השיחה עם גַנַקַה מוֹגַלָאנַה

Gaõakamoggallàna Sutta

Majjhima Nikàya 107

כך שמעתי. בפעם אחת הנעלה התגורר בסַווָאטְהִי בפארק המזרחי, בארמונה של אמו של מִיגָארָה. אז הברהמין גַנַקַה מוֹגַלָאנַה הלך אל הנעלה והחליף עמו ברכות. לאחר שהסתיימה שיחת הנימוסין הידידותית, הוא התיישב לצידו אחד ופנה אל הנעלה בדברים אלו:

"אדון גוטמה, בארמון זה של אמו של מיגארה ניתן לראות אימון הדרגתי, תרגול הדרגתי, והתקדמות הדרגתית, כלומר, עד למדרגה האחרונה בגרם המדרגות[i]. גם בין הברהמינים ניתן לראות אימון הדרגתי, תרגול הדרגתי, והתקדמות הדרגתית, וזאת בלימוד. גם בין הקשתים, ניתן לראות אימון הדרגתי, תרגול הדרגתי, והתקדמות הדרגתית, וזאת בירי בקשת. וגם בין החשבונאים כמונו שמתפרנסים מחשבונאות, ניתן לראות אימון הדרגתי תרגול הדרגתי, והתקדמות הדרגתית, וזאת בחישוב. משום שכאשר אנו מקבלים שוליה, ראשית אנו מלמדים אותו לספור: אחת-אחד, שתיים-שתיים, שלוש-שלושה, ארבע-ארבעה, חמש-חמישה, שש-שישה, שבע-שבעה, שמונה-שמונה, תשע-תשעה, עשר-עשרה; ואחר כך מלמדים אותו לספור גם עד מאה. כעת, אדון גוטמה, האם אפשר לתאר אימון הדרגתי, תרגול הדרגתי, והתקדמות הדרגתית בתורת הדהמה ובשיטת משמעת זו?"

אכן זה אפשרי, ברהמין, לתאר אימון הדרגתי, תרגול הדרגתי, והתקדמות הדרגתית בתורת הדהמה ובשיטת משמעת זו. בדיוק כפי שבעת שמאמן סוסים נבון מקבל סייח גזעי, ראשית כל הוא מרגיל אותו לאחוז מתג בפיו, ואחר כך מאמן אותו הלאה, כך כאשר הטַטְהָאגַטַה מקבל אדם לאימון ראשית הוא מורה לו כך: ,בוא, נזירים, היה מוסרי, מרוסן ברסני הפַּטִימוֹקְהָא, היה ללא פגם בהתנהגותך ובדרך מגוריך, ומתוך ראיית סכנה אף בשגיאה הקלה ביותר, אמן את עצמך בהתחייבות לקוד התרגול."

ברהמין, כאשר הנזיר מוסרי, מרוסן ברסני הפַּטִימוֹקְהָא, ללא פגם בהתנהגותו ובדרך מגוריו, ורואה סכנה גם בשגיאה הקלה ביותר, ובאופן זה מתאמן בהתחייבות לקוד התרגול, הטטהאגטה מורה לו הלאה: 'בוא, נזיר, שמור על דלתות חושיך. כאשר נראית צורה בעינייך, אל תיתפס בסימנים ובמאפיינים שלה. מאחר ואם תשאיר את חוש הראייה ללא שמירה, מצבים רעים ומזיקים של חמדנות ועצב עלולים לפלוש לתודעתך, התאמן בדרך הריסון שלהם, שמור על חוש הראייה, קבל את רסני חוש הראייה. כאשר נשמע צליל באוזניך… כאשר אתה מריח ריח באפך… כאשר אתה טועם טעם בלשונך… כאשר אתה חש תחושת מגע בגופך… כאשר נתפסת תופעה מנטלית בתודעתך, אל תתפוס בסימנים ובמאפיינים שלהם. מאחר ואם תשאיר את חוש התודעה ללא שמירה, מצבים רעים ומזיקים של חמדנות ועצב עלולים לפלוש לתודעתך, התאמן בדרך הריסון שלהם, שמור על חוש התודעה, קבל את רסני חוש התודעה.'

ברהמין, כאשר הנזיר שומר על דלתות חושיו, אז הטטהאגטה מורה לו הלאה: 'בוא נזיר, היה מתון באכילה. תוך הרהור נבון בדבר, עליך לאכול לא לשם הנאה, לא לשם הרעלה ולא לשם יופי גופני ומשיכה, אלא רק על מנת לקיים גוף זה, למנוע אי נוחות, ולתמיכה בחיים הרוחניים, תוך שאתה שוקל: 'בדרך זו אשים קץ לתחושות ישנות מבלי לגרום לתחושות חדשות לצוץ ואהיה בריא ללא אשמה ואחיה בנוחות."

ברהמין, כאשר הנזיר מתון באכילה, אז הטטהאגטה מורה לו הלאה: 'בוא נזיר, היה מסור לערנות. במהלך היום, בזמן הליכה הלוך ושוב ובזמן ישיבה, טהר את תודעתך מהפרעות. בחלק הראשון של הלילה, בזמן הליכה הלוך ושוב ובזמן ישיבה, טהר את תודעתך מהפרעות. בחלק האמצעי של הלילה עליך לשכב על צדך הימני של גופך בתנוחת האריה כשכף רגל אחת מונחת על גבי השניה, מודע וערני לגמרי, לאחר שציינת בתודעתך את זמן ההתעוררות. לאחר שקמת בחלק השלישי של הלילה, בזמן הליכה הלוך ושוב ובזמן ישיבה, טהר את תודעתך מהפרעות.'

ברהמין, כאשר הנזיר מסור לערנות, אז הטטהאגטה מורה לו הלאה: 'בוא נזיר, היה בעל מודעות וערנות מלאה. פעל בערנות מלאה כאשר אתה הולך ושב; פעל בערנות מלאה כאשר אתה מביט לפנים ולצדדים; פעל בערנות מלאה כאשר אתה מתכופף ומתמתח; פעל בערנות מלאה כאשר אתה לובש את גלימתך ונושא את גלימתך החיצונית וקערתך; פעל בערנות מלאה באכילה, בשתייה, לעיסה ובליעה; פעל בערנות מלאה כאשר אתה מטיל צואה ומטיל מימיך; פעל בערנות מלאה בהליכה, בעמידה, בישיבה, בהרדמות, בהתעוררות, בזמן דיבור, ובזמן שתיקה.'

ברהמין, כאשר הנזיר בעל מודעות וערנות מלאה, אז הטטהאגטה מורה לו הלאה: 'בוא נזירים, מצא מקום מבודד להתגורר בו: ביער, תחת עץ, הר, גיא, מערה בצלע גבעה, שטח קבורה, סבך שיחים, מרחב פתוח, ערמת קש גדולה.'

הוא מוצא מקום מבודד להתגורר בו: ביער, תחת עץ, הר, גיא, מערה בצלע גבעה, שטח קבורה, סבך שיחים, מרחב פתוח, או ערמת קש גדולה. כאשר הוא חוזר מסיבוב נדבות, לאחר שסיים את הארוחה הוא מתיישב, בסיכול רגליים, מחזיק את גופו זקוף, תוך שמביא את עצמו למודעות. לאחר שנטש חמדנות לעולם, הוא חי עם תודעה חופשייה מחמדנות; הוא מטהר את תודעתו מחמדנות. לאחר שנטש עוינות ושנאה, הוא חי עם תודעה שופעת אהבה, אהדה לרווחת כל היצורים החיים; הוא מטהר את תודעתו מעוינות ושנאה. לאחר שנטש קהות חושים ועייפות, הוא חי תופס אור, מודע ובעל ערנות מלאה; הוא מטהר את תודעתו מקהות חושים ועייפות. לאחר שנטש עצבנות ודאגה, הוא חי ללא דאגות עם תודעה בשלווה פנימית; הוא מטהר את תודעתו מעצבנות ודאגה. לאחר שנטש ספק, הוא חי כאחד שהתעלה מעבר לספק, לא מבולבל לגבי מצבים טובים ומועילים; הוא מטהר את תודעתו מספק.

לאחר שנטש כך את חמשת ההפרעות האלו, זיהומים אלו של התודעה המחלישים חוכמה, מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, נכנס ושוהה בג'האנה הראשונה, בה יש חשיבה והרהור, הנולדת מניתוק, מלאה בהנאה ובשמחה. ועם הדממת החשיבה וההרהור, בהשגת שלווה פנימית ואחדות התודעה, הוא נכנס ושוהה בג'האנה השנייה, בה אין חשיבה והרהור, הנולדת מריכוז, מלאה בתחושת התעלות ושמחה. עם התפוגגות תחושת ההתעלות, נותרת יציבות והוא מודע ובהכרה בהירה, וחווה בעצמו את השמחה אשר האציליים אומרים: "מאושר הוא זה אשר חי באיזון נפשי ומודע", והוא נכנס לג'האנה השלישית. ולאחר שויתר על הנאה וכאב ועם העלמות שמחה ועצבות קודמת, הוא נכנס ושוהה בג'האנה הרביעית, אשר מעבר להנאה וכאב, מטוהרת באיזון נפשי ומודעות.

אלו ההוראות שלי ברהמין, לנזירים אלו שהגיעו לאימון מתקדם, ושתודעתם עדיין לא הגיעה ליעד, אשר מבקשים אחר ביטחון נעלה משעבוד. אך דברים אלו תורמים גם לחיים נעימים כאן ועכשיו ולמודעות וערנות מלאה לנזירים האלו שהם ארהנטים עם שחיתויות מושמדות, שחיו את החיים הרוחניים לתומם, עשו את שהיה לעשות, הורידו את הנטל, הגיעו ליעד האמיתי, שברו את כבלי הקיום, והשתחררו לחלוטין דרך ידיעה סופית.

כאשר דבר זה נאמר, הברהמין גנקה מוגלאנה שאל את הבודהה: "כאשר תלמידיו של אדון גוטמה מתודרכים כך על ידיו, האם כולם משיגים ניבאנה, היעד המוחלט, או שיש חלק שלא משיגים אותו?"

ברהמין, כאשר הם מודרכים על ידי כך, חלק  מתלמידיי משיגים ניבאנה, היעד המוחלט, וחלק לא משיגים אותו.

"אדון גוטמה, מאחר וניבאנה קיימת והדרך המובילה לניבאנה קיימת ואדון גוטמה נמצא כמדריך, מה הסיבה והגורם לכך שכאשר תלמידיו של אדון גוטמה מודרכים כך על ידיו, חלק מתלמידיו משיגים ניבאנה, היעד המוחלט, וחלק לא משיגים אותו?"

בעניין זה, ברהמין, אשאל אותך שאלה בחזרה. ענה כפי ראות עיניך. מה דעתך, ברהמין, האם אתה מכיר את הדרך המובילה לרַאגָ'גַהָא?

"כן, אדון גוטמה, אני מכיר את הדרך המובילה לראג'גהא."

מה דעתך, ברהמין, נניח והיה מגיע אדם שחפץ להגיע לראג'גהא, והוא היה ניגש אליך ואומר: "אדון נכבד, ברצוני להגיע לראג'גהא. הראה לי את הדרך לראג'גהא." אז היית אומר לו: "כעת, אישי הטוב, דרך זו מובילה לראג'גהא. לך בעקבותיה זמן מה ותראה כפר מסוים, לך קצת הלאה ותראה עיר מסוימת, המשך עוד קצת הלאה ותראה את ראג'גהא עם הפארקים הנפלאים שלה, החורשות, שטחי המרעה, והאגמים." אז, לאחר שהודרך והיוועץ בך כך, הוא היה לוקח דרך שגויה והולך לכיוון מערב. אז היה מגיע אדם שני שרוצה להגיע לראג'גהא, והיה פונה אליך ואומר: "אדון נכבד, ברצוני להגיע לראג'גהא." אז היית אומר לו: "כעת, אישי הטוב, דרך זו מובילה לראג'גהא. לך בעקבותיה זמן מה ותראה כפר מסוים, לך קצת הלאה ותראה עיר מסוימת, המשך עוד קצת הלאה ותראה את ראג'גהא עם הפארקים הנפלאים שלה, החורשות, שטחי המרעה, והאגמים." אז, לאחר שהודרך והיוועץ בך כך, הוא היה מגיע בשלום לראג'גהא. כעת, ברהמין, מאחר וראג'גהא קיימת, והדרך המובילה לראג'גהא קיימת, ואתה נמצא כמדריך, מה הסיבה והגורם לכך שכאשר אנשים אלו הודרכו והיוועצו בך, אדם אחד לקח את הדרך השגויה והלך לכיוון מערב ואחד הגיע בשלום לראג'גהא?

"מה ביכולתי לעשות, אדון גוטמה? אני רק הראתי את הדרך."

ברהמין, כך גם באופן זה גם ניבאנה קיימת והדרך המוביל לניבאנה קיימת ואני נמצא כמדריך. עדיין כשתלמידיי מודרכים על ידי, חלק מהם משיגים ניבאנה, היעד המוחלט, וחלק מהם לא משיגים אותו. מה ביכולתי לעשות, ברהמין? הטטהאגטה הוא רק זה שמראה את הדרך.

כאשר הדבר נאמר, הברהמין גנקה מוגלאנה אמר לנעלה: "ישנם אנשים חסרי אמונה אשר פרשו מחיי בית לחיי חוסר בית לא מתוך אמונה אלא לשם חיפוש דרך מחייה, והם נוכלים, רמאים, בוגדניים, יהירים, חלולים, ריקניים באישיותם, בעלי שפה גסה, בעלי צורת דיבור מופקרת, לא מרוסנים בחושיהם, לא מתונים באכילה, לא מסורים לערנות, לא מוקירים פרישות, לא מכבדים את התרגול במיוחד, רודפי מותרות, רשלנים, מובילים להתדרדרות, מזניחים את חיי ההתבודדות, עצלים, חסרי אנרגיה, פזיזים, לא ערניים לגמרי, לא מרוכזים, עם מחשבות נודדות, חסרי חכמה, חסרי מרץ. אדון גוטמה לא נמנה על אלה."

"אך ישנם אנשים שפרשו מתוך אמונה מחיי בית לחיי חוסר בית, שאינם נוכלים, רמאים, בוגדניים, יהירים, חלולים, ריקניים באישיותם, בעלי שפה גסה, בעלי צורת דיבור מופקרת; אלא מרוסנים בחושיהם, מתונים באכילה, מסורים לערנות, מוקירים פרישות, מכבדים מאוד את התרגול, לא רודפי מותרות או רשלנים, להוטים למנוע התדרדרות, מובילים חיי התבודדות, מלאי אנרגיה, נחושים, מבוססים במודעות, ערניים לגמרי, מרוכזים, עם מחשבות מאוחדות, בעלי חכמה, בעלי מרץ. אדון גוטמה נמנה על אלה.

"בדיוק כפי ששורש של אירוס שחור נחשב לשורש המבושם הטוב ביותר ואלגום אדום נחשב לעץ המבושם הטוב ביותר ויסמין נחשב לפרח המבושם הטוב ביותר, כך גם, העצה של אדון גוטמה היא הנעלה מכל התורות הקיימות כיום."

"מצוין, אדון גוטמה! מצוין, אדון גוטמה! האדון גוטמה הפך את הדהמה לבהירה בדרכים רבות, כאילו ישר את מה שהיה הפוך, חשף את מה שהיה מוסתר, או הצביע על הנתיב הנכון למי שאבד, או החזיק מנורה בחשיכה למען אלו שרואים יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, בדהמה, ובקהילת הנזירים של הסנגהה. אנא זכור אותי אדון גוטמה כחסיד בעל בית שלקח בו מחסה לכל החיים."



[i] פרשנות: לא ניתן לבנות ארמון של שבע קומות ביום אחד. מהרגע שמכינים את אתר הבנייה, מבניית היסודות ועד סיום עבודת הצבע יש התקדמות הדרגתית.