסוג מסויים, ואישתו של המלך וֶסַּבַנַה, בְּהוּנְגַ'טִי, המתינה לו, תוך שהיא קדה בפניו בכפות ידיים צמודות.

אמרתי לה: 'גברתי, אנא קודי בכבוד בפני האדון המכובד בשמי ואימרי: 'סַקַּה, מלך הישויות השמימיות, עם שריו ותומכיו, קד בהוקרה לכפות רגלי הבּוּדְּהַה'.

אך היא אמרה: 'אדוני, אין זה הזמן הנכון לראות את המכובד, הוא בהתבודדות.'

'אם כך גברתי, כאשר הבּוּדְּהַה המכובד יצא מהמדיטציה, אנא אימרי לו את שאמרתי.' אדוני, האם הגברת קדה בפניך בכבוד בשמי, והאם המכובד זוכר מה היא אמרה?"

"היא אכן קדה בפני, מלך הישויות, ואני זוכר מה היא אמרה. אני גם זוכר שהיו אלה קולות גלגלי מרכבותיו של הוד רוממותך שהוציאו אותי מהמדיטציה."

1.11. "אדוני, הישויות האלה שנולדו בעולם השמימי של השלושים ושלוש לפניי סיפרו והבטיחו לי שבכל פעם שטַטְהָאגַטַה, בּוּדְּהַה אַרַהַנְט ער בשלמות מופיע בעולם, מעמדם של הדֶווֹת מתחזק, וזה של האַסוּרוֹת נחלש.8 למעשה, הייתי עד לכך בעצמי.

סיפורו של גוֹפַּקַה
(gopakavatthu)

אדוני, הייתה ממש כאן בקַפִּילַבַטְּהוּ בחורה מבני הסַקְיַה בשם גוֹפִּיקָא ששמה את מבטחה בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה ובסַנְגְהַה, ושמרה על כללי ההתנהגות המוסריים באדיקות. היא דחתה את מצבה כאישה ופיתחה את המחשבה להיות זכר. אז, לאחר מותה והתפרקות גופה, היא הגיעה לעולם טוב, ונולדה בעולם שמימי בין ישויות השלושים ושלוש, כאחד מבנינו, אשר היה ידוע בשם גוֹפַּקַה בן-הדֶווֹת.9 כמו כן, היו שלושה נזירים, אשר הובילו חיים רוחניים תחת המכובד ונולדו במצב הנחות כגַּנְדְהַבּות. שם הם חיו בהתענגות בחמשת החושים, כמשרתנו ובני-לוויתנו. ובהתייחס לכך גוֹפַּקַה גער בהם: 'מה חשבתם לעצמכם, רבותיי, שלא הקשבתם לתורתו של הבּוּדְּהַה המכובד? אני הייתי אישה ששמה את מבטחה בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה ובסַנְגְהַה, ושמרתי על כללי ההתנהגות המוסריים באדיקות. דחיתי את מצב הקיום כאישה ופיתחתי את המחשבה להיות זכר. אז, לאחר מותי והתפרקות גופי, הגיעתי לעולם טוב, וכך נולדתי בין ישויות השלושים ושלוש ואני ידוע כגוֹפַּקַה בן-הדֶווֹת. אך אתם, לאחר שהובלתם את החיים הרוחניים תחת הבּוּדְּהַה, נולדתם במצב נחות כגַנְדְהַבּוֹת! זה מראה עצוב בשבילנו לראות את עמיתנו בדְהַמַּה נולדים במצב נחות של גַנְדְהַבּוֹת!' וכך בעוד גוערים בהם, שתיים משלוש הדֶווֹת פיתחו קשב מייד, וכך הגיעו לעולמם של פמליתו של בְּרַהְמָא. אך אחת מהן נותרה מכורה להנאות חושים.

1.12. וגוֹפַּקַה אמר:

"פעם כתלמידו של זה-הרואה

השם אותו נשאתי היה גופִּיקָא.

בבּוּדְּהַה ובדְהַמַּה שמתי את מבטחי איתן

ושירתתי את הסַנְגְהַה בשמחה.

על שרותי הנאמן שעשיתי עבורו,

ראה אותי כעת, בן-סַקַּה,

אדיר, בעולם השמימי מדרגה שלישית,10

קורן, גוֹפַּקַה הוא שמי.

כך ראיתי נזירים לשעבר, אשר הגיעו

לא גבוה מדרגת גַנְדְהַבּוֹת.

קודם לכן הם נולדו כבני אדם

והובילו את החיים אותם לימד הבּוּדְּהַה.

סיפקנו להם מזון ומשקה

והמתנו להם בבתינו.11

האם אין אוזניים להם, שכך בורכו

ועדיין לא יכלו לתפוס את תורתו של הבּוּדְּהַה?

כל אחד חייב להבין בעצמו

את הדְהַמַּה המלומדת ומוצגת היטב

על ידי הוא-שרואה. אני, ששירתתי אתכם,

שמעתי את מילותיהם הטובות של האציליים,

וכך נולדתי כבן-סַקַּה,

אדיר, בעולם השמימי מדרגה שלישית,

והנני קורן, בעוד אתם,

על אף ששירתתם את נסיך בני האדם

והובלתם את החיים שאין כמותם אותם לימד,

הופעתם במצב צנוע,

ולא השגתם את מעמדכם הראוי,

מראה שעצוב לראותו,

עמיתיי לדְהַמַּה שקעו כה נמוך

שישויות-גַנְדְהַבַּה אתם,

הנה הפכתם למשרתם של הישויות השמימיות,

בעוד שעבורי המצב השתנה –

מחיי בית ונקבה,

כעת נולדתי כזכר, ישות שמימית גבוהה,

מתענג בברכה נשגבת!'

כאשר גוֹפַּקַה, תלמיד אמיתי

של גוֹטַמַה, גער בהם כך,

הם השיבו מתוך מצוקה וכאב:

'אבוי, הבה נלך ונעשה מאמץ רציני,

כך לא נהיה עוד עבדים של אחרים!'

ומהשלוש, שתיים התאמצו מאוד,

ושמרו במחשבתם את דברי המורה.

הן טיהרו את ליבן מתאווה,

וראו את הסכנה בתשוקות,

וכמו הפיל שפורץ

את כל כבלי הריסון, הן שברו

את כבלי וקשרי התאווה,

הכבלים האלה של הרשע

אשר כה קשה להתגבר עליהם – וכך

הישויות השמימיות הללו, השלושים ושלוש,

עם אִינְדְרַה ופַּגָ'אפַּטִי

אשר ישבו כמלכים באולם המועצה,

נעקפו על ידי שתי גיבורות אלה, המטוהרות מתשוקה,

ונותרו הרחק מאחור.

בראותו את הדבר, נחרד וָאסַבַה,12

מנהיג בקרב קהל הישויות,

וקרא: 'ראו כיצד אלה ממעמד נמוך יותר

עוקפות את ישויות השלושים ושלוש!'

אז בשמעו את פחדיו של שליטו,

אמר גוֹפַּקַה לוָאסַבַה:

'אדון אִינְדְרַה, בעולם בני האדם

בּוּדְּהַה, הנקרא סַקְיַמוּנִי,13

השיג את השליטה בתאווה,

ותלמידיו אלה, אשר נכשלו

בקשב כאשר נקראו על ידי המוות,

כעת השיגו אותו מחדש בעזרתי.

למרות שאחת מהן נותרה מאחור

ועדין חיה בקרב הגַנְדְהַבּוֹת,

שתיים אלו, כיוונו עצמן אל החוכמה הגדולה ביותר

ובכניסה אל גְ'הָאנַה עמוקה

דחו בשאט נפש את מצב הקיום כישויות!

אל תיתן אף פעם לתלמיד להטיל ספק

שניתן להגשים את האמת

על ידי מי שחיים בעולמות האלה.14

לו אשר חצה את השיטפון ושם

קץ לספקות, הוקרתנו נתונה,

לבּוּדְּהַה, המנצח, האדון.

אפילו כאן הן הגשימו את האמת, וכך

חלפו מעבר אל מעמד רם אף יותר.

אלה השיגו מקום גבוה מזה

בעולמות פמליתו של בְּרַהְמָא. ואנו

הגענו, אדוני, בתקווה שנגשים

את האמת הזו, ואם האדון יאפשר לנו,

נעלה את שאלותינו בפני הבּוּדְּהַה המכובד."

1.13. הבּוּדְּהַה חשב: 'סַקַּה חי חיים טהורים זה זמן רב. אי אילו שאלות שהוא ישאל, לבטח יהיו לעניין ולא חסרות-דעת, והוא יבין את תשובותיי במהירות.' אז השיב המכובד לסַקַּה בדברים הבאים:

"שאל אותי, סַקַּה, כל שחפץ ליבך!

על מה שתשאל, אתן מנוח לדעתך."

סוף קטע דיקלום ראשון

2.

2.1. כאשר הוזמן כך, העלה סַקַּה שליט הישויות את שאלתו הראשונה בפני הבּוּדְּהַה: "באילו כבלים, אדון,15 כבולים יצורים חיים – ישויות שמימיות, בני אדם, אַסוּרוֹת, נָאגוֹת, גַנְדְהַבּוֹת וכל יצורים אחרים באשר הם – מאחר שבעוד הם חפצים לחיות בשלום, ללא כעס, פגיעה, עוינות או זדון, הם חיים בכעס, פוגעים זה בזה, עוינים וזדוניים?" זו הייתה שאלתו הראשונה של סַקַּה לבּוּדְּהַה, והמכובד השיב:

"שליט הישויות, אלה כבלי הקנאה ותאוות הבצע16 אשר כובלים יצורים כך שבעוד הם חפצים לחיות בשלום, ללא כעס פגיעה, עוינות או זדון, הם חיים בכעס, פוגעים זה בזה, עוינים וזדוניים." זו הייתה תשובתו של הבּוּדְּהַה, וסַקַּה קרא באושר:

"אכן כך הדבר, אדוני, כך הדבר, הוא שהלך-מעבר! באמצעות תשובתו של המכובד גברתי על ספקותיי ונפטרתי מחוסר ודאות!"

2.2. אז לאחר שסַקַּה הביע את הערכתו, הוא שאל שאלה נוספת: "אך אדוני מה גורם ליצירת קנאה ותאוות בצע, מה מקורן, כיצד הן נולדות, כיצד הן מופיעות? כתוצאה מקיום של איזה דבר הן מופיעות, כתוצאה מחוסר של איזה דבר הן אינן מופיעות?"

"קנאה ותאוות בצע, שליט הישויות, נוצרות ממציאת-חן ואי-מציאת-חן,17 זהו מקורן, כך הן נולדות, כך הן מופיעות. כאשר אלה קיימות, הן מופיעות, כאשר אלה חסרות, הן לא מופיעות."

"אך אדוני, מה גורם להופעת מציאת-חן ואי-מציאת-חן, מה מקורן, כיצד הן נולדות, כיצד הן מופיעות? כתוצאה מקיום של איזה דבר הן מופיעות, כתוצאה מחוסר של איזה דבר הן אינן מופיעות?"

"הן מופיעות, שליט הישויות, מתוך רצון18 זהו מקורן, כך הן נולדות, כך הן מופיעות. כתוצאה מקיום של רצון הן מופיעות, כתוצאה מחוסר קיום של רצון הן אינן מופיעות."

"אך אדוני, מה גורם להופעת רצון, מה מקורו, כיצד הוא נולד, כיצד הוא מופיע? כתוצאה מקיום של איזה דבר הוא מופיע, כתוצאה מחוסר של איזה דבר הוא אינו מופיע?"

"רצון, שליט הישויות, מופיע מתוך חשיבה19 זהו מקורו, כך הוא נולד, כך הוא מופיע. כאשר התודעה חושבת על משהו, עולה תשוקה. כאשר התודעה אינה חושבת על דבר, תשוקה אינה עולה."

"אך אדוני, מה גורם להופעת חשיבה? מה מקורה, כיצד היא נולדת, כיצד היא מופיעה? כתוצאה מקיום של איזה דבר היא מופיעה, כתוצאה מחוסר של איזה דבר היא אינה מופיעה?"

"חשיבה, שליט הישויות, מופיעה מתוך נטייה להִתְרַבּוּת מנטאלית20 זהו מקורה, כך היא נולדת, כך היא מופיעה. כאשר הנטייה הזו קיימת, מופיעה חשיבה, כאשר היא חסרה, חשיבה אינה מופיעה."

2.3. "ובכן, אדוני, איזה תרגול הנזיר עבר, שהגיע אל הדרך הנכונה אשר נחוצה ומובילה לקץ הנטייה להתרבות?"

הרגשות כאובייקט מדיטציה
(vedanākammaṭṭhānaṃ)

"שליט הישויות, אני מכריז שיש שני סוגים של שמחה:21 סוג אחד שיש לשאוף אליו, וסוג אחד שיש להמנע ממנו. ובדיוק כך גם בהקשר לעצב22 ולאיזון-מנטאלי. מדוע הכרזתי כך בהקשר לשמחה? זוהי הדרך בה הבנתי שמחה: כאשר הבחנתי שבחיפוש אחר שמחה כזו גורמים מזיקים גדלים וגורמים מיטיבים פוחתים, אז יש להמנע משמחה שכזו. וכאשר הבחנתי שבחיפוש אחר שמחה כזו גורמים מזיקים פוחתים וגורמים מיטיבים גדלים, אז יש לחפש אחר שמחה שכזו. כעת, ישנה שמחה כזו המלווה ביישום ראשוני של התודעה והחזקתה, וכזו שאינה מלווה בהם, מביניהן השנייה נעלה יותר. בדיוק כך גם בהקשר לעצב ואיזון-מנטאלי. וזהו, שליט הישויות, התרגול שעבר נזיר אשר הגיע אל הדרך הנכונה, אשר נחוצה ומובילה לקץ הנטייה להתרבות מנטאלית." וסַקַּה הביע את שמחתו מתשובתו של הבּוּדְּהַה.

ריסון על פי הכללים
(pātimokkhasaṃvaro)

2.4. לאחר שסַקַּה הביע את הערכתו, הוא שאל שאלה נוספת: "ובכן, אדוני, איזה תרגול עבר הנזיר שהשיג את הריסון הנדרש על פי כללי ההתנהגות?"23

"שליט הישויות, אני מכריז שיש שני סוגים של התנהגות בגוף: הסוג שיש לשאוף אליו והסוג שיש להמנע ממנו. בדיוק כך גם בהקשר להתנהגות בדיבור ולשאיפה אחר מטרות. מדוע הכרזתי כך בהקשר להתנהגות בגוף? כך הבנתי התנהגות בגוף: כאשר הבחנתי שבביצוע פעולות מסויימות גורמים מזיקים מסויימים גדלים וגורמים מיטיבים פוחתים, אמרתי שזהו סוג ההתנהגות בגוף שיש להמנע ממנו. כאשר הבחנתי שבביצוע פעולות מסויימות גורמים מזיקים פוחתים וגורמים מיטיבים גדלים, אמרתי שאלו פעולות גופניות שיש לחתור לעשותן. זוהי הסיבה שאני עושה את ההבחנה הזו. בדיוק כך בהקשר להתנהגות בדיבור והשאיפה אחר מטרות. וזהו, שליט הישויות, התרגול אותו עבר הנזיר, אשר השיג את הריסון הנדרש על ידי הכללים." וסַקַּה הביע את שמחתו לשמע תשובתו של הבּוּדְּהַה.

ריסון החושים
(indriyasaṃvaro)

2.5. לאחר מכן שאל סַקַּה שאלה נוספת: "ובכן, אדוני, איזה תרגול עבר הנזיר הזה אשר השיג שליטה על יכולות חושיו?"

"שליט הישויות, אני מכריז שדברים הנתפסים בעין הם משני סוגים: הסוג שיש לשאוף אליו, והסוג שיש להמנע ממנו. בדיוק כך גם בהקשר לדברים הנתפסים באוזן, באף, בלשון, בגוף ובתודעה."

לשמע הדבר אמר סַקַּה:

"אדוני, אני מבין את המשמעות האמיתית במלואה של מה שהאדון המכובד הסביר בקצרה. אדוני, כל מושא שהוא הנתפס בעין, אם השאיפה אליו מובילה לגדילה של גורמים מזיקים והפחתה של גורמים מיטיבים, אחר מושא שכזה אין לשאוף. אם השאיפה אליו מובילה להפחתה של גורמים מזיקים וגדילה של גורמים מיטיבים, אחר מושא שכזה יש לשאוף. וכך גם בהקשר לדברים הנתפסים באוזן, באף, בלשון, בגוף ובתודעה. כך אני מבין את המשמעות האמיתית במלואה של מה שהאדון המכובד הסביר בקצרה, וכך באמצעות תשובתו של המכובד התגברתי על ספקותיי ונפטרתי מחוסר ודאות."

2.6. אז שאל סַקַּה שאלה נוספת: "אדוני, האם כל הפרושים והברהמינים מלמדים אותו לימוד, מתרגלים אותה משמעת, רוצים אותו דבר וחותרים לאותה מטרה?"

"לא, שליט הישויות, הם אינם מלמדים אותו לימוד, מתרגלים אותה משמעת, רוצים אותו דבר וחותרים לאותה מטרה."

"אך מדוע, אדוני, אין הם עושים זאת?"

"שליט הישויות, העולם מורכב ממרכיבים רבים ושונים. ומאחר שכך המצב, יצורים דבקים לדבר אחד או אחר מהדברים השונים הללו, ולכל מה שהם דבקים בו, הם הופכים מכורים בעוצמה ומכריזים: 'זו לדידה היא האמת, כל השאר הוא טעות!' לכן לא כולם מלמדים אותו לימוד, מתרגלים אותה משמעת, רוצים אותו דבר וחותרים אל אותה מטרה."

"אדוני, האם כל הפרושים והברהמינים מומחים לחלוטין, חופשיים מכבלים, השלימו את החיים הרוחניים, והשיגו את המטרה בשלמות?"

"לא, שליט הישויות."

"מדוע זה כך, אדוני?"

"שליט הישויות, רק אלה שהשתחררו באמצעות השמדת ההשתוקקות הם מומחים לחלוטין, חופשיים מכבלים, השלימו את החיים הרוחניים, והשיגו את המטרה בשלמות." וסַקַּה היה מאושר לשמע התשובה כמקודם.

2.7. אז אמר סַקַּה: "תשוקה עזה,24 אדוני, היא מחלה, פצע, חץ. היא מפתה אדם ומושכת אותו אל תוך מצב קיום זה או אחר, כך שהוא נולד במצבים גבוהים או נמוכים. בעוד פרושים וברהמינים אחרים בעלי השקפות מגוונות לא איפשרו לי כלל לשאול את השאלות הללו, המכובד הנחה אותי באריכות, וכך הסיר את חץ הספק וחוסר הוודאות ממני."

"שליט הישויות, האם אתה מודה ששאלת את השאלה הזו פרושים וברהמינים אחרים?"

"כן, אדוני."

"אם תמצא זאת לנכון, אמור לי מה הם אמרו."

"אני מוצא זאת לנכון לספר על כך לאדון המכובד או אחד כמותו."

"אם כך, אמור לי, שליט הישויות."

"אדוני, הלכתי אל אותם אנשים אשר אני מחשיב כפרושים וברהמינים בשל חיי הבדידות אותם הם מובילים ביערות, והצבתי בפניהם את השאלות הללו. אך במקום לתת לי תשובה מתאימה,25 הם שאלו אותי בחזרה: 'מי אתה, אדוני?' ואני השבתי שאני סַקַּה, שליט הישויות, אז הם שאלו אותי מה הביא אותי לשם. לימדתי אותם את הדְהַמַּה עד היכן שלמדתי26 ותירגלתי אותה, אך הם כבר היו מסופקים ממה שארע, ואמרו: 'ראינו את סַקַּה, שליט הישויות, והוא השיב לשאלות שהעלנו בפניו!' כך הם הפכו לתלמידיי במקום שאני אהפוך לשלהם. אך אדוני, אני תלמידו של האדון המכובד, נכנס-לזרם, לא נתון עוד ללידה בעולמות היגון, מבוסס ואיתן ומיועד להתעוררות מלאה."

החלק על השגת שמחה
(somanassapaṭilābhakathā)

"שליט הישויות, האם אתה מודה שאי פעם חווית שמחה כזו כפי שאתה חווה עכשיו?"

"כן, אדוני."

"ועל מה זה היה?"

"בעבר, אדוני, פרצה מלחמה בין הדֶווֹת והאַסוּרוֹת, והדֶווֹת הביסו את האַסוּרוֹת. ואחרי הקרב, כמנצח חשבתי לעצמי: 'כל מה שהוא מזון הדֶווֹת,27 ומה שהוא מזון האַסוּרוֹת, מעתה ואילך נהנה משניהם.' אך, אדוני, אושר וסיפוק כאלה שמקורם בחבטות ופציעות, אינם תורמים לאי-תשוקה, להינתקות, לחדלון, לשלווה, לידיעה גבוהה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. אך השמחה והסיפוק האלה אשר משיגים משמיעת הדְהַמַּה מאת האדון המכובד, אשר מקורם אינו בחבטות ופציעות, מובילים לאי-תשוקה, להינתקות, לחדלון, לשלווה, לידיעה גבוהה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה."

2.8. "ושליט הישויות, אילו דברים עולים בדעתך כאשר אתה מודה שחווית שמחה וסיפוק כאלה?"

"אדוני, ברגע זה, שישה דברים עולים בדעתי בגינם אני שמח:

'אני שכעת קיים כישות שמימית, זכיתי

באמצעות קַמַּה28 באפשרות לחיי ארץ נוספים.'29

זהו, אדוני, הדבר הראשון שעולה בדעתי.

'בעוזבי אחריי את העולם הלא-אנושי של הישויות השמימיות,

מבלי לטעות אחפש את הרחם אותו אני חפץ למצוא.'

זהו, אדוני, הדבר השני שעולה בדעתי.

'בעיותיי פתורות, בשמחה אחייה על פי חוק הבּוּדְּהַה,

בשליטה עצמית וקשב, וכולי הבנה מלאה.

זהו, אדוני, הדבר השלישי שעולה בדעתי.

'ובשל כך תופיע בי התעוררות,

כאחד-שיודע אחיה, וכך אמתין לסופי.'

זהו, אדוני, הדבר הרביעי שעולה בדעתי.

'אז, כאשר אעזוב את העולם האנושי, אהיה

פעם נוספת ישות שמימית ובדרגה הגבוהה ביותר.'

זהו, אדוני, הדבר החמישי שעולה בדעתי.

'בעלות תהילה גדולה מדֶווֹת, הן הישויות

השמימיות הגבוהות שאין כמותן,30

כשבקירבן אעשה את ביתי האחרון.'

אדוני, זהו הדבר השישי שעולה בדעתי, ואלה ששת הדברים בגינם אני שמח.

2.9. זמן רב נדדתי, חסר מימוש, עם ספק,

בחיפוש אחר הטַטְהָאגַטַה. חשבתי לעצמי

'סגפנים החיים בבדידות ובפשטות

לבטח התעוררו – אחפש אותם.'

'מה עלי לעשות כדי לזכות להצלחה, ואיזו

דרך מובילה לכישלון?' – כך שאלתי,

אך הם לא יכלו לומר לי כיצד לצעוד בשביל.

במקום זאת, כאשר גילו שאני מלך הישויות השמימיות,

הם שאלו אותי מדוע באתי אליהם,

והיה זה אני שלימדתי אותם את שידעתי בדְהַמַּה.

כאשר שמעו זאת, הם היו מאושרים,

וקראו: 'זהו וָאסַבַה, האדון, אותו ראינו!'

אך כעת – ראיתי את הבּוּדְּהַה, וספקותיי

כולן התפוגגו, פחדיי שככו,

וכעת כלפי הער הנני מביע את

הוקרתי, אליו אשר שלף את חץ

ההשתוקקות, אל הבּוּדְּהַה, האדון שאין כמותו,

הגיבור האדיר, בן השמש!31

בדיוק כפי שהישויות השמימיות סוגדות לבְּרַהְמָא,

כך בדומה, היום אנו סוגדים לך,

הוא שהתעורר, ומורה שאין כמותו,

שאף אחד לא יכול להשתוות אליו בעולם האנושי

או בעולמות השמימיים, משכנם של הישויות הגבוהות!"

2.10. אז אמר סַקַּה, שליט הישויות, לפַּנְצַ'סִיקְהַה מהגַנְדְהַבּוֹת: "פַּנְצַ'סִיקְהַה יקירי, היית לי לעזר רב כדי לזכות באוזנו של האדון המכובד. ומאחר שהיה זה באמצעות משיכת תשומת ליבו שהגענו לנוכחותו של האדון המכובד, האַרַהַנְט, הבּוּדְּהַה הער בשלמות, אני אהיה לך לאב, אתה תהיה מלך הגַנְדְהַבּוֹת, ואתן לך את בְּהַדָּא סוּרִייַבַצַּ'סָא, בה חשקת."

ואז סַקַּה, שליט הישויות, נגע באדמה בכף ידו וקרא שלוש פעמים:

כבוד למכובד, האַרַהַנְט, הבּוּדְּהַה הער בשלמות בזכות עצמו!

כבוד למכובד, האַרַהַנְט, הבּוּדְּהַה הער בשלמות בזכות עצמו!

כבוד למכובד, האַרַהַנְט, הבּוּדְּהַה הער בשלמות בזכות עצמו!

ובזמן שדיבר בשיחה זו, עין-הדְהַמַּה הטהורה וחסרת הרבב הופיעה בסַקַּה, שליט הישויות והוא ידע: 'כל דבר שנוצר, נתון לחדלון.' וכך קרה לשמונים אלף דֶווֹת.

אלה היו השאלות אותן סַקַּה, שליט הישויות, ביקש לשאול, ולהן השיב הבּוּדְּהַה. על כן השיחה הזו נקראת 'שאלותיו של סַקַּה'.



1 סַקַּה: Sakka. הכינוי לשליט ישויות השלושים-ושלוש בעולם שמיימי השייך לממלכת תשוקות-החושים (kāmā-vacara), הנמצאת מעל לזו של ארבעת המלכים הגדולים ומתחת לממלכתו של בְּרַהְמָא.

2 וִינָא (vīnā) כלי מיתר דמוי נבל הדומה לקתרוס. כיום ידוע במערב דווקא בשמו ההודי.

3 פַּסָאדַיָאסִי, pasādeyyāsi: תבקש, תמשוך, תקסים.

4 שיר העוסק באהבה לאישה הוא דבר נדיר בהקשר בודהיסטי.

5 סוּרִייַבַצַּ'סָא: Suriyavaccasā. ביתו של טִימְבַּרוּ מלך הגַנְדְהַבּוֹת, משמעות שמה הוא 'זריחה בהירה'.

6 קוֹסִייַה: Kosiya. כינוי לשם כבוד, אחד השמות של אִינְדְרַה.

7 על פי הפרשנות: סַקַּה צפה ביריאה בסימני סוף תקופת מלכותו כמלך הישויות ולכן הלך לפגוש את הבּוּדְּהַה.

8 לחילופין, מספרן של הדוות גדל ומספרן של האסורות הצטמטם.

9 בן-הדֶווֹת: דֵוַופּוּטַּה, devaputta. כינוי לדֶוַה ממין זכר או ראש קבוצת דֶווֹת.

10 'העולם השמימי מדרגה שלישית': שם נוסף לעולם השמיימי של ישויות השלושים ושלוש.

11 היחסים בין קהילת הנזירים לקהילת התומכים מושתתים על אמון הדדי: בתמורה לתמיכה של הקהילה בנזירים במתן מזון, לבוש ותרופות, הנזירים אמורים לעשות ככל שביכולתם על מנת להגשים התעוררות. לא לעשות זאת הוא סוג של הונאה.

12 וָאסַבַה (Vāsava): שם נוסף של סַקַּה.

13 סַקְיַמוּנִי, (סנסקריט: שַקְיַמוּנִי): Sakyamuni. מילולית: החכם מבני הסַקְיַה או חכם הסַקְיַנִים. שם שכיח של הבּוּדְּהַה בכתבי המַהָאיָאנַה אך נדיר בכתבי הפאלי.

14 כאן נטען שישויות שמימיות יכולות להגשים התעוררות בעולמות השמימיים.

15 'אדון': מָארִיסַה, mārisa. זוהי פניה פחות מכובדת מהמקובל. לאחר מכן סַקַּה עובר לפניה המכובדת יותר.

16 קנאה ותאוות בצע: אִיסַּה-מַצְּ'הַרִייַה, issa-macchariya.

17 מציאת-חן ואי-מציאת-חן: פִּייַה-אַפִּייַה, piya-appiya. מוצא-חן ולא מוצא-חן, אהוב ולא-אהוב, יקר ולא-יקר. כאשר משהו מוצא חן בעיני או לא מוצא חן בעיני מישהו.

18 רצון: צְ'הַנְדַה, chanda. הבעת משאלה או בקשה, יחול, רצון, תשוקה או דחף.

19 חשיבה: וִיטַקַּה, vitakka. במקרה זה וִיטַקַּה במובן הפשוט של מחשבות.

20 הִתְרַבּוּת מנטאלית: פַּפַּנְצַ'ה, papañca. מחשבות ותכני תודעה שונים המופיעים ברצף.

21 שמחה: סוֹמַנַסַּה, somanassa.

22 עצב: דוֹמַנַסַּה, domanassa. סוֹמַנַסַּה ודוֹמַנַסַּה מתורגמים גם כ'אושר ואומללות'.

23 כללי ההתנהגות: פָּאטִימוֹקְּהַה, Pātimokkha. כללי ההתנהגות של הנזיר.

24 תשוקה עזה: אֶגָ'א, ejā. הפרשנות מסבירה את המונח כצַ'לַמַטְּהֵנַה טַנְהָא (calamṭṭhena taṇhā) אשר מפורש כ'רועד מתשוקה', 'מלא בתשוקה', או 'מתפוצץ מתשוקה'.

25 לתת לי תשובה מתאימה: 'נַה סַמְפָּאיַנְטִי' na sampāyanti. מילולית: 'לא נסוגו'.

26 במקור הפרוש המילולי למילה היא 'שמעתי' אך המובן הוא למידה שכלתנית או ידיעה על פי הבנה אינטלקטואלית (ולא מתוך ניסיון אישי).

27 מזון הדֶווֹת: אוֹגָ'א, ojā.

28 קַמַּה: פעולה, kamma (סנסקריט: קַרְמַּה). פעולה מכוונת או פעולה רצונית.

29 'לחזור לחיי ארץ נוספים': כאן מופיע הרעיון שישות שמיימית חייבת לחזור לחיים אנושיים על מנת להגשים התעוררות.

30 אַקַנִיטְהָא, akaniṭṭhā. מילולית: לא הקטן ביותר, כלומר הגבוהה מכל. הישויות בגן העדן הגבוה מכל.

31 בני הסַקְיַה, השבט בו נולד הבּוּדְּהַה גוֹטַמַה, נחשב כנצר לשמש.