ֿ

13
השיחה על שלוש הידיעות

Tevijja Sutta
טֶבִיגַּ'ה סוּטַּה

1. כך שמעתי. פעם נדד הבּוּדְּהַה בקוֹסַלַה מלווה בקבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. הוא הגיע לכפר ברהמינים בקוֹסַלַה בשם מַנַסָאקַטַה והתגורר במטע עצי מנגו מצפון לכפר על גדות הנהר אַצִ'ירַבַטִי.

2. באותה עת שהו במַנַסָאקַטַה מספר רב של ברהמינים ידועים ומצליחים מאוד, ביניהם צַ'נְקִי, טָארוּקְּהַה, פּוֹקְּהַרַסָאטִי, גָ'אנוּסוֹנִי וטוֹדֵיַּה.

3. אז יצאו הברהמינים וָאסֵטְּהַה ובְּהָארַדְבָגַ'ה לטיול לאורך הדרך, ובעודם הולכים התעורר ביניהם ויכוח בנושא דרכים נכונות ושגויות.

4. הברהמין הצעיר וָאסֵטְּהַה אמר: "זוהי הדרך הישרה היחידה, זוהי הדרך הישירה, דרך הגאולה המובילה את ההולך בה לאיחוד עם בְּרַהְמָא, כפי שמלמד הברהמין פּוֹקְּהַרַסָאטִי!"1

5. והברהמין הצעיר בְּהָארַדְבָגַ'ה אמר: "זוהי הדרך הישרה היחידה… כפי שמלמד הברהמין טָארוּקְּהַה!"

6. וָאסֵטְּהַה לא היה מסוגל לשכנע את בְּהָארַדְבָגַ'ה, וגם בְּהָארַדְבָגַ'ה לא היה מסוגל לשכנע את וָאסֵטְּהַה.


הדרך הנכונה והדרך השגויה
(maggāmaggakathā)

7. ווָאסֵטְּהַה אמר לבְּהָארַדְבָגַ'ה: "הפרוש הזה גוֹטַמַה שוהה מצפון לכפר, ודיווחים טובים נפוצו בדבר האדון המכובד הזה: 'האדון המכובד הזה הינו אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה אַרַהַנְטים.' הבה נלך אל הפרוש גוֹטַמַה ונשאל אותו, ומה שיאמר לנו – נקבל." ובְּהָארַדְבָגַ'ה הסכים.

8. וכך הלכו שניהם לפגוש את הבּוּדְּהַה. וכשהגיעו, לאחר שהחליפו ברכות, התישבו במקום ראוי ווָאסֵטְּהַה אמר: "המכובד גוֹטַמַה, בעת שטיילנו לאורך הדרך, התעורר בינינו ויכוח על דרכים נכונות ושגויות. אני אמרתי: 'זוהי הדרך הישרה היחידה… כפי שמלמד הברהמין פּוֹקְּהַרַסָאטִי' ובְּהָארַדְבָגַ'ה אמר: 'זוהי הדרך הישרה היחידה… כפי שמלמד הברהמין טָארוּקְּהַה'. זוהי המחלוקת בינינו, זהו הויכוח, זהו השוני."

9. "אם כן, וָאסֵטְּהַה, אתה טוען שהדרך לאיחוד עם בְּרַהְמָא היא זאת שמלמד הברהמין פּוֹקְּהַרַסָאטִי, ובְּהָארַדְבָגַ'ה טוען כי הדרך היא זאת שמלמד הברהמין טָארוּקְּהַה. על מה המחלוקת, על מה הויכוח, מהו השוני?"

10. "דרכים נכונות ושגויות, המכובד גוֹטַמַה. ישנם סוגים רבים כל כך של ברהמינים המלמדים דרכים שונות: הברהמינים של האַדְהַרִיַיה, הטִיטִּירִיַיה, הצַ'נְדוֹקַה, הצַ'נְדָאבַה, הבְּרָאהְמַצַ'רִיַה – האם כל הדרכים הללו מובילות לאיחוד עם בְּרַהְמָא? כפי שבסמוך לעיר או לכפר היו דרכים רבות – האם כל הדרכים הללו מובילות לאותו הישוב? באופן דומה, האם כל הדרכים של הברהמינים השונים… מובילות את ההולך בהן לאיחוד עם בְּרַהְמָא?"

דבקותו של הצעיר וָאסֵטְּהַה
(Vāseṭṭhamāṇavānuyoga)

11. "אתה אומר: 'הן מובילות', וָאסֵטְּהַה?"

"אני אומר: 'הן מובילות' המכובד גוֹטַמַה."

"אתה אומר: 'הן מובילות', וָאסֵטְּהַה?"

"אני אומר: 'הן מובילות' המכובד גוֹטַמַה."

"אתה אומר: 'הן מובילות', וָאסֵטְּהַה?"

"אני אומר: 'הן מובילות' המכובד גוֹטַמַה."

12. "אך וָאסֵטְּהַה, האם יש ברהמין אחד ויחיד מהברהמינים הללו, המלומדים בשלוש הוֶודוֹת, שראה את בְּרַהְמָא פנים את פנים?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה."

"אם כך, האם המורה של המורה של מישהו מהם ראה את בְּרַהְמָא פנים אל פנים?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה."

"אם כך, האם האב הקדום משבעה דורות של המורה של אחד מהם ראה את בְּרַהְמָא פנים אל פנים?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה."

13. "ובכן, וָאסֵטְּהַה, מה לגבי הקדושים הראשונים של אותם ברהמינים מלומדים בשלוש הוֶודוֹת, יוצרי המנטרות, דרשני המנטרות, שמזמוריהם העתיקים מושרים, מושמעים ונאספים על ידי הברהמינים של ימינו, ושעליהם שרים ומדברים – אַטְהַקַה, וָאמַקָה, וָאמַדֵוָוה, וֵסָאמִיטָה, יַמַטַגִי, אַנְגִירַסָה, בְּהָארַדְבָאגַ'ה, וָאסֵטְהָא, קַסַּפַּה וְבְּהַגוּ2 – האם אי פעם הם טענו: 'אנו יודעים ורואים מתי, כיצד והיכן מופיע בְּרַהְמָא'?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה"

14. אם כך, וָאסֵטְּהַה, אף אחד מאותם ברהמינים המלומדים בוֶודוֹת לא ראה את בְּרַהְמָא פנים אל פנים, גם לא מי ממוריהם, או המורים של מוריהם, אפילו לא האב הקדום של מורה כלשהו משבעה דורות. גם מבין הקדושים הראשונים איש לא היה יכול לומר: 'אנו יודעים ורואים מתי, כיצד והיכן מופיע בְּרַהְמָא'. אם כך, מה שאותם ברהמינים המלומדים בוֶודוֹת אומרים הוא: 'אנו מלמדים את הדרך הזאת לאיחוד בְּרַהְמָא, אותו איננו יודעים או רואים, זוהי הדרך הישרה היחידה… המובילה לאיחוד עם בְּרַהְמָא'. מה דעתך, וָאסֵטְּהַה? במקרה כזה, האין מה שאותם ברהמינים מכריזים מתברר כבלתי מבוסס?"

"אכן כן, המכובד גוֹטַמַה."

15. "ובכן, וָאסֵטְּהַה, כאשר אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת מלמדים דרך אותה הם אינם יודעים או רואים, באומרם: 'זוהי הדרך הישרה היחידה…', אין זה יכול להיות נכון. בדיוק כפי שחבורה של אנשים עיוורים הולכת, כולם נאחזים זה בזה, והראשון אינו רואה דבר, האמצעי אינו רואה דבר, והאחרון אינו רואה דבר3 – כך גם ביחס לדבריהם של אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת: הראשון אינו רואה דבר, האמצעי אינו רואה דבר, האחרון אינו רואה דבר. וכך דבריהם של אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת מתבררים כמגוחכים, מילים בעלמא, ריקות ויהירות.

16. מה דעתך וָאסֵטְּהַה, האם הברהמינים האלה המלומדים בשלוש הוֶודוֹת רואים את השמש ואת הירח בדיוק כפי שאנשים אחרים רואים, וכאשר השמש והירח עולים ושוקעים האם הם מתפללים, שרים וסוגדים בכפות ידיים צמודות?"

"כן, המכובד גוֹטַמַה."

17. "מה דעתך וָאסֵטְּהַה, האם הברהמינים האלה המלומדים בשלוש הוֶודוֹת, הרואים את השמש ואת הירח בדיוק כפי שאנשים אחרים רואים… האם הם יכולים להראות את הדרך לאיחוד עם השמש ועם הירח באומרם: 'זוהי הדרך הישרה היחידה… המובילה לאיחוד עם השמש והירח'?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה."

18. "אם כן, וָאסֵטְּהַה, אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת אינם יכולים להראות את הדרך לאיחוד עם השמש ועם הירח, אותה הם ראו. כך גם אף אחד מביניהם לא ראה את בְּרַהְמָא פנים אל פנים… אפילו לא האב הקדום של מורה כלשהו משבעה דורות. גם מבין הקדושים הראשונים איש לא יכול היה לומר: 'אנו יודעים ורואים מתי, כיצד והיכן מופיע בְּרַהְמָא'. האין מה שאותם ברהמינים מכריזים מתברר כבלתי מבוסס?"

"אכן כן, המכובד גוֹטַמַה."

המשל על הנערה היפה ביותר בארץ
(janapadakalyāṇīupamā)

19. "וָאסֵטְּהַה, בדיוק כפי שאדם היה אומר: 'אני יוצא לחפש ולאהוב את הנערה היפה ביותר בארץ.' ייתכן שהיו אומרים לו: 'האם אתה יודע לאיזה מעמד היא שייכת?'

'לא.'

'ובכן, האם אתה יודע מה שמה, מאיזה שבט היא, האם היא גבוהה או נמוכה… בעלת עור כהה או בהיר… או מהיכן היא מגיעה?'

'לא.'

יתכן שהיו אומרים לו: 'ובכן, אינך יודע או רואה את זו שאתה מחפש ובה אתה חושק?' והוא היה משיב: 'לא'. האין דברי אותו אדם נראים מטופשים?"

"בהחלט, המכובד גוֹטַמַה."

20. "אם כן, וָאסֵטְּהַה, כך הוא הדבר: אף לא אחד מאותם ברהמינים… ראה את בְּרַהְמָא פנים אל פנים, וגם לא מי ממוריהם…"

"אכן כן, המכובד גוֹטַמַה."

"זה נכון, וָאסֵטְּהַה. כאשר אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת מלמדים דרך שהם אינם יודעים ורואים, אין זה יכול להיות נכון.

המשל על גרם המדרגות
(nisseṇīupamā)

21. וָאסֵטְּהַה, זה בדיוק כפי שמישהו היה בונה בצומת דרכים גרם מדרגות עבור ארמון. ואנשים היו אומרים לו: 'גרם מדרגות זה לארמון – האם אתה יודע האם הארמון יפנה מזרחה, מערבה, צפונה או דרומה, או האם הוא יהיה גבוה, נמוך או בגובה בינוני?' והוא היה משיב: 'לא'. אז ייתכן והיו אומרים לו: 'ובכן, אינך יודע או רואה לאיזה מין ארמון אתה בונה את גרם המדרגות?' והוא היה משיב: 'לא'. האין דברי אותו אדם נראים מטופשים?"

"בהחלט, המכובד גוֹטַמַה."

22. -23 (כמו 20)

המשל על הנהר אַצִ'ירַבַטִי
(Aciravatīnadīupamā)

24. "וָאסֵטְּהַה, בדיוק כפי שהנהר הזה אַצִ'ירַבַטִי היה מלא וגדוש במים כך שעורב היה יכול לשתות מתוכו, ואדם שהיה מגיע בכוונה לחצות אותו ולהגיע לגדה השניה בצליחה, ובעודו עומד על הגדה הזו, היה קורא: 'בואי הנה הגדה האחרת, בואי הנה!' מה דעתך וָאסֵטְּהַה? האם הגדה הזו של הנהר אַצִ'ירַבַטִי הייתה באה אל הצד השני לאור העובדה שאותו איש קורא, מתחנן, מבקש או משדל?"

"לא המכובד גוֹטַמַה."

25. "אם כן, וָאסֵטְּהַה, אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת אשר מזניחים באופן עקבי את חובותיהם כברהמינים, ובאופן עקבי לא נוהגים כפי שברהמין אמור לנהוג, מכריזים: 'אנו קוראים לאִינְדְרַה, סוֹמַה, וַרוּנַה, אִיסָאנַה, פַּגָ'אפַּטִי, בְּרַהְמָא, מַהִידְּהִי, יַמַה.' ושברהמינים כאלה המזניחים בעקביות את חובותיהם כברהמינים… יזכו כתוצאה מקריאותיהם, תחנוניהם, בקשותיהם ושידוליהם, להשיג לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, איחוד עם בְּרַהְמָא – דבר זה לא ייתכן."

26. "וָאסֵטְּהַה, זה בדיוק כפי שהנהר הזה אַצִ'ירַבַטִי היה מלא וגדוש במים כך שעורב היה יכול לשתות מתוכו, ומישהו שהיה מגיע כדי לחצות אותו… אך היה קשור וכפות לגדה הזו על ידי שרשרת כבדה, כשידיו מאחורי גבו. מה דעתך וָאסֵטְּהַה? האם אדם זה היה מסוגל להגיע לגדה השניה?"

"לא המכובד גוֹטַמַה."

27. "בדיוק באותו אופן, וָאסֵטְּהַה, בתורת האציליים, חמשת הכבלים הללו של תשוקות החושים מכונים כבלים ושלשלאות. מהם החמישה? מראות הנראים בעין, נעימים, אהובים, מקסימים, מושכים, מהנים, ומעוררי תשוקה, קולות הנשמעים באוזן… ריחות הנקלטים באף… טעמים הנחווים בלשון… תחושות גוף המורגשים בגוף, נעימות… מעוררות תשוקה. חמישה אלה מכונים בתורת האציליים כבלים ושלשלאות. להם, וָאסֵטְּהַה, ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת הם עבדים, מסונוורים מחמשת הכבלים הללו של תשוקות החושים, שקועים, לא מודעים לסכנה ואינם יודעים את הדרך להחלץ.

28. ושברהמינים כאלה, המלומדים בשלוש הוֶודוֹת, אשר מזניחים בעקביות את חובותיהם כברהמינים… המוחזקים כעבדים בידי חמשת הכבלים של תשוקות החושים… ואינם יודעים את הדרך להחלץ, ישיגו לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, איחוד עם בְּרַהְמָא – דבר זה לא ייתכן.

29. בדיוק כפי שהנהר הזה אַצִ'ירַבַטִי היה מלא וגדוש במים כך שעורב היה יכול לשתות מתוכו, ומישהו היה מגיע כדי לחצות אותו… והיה משתרע על הגדה, מכסה את ראשו בצעיף. מה דעתך וָאסֵטְּהַה? האם אדם זה יהיה מסוגל להגיע לגדה השניה?"

"לא המכובד גוֹטַמַה"

30. "באותו אופן, וָאסֵטְּהַה, בתורת האציליים, חמשת המכשולים הללו, מכונים מעצורים, מחסומים, מַעֲטִים, כיסויים. מהם החמישה? המכשול של תאוות חושים, המכשול של זדון, המכשול של עייפות ועצלות, המכשול של חרטה וחוסר-שקט, המכשול של ספק. חמישה אלה מכונים מעצורים, מחסומים, מַעֲטִים, כיסויים. ברהמינים אלה, המלומדים בשלוש הוֶודוֹת אחוזים, נצורים, חסומים, ומסובכים בחמשת המכשולים הללו. אך שברהמינים כאלה המלומדים בשלוש הוֶודוֹת, המזניחים בעקביות את חובותיהם כברהמינים… והם אחוזים… ומסובכים בחמשת המכשולים הללו, ישיגו לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, איחוד עם בְּרַהְמָא – דבר זה לא ייתכן.

נשיאת העול
(saṃsandanakathā)

31. מה דעתך, וָאסֵטְּהַה, מה שמעת שנאמר מפי הברהמינים המכובדים, זקנים, מורים של מורים? האם בְּרַהְמָא נושא בעול של רעיות4 ורכוש או שאינו נושא בעול?"

"אינו נושא בעול, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הוא מלא שנאה או נטול שנאה?"

"נטול שנאה, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הוא מלא זדון או נטול זדון?"

"נטול זדון, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הוא בלתי טהור או טהור?"

"טהור, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הוא חסר משמעת עצמית או בעל משמעת עצמית?"5

"בעל משמעת עצמית, המכובד גוֹטַמַה."

32. "ומה דעתך, וָאסֵטְּהַה, האם הברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת, נושאים בעול של רעיות ורכוש או שאינם נושאים בעול?"

"נושאים בעול, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הם מלאי שנאה או נטולי שנאה?"

"מלאי שנאה, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הם מלאי זדון או נטולי זדון?"

"מלאי זדון, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הם לא טהורים או טהורים?"

"לא טהורים, המכובד גוֹטַמַה."

"האם הם חסרי משמעת עצמית או בעלי משמעת עצמית?"

"חסרי משמעת עצמית, המכובד גוֹטַמַה."

33. "אם כך, וָאסֵטְּהַה, הברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת נושאים בעול של רעיות ורכוש, ובְּרַהְמָא אינו נושא בעול. האם יש מכנה משותף כלשהו, דבר משותף כלשהו בין אותם ברהמינים הנושאים בעול והבְּרַהְמָא שאינו נושא בעול?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה."

34. "כך הדבר, וָאסֵטְּהַה. ושאותם ברהמינים הנושאים בעול, המלומדים בשלוש הוֶודוֹת, יתאחדו לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, עם הבְּרַהְמָא שאינו נושא בעול – דבר זה לא ייתכן."

35. "באותו אופן, האם לברהמינים הללו, המלומדים בשלוש הוֶודוֹת והם מלאי שנאה… מלאי זדון… בלתי טהורים… חסרי משמעת עצמית… יש מכנה משותף כלשהו, דבר משותף כלשהו, עם הבְּרַהְמָא בעל המשמעת העצמית?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה."

36. "כך הדבר, וָאסֵטְּהַה. ושאותם ברהמינים חסרי משמעת, יתאחדו לאחר המוות עם בְּרַהְמָא – דבר זה לא ייתכן. אך אותם ברהמינים המלומדים בשלוש הוֶודוֹת, ביושבם על הגדה, טובעים בייאושם, מדמיינים שאולי ימצאו נתיב יבש לעבור בו לצד השני. לכן הידע המשולש שלהם מכונה המדבר המשולש, השממה המשולשת, ההרס המשולש."

37. בשומעו דברים אלה, אמר וָאסֵטְּהַה: "המכובד גוֹטַמַה, שמעתי אותם אומרים: 'הפרוש גוֹטַמַה יודע את הדרך לאיחוד עם בְּרַהְמָא.'"

"מה דעתך וָאסֵטְּהַה, נניח שהיה פה אדם, שנולד וגדל במַנַסָאקַטַה, ומישהו בדרכו למַנַסָאקַטַה היה מאבד את הדרך ושואל אותו מה הדרך. האם אותו אדם, שנולד וגדל במַנַסָאקַטַה, יהיה במצב של בלבול ומבוכה?"

"לא, המכובד גוֹטַמַה. ומדוע לא? כיוון שהאדם הזה יודע את כל הדרכים לשם."

38. וָאסֵטְּהַה, הדבר יתכן שאדם כזה כאשר היה נשאל מהי הדרך, יהיה מבולבל ונבוך – אך כאשר הטַטְהָאגַטַה, נשאל על עולם הבְּרַהְמָא והדרך להגיע אליו, הוא בשום אופן אינו נבוך או מבולבל. זאת, וָאסֵטְּהַה, כי אני יודע את בְּרַהְמָא ואת עולם הבְּרַהְמָא, ואת הדרך לעולם הבְּרַהְמָא, ואת דרך התרגול באמצעותה ניתן לזכות בעולמו של בְּרַהְמָא."

39. בשומעו זאת, אמר וָאסֵטְּהַה: "המכובד גוֹטַמַה, שמעתי אותם אומרים: 'הפרוש גוֹטַמַה מלמד את הדרך לאיחוד עם בְּרַהְמָא.' טוב יהיה אם המכובד גוֹטַמַה ילמד אותנו את הדרך לאיחוד עם בְּרַהְמָא, אנא מהמכובד גוֹטַמַה שיעזור לאנשי בְּרַהְמָא!"

"אם כן, וָאסֵטְּהַה, הקשב היטב, שים לב ואומר לך."

"טוב מאוד, אדוני המכובד." אמר וָאסֵטְּהַה. והבּוּדְּהַה אמר:

הדרך לעולם הבְּרַהְמָא
(Brahmalokamaggadesanā)

40. -75 "וָאסֵטְּהַה, הנה טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם – אַרַהַנְט, ראוי להערכה, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר… והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.

בעל-בית יוצא לפרישות אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוּטַּה 2, פסקאות 41-63) כך הוא מפתח את המוסר במלואו. הוא מרסן את דלתות החושים… (סוּטַּה 2, פסקאות 64-74). הוא משיג את הגְ'הָאנַה הראשונה… (סוּטַּה 2, פסקה 75)

76. ואז הוא שוהה עם תודעה מלאת אהבה חסרת גבולות, המתפרשת בכיוון רבע אחד, ואז רבע שני, אז שלישי, ואז רביעי. כך הוא שוהה מפיץ מחשבות של אהבה חסרת גבולות לכל העולם, מעלה, מטה, ולרוחב, לכל עבר, תמיד עם תודעה מלאת אהבה, שופעת, מתעצמת, חסרת גבולות,6 ללא שנאה או זדון.

77. בדיוק כפי שנגן-כונכיה כביר מסוגל בקלות להשמיע תרועה לארבעת הכיוונים, כך על ידי תרגול זה, וָאסֵטְּהַה, על ידי שחרור התודעה באמצעות אהבה, כל פעולה שנעשתה באופן מוגבל אינה נותרת ואינה נמשכת עוד.7 זו, וָאסֵטְּהַה, היא הדרך לאיחוד עם בְּרַהְמָא.

78. ואז, כשתודעתו מלאה בחמלה… בשמחה לזולת… באיזון-מנטאלי, המתפרשת בכיוון רבע אחד, ואז רבע שני, אז שלישי, ואז רביעי. כך הוא שוהה מפיץ מחשבות של איזון-מנטאלי לכל העולם, מעלה, מטה, ולרוחב, לכל עבר, תמיד עם תודעה מלאת איזון-מנטאלי, שופעת, מתעצמת, חסרת גבולות, ללא שנאה או זדון.

79. בדיוק כפי שנגן-כונכיה כביר מסוגל בקלות להשמיע תרועה לארבעת הכיוונים, כך על ידי התרגול הזה, וָאסֵטְּהַה, על ידי השחרור הזה של התודעה באמצעות חמלה… באמצעות שמחה לזולת… באמצעות איזון-מנטאלי, כל פעולה שנעשתה באופן מוגבל אינה נותרת ואינה נמשכת עוד. זו, וָאסֵטְּהַה, היא הדרך לאיחוד עם בְּרַהְמָא.

80. מה דעתך, וָאסֵטְּהַה, האם נזיר שוהה כך כשהוא נושא בעול של רעיות ורכוש, או שאינו נושא בעול?"

"אינו נושא בעול, המכובד גוֹטַמַה. הוא נטול שנאה… נטול זדון… טהור וממושמע, המכובד גוֹטַמַה."

81. "כך, וָאסֵטְּהַה, הנזיר אינו נושא בעול, והבְּרַהְמָא אינו נושא בעול. האם יש לנזיר שאינו נושא בעול דבר מה משותף עם הבְּרַהְמָא שאינו נושא בעול?"

"בהחלט כן, המכובד גוֹטַמַה."

"זה נכון, וָאסֵטְּהַה. לכן, שנזיר אשר אינו נושא בעול, לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, ישיג איחוד עם בְּרַהְמָא שאינו נושא בעול – דבר זה אפשרי. באותו אופן, נזיר שאין בו שנאה… שאין בו זדון… טהור… בעל משמעת… לכן, שנזיר בעל משמעת, לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, ישיג איחוד עם בְּרַהְמָא – דבר זה אפשרי."

82. לאור שנאמרו הדברים, אמרו הברהמינים הצעירים וָאסֵטְּהַה ובְּהָארַדְבָגַ'ה לבּוּדְּהַה: "מצוין, אדוני, מצוין אדוני! בדיוק כמו ליישר מה שהפוך, או לחשוף מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להחזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדְהַמַּה בדרכים רבות. אנו שמים את מבטחנו בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותנו המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיינו!"8

סוף חלק ראשון של קובץ השיחות הארוכות



1 איחוד עם בְּרַהְמָא נחשב כמטרה העילאית של ברהמינים.

2 אלה הם עשרת הרִישִים (rishi) – 'החוזים', מחברי מנטרות הוודות.

3 לסיפור המלא, ראו סוּטַּה 95 בקובץ השיחות באורך בינוני פסקה 13 (MN 95.13).

4 נושא בעול של רעיות: סַפַּרִיגַּהַה, sapariggaha: מפורש גם כ'נשוי', 'בעל', 'בעל נכס', 'מכביד', 'מקשה'.

5 בעל משמעת עצמית: וַסַבַטִּי, vasavattī. מילולית 'בעל כוח' או 'בעל עוצמה', אך כאן הכוונה היא בעל כוח על עצמו, או בעל שליטה בעצמו.

6 חסרת גבולות: אַפַּמַנְּיָא, appamaññā.

7 פעולה שנעשתה באופן מוגבל: פַּמָאנַה קַטַן קַמַּן, pamāṇa kataṁ kammaṁ. כלומר, פעולה בלתי מוגבלת המובילה מעבר לעולם-החושים אל עולם-החומר.

8 וָאסֵטְּהַה הפך לתומך של הבּוּדְּהַה אחרי השיחה המתוארת בסוּטַּה 98 בקובץ השיחות באורך בינוני (MN 98). בסוּטַּה הנוכחית הוא ביקש להפוך לנזיר-מתלמד. לאחר מכן בסוטת אַגַּנְּיַה (Aggañña, DN 27) הוא קיבל את ההסמכה לנזירות והגשים אַרַהַנְטיות.