השיחה עם דִיגְהַנַקְהַה

Dãghanakha Sutta

Majjhima Nikàya 74; Majjhimapaõõàsapàëi 24, (M I 497)

 

כך שמעתי:

בפעם אחת, הבודהה שהה במערת סוּקַרַקְהָטַה על גבעת גִיגְ'הַקוּטָה בסמוך לרָאגַ'גַהָא. אז דִיגְהַנָקְהַה[i], פרוש משוטט, הגיע אל הבהגווה והחליף עמו ברכות נימוסים. לאחר שסיים את דברי הברכה, הוא נעמד[ii] במקום ראוי. בעודו עומד כך, הוא פנה אל הבהגווה: "אני טוען ומחזיק בהשקפה 'אני לא מקבל אף [השקפה]'." [iii]

אַגִיבַסֵנַה,[iv] האם לפחות אין השקפה זו מקובלת עליך: 'אני לא מקבל אף [השקפה]'?

הו גוֹטַמָה, אם הייתי מקבל את ההשקפה הזו שלי, אז לומר 'אני לא מקבל אף [השקפה]' היה נראה בדיוק כך.

אגיבסנה, אנשים רבים בעולם הזה אומרים: "זה נראה בדיוק כך, זה נראה בדיוק כך" ובכל זאת הם לא זונחים את ההשקפה הזו ובה בעת הם אוחזים בהשקפה המנוגדת. ישנם בעולם הזה מעטים, מעטים מאוד, אשר אומרים: "זה נראה בדיוק כך זה נראה בדיוק כך" והם זונחים את ההשקפה הזו ממש ולא אוחזים בהשקפה המנוגדת.

אגיבסנה, ישנם פרושים וברהמינים כאלו אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה: "אני מקבל את כל [ההשקפות]." אגיבסנה, ישנם פרושים וברהמינים כאלו אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה: "אני לא מקבל אף [השקפה]." אגיבסנה, ישנם פרושים וברהמינים כאלו אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה: "אני מקבל חלק [מההשקפות] ולא מקבל [השקפות] אחרות."[v]

אגיבסנה, מבין שלושת סוגי האנשים האלו, ההשקפה של הפרושים והברהמינים אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה "אני מקבל את כל [ההשקפות]" מובילה להיקשרות, מובילה לכבילה, מובילה לתענוג עז, מובילה להיצמדות, ומובילה להיאחזות.

אגיבסנה, מבין שלושת סוגי האנשים האלו, ההשקפה של הפרושים והברהמינים אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה "אני לא מקבל אף [השקפה]" מובילה להיעדר היקשרות, מובילה להיעדר כבילה, מובילה להיעדר תענוג עז, מובילה להיעדר היצמדות, ומובילה להיעדר היאחזות.

כאשר הדבר נאמר, דיגהנקה, הפרוש המשוטט, אמר לבהגווה כך: "המכובד גוטמה משבח את השקפתי! המכובד גוטמה מהלל את השקפתי!"

אגיבסנה, בהתיחס לפרושים והברהמינים האלה אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה "אני מקבל חלק [מההשקפות] ולא מקבל [השקפות] אחרות" ההשקפה שלהם בקשר למה שהם כן מקבלים מובילה להיקשרות, מובילה לכבילה, מובילה לתענוג עז, מובילה להיצמדות, ומובילה להיאחזות. ההשקפה שלהם בקשר למה שהם לא מקבלים מובילה להיעדר היקשרות, מובילה להיעדר כבילה, מובילה להיעדר תענוג עז, מובילה להיעדר היצמדות, ומובילה להיעדר היאחזות.

אגיבסנה, בהתיחס לפרושים והברהמינים אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה: "אני מקבל את כל [ההשקפות]" אדם חכם שוקל את דעתו כך:"יש לי השקפה כזו: 'אני מקבל את כל [ההשקפות]' אם מתוך עקשנות, דבקות והיצמדות הייתי אומר 'רק זה נכון וכל השאר חסר ערך', אז הייתי יכול להיות באי הסכמה עם שני [סוגים של] אנשים [קרי], עם פרוש או ברהמין שטוען ומחזיק בהשקפה: "אני לא מקבל אף [השקפה]', כמו גם עם פרוש או ברהמין הטוען ומחזיק בדעה 'אני מקבל חלק ולא מקבל אחרות.' היתה יכולה להיות אי הסכמה עם שני סוגים של אנשים אלו. אם היתה אי הסכמה מעין זו, היה יכול להיווצר ויכוח ועימות. אם היה ויכוח ועימות, היה יכול להתפתח רוגז. אם היה רוגז, היו יכולות להתפתח דאגות וטרדות." כך, בראותו בבהירות שיוכלו להיווצר לו אי הסכמה, ויכוח, עימות, רוגז, דאגות וטרדות, הוא זונח את השקפתו ולא אוחז באף השקפה אחרת. כך מגיעים לזניחת השקפות. כך מגיעים לויתור על השקפות.

אגיבסנה, בהתיחס לפרושים והברהמינים אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה "אני לא מקבל אף [השקפה]" אדם חכם שוקל את דעתו כך:"יש לי השקפה כזו: 'אני לא מקבל אף [השקפה]' אם מתוך עקשנות, דבקות והיצמדות, הייתי אומר 'רק זה  נכון וכל השאר חסר ערך', אז הייתי יכול להיות באי הסכמה עם שניים: עם פרוש או ברהמין הטוען ומחזיק בהשקפה: "אני מקבל את כל [השקפות]', כמו גם עם פרוש או ברהמין הטוען ומחזיק בהשקפה 'אני מקבל חלק ולא מקבל אחרות.' אם היתה אי הסכמה מעין זו, היה יכול להיווצר ויכוח ועימות. אם היה ויכוח ועימות, היה יכול להתפתח רוגז. אם היה רוגז, היו יכולות להתפתח דאגות וטרדות." כך, בראותו בבהירות שיוכלו להיווצר לו אי הסכמה, ויכוח, עימות, רוגז, דאגות וטרדות, הוא זונח את השקפתו ולא אוחז באף השקפה אחרת. כך מגיעים לזניחת השקפות. כך מגיעים לויתור על השקפות.

אגיבסנה, בהתיחס לפרושים והברהמינים אשר טוענים ומחזיקים בהשקפה: 'אני מקבל חלק ולא מקבל אחרות' אדם חכם שוקל את דעתו כך:"יש לי דעה כזו: אני מקבל חלק ולא מקבל אחרות' אם מתוך עקשנות, דבקות והיצמדות, הייתי אומר 'רק זה נכון השאר חסר ערך', אז הייתי יכול להיות באי הסכמה עם שניים: עם פרוש או ברהמין שטוען ומחזיק בהשקפה: "אני מקבל את כל [השקפות]', כמו גם עם פרוש או ברהמין הטוען ומחזיק בהשקפה 'אני לא מקבל אף [השקפה].' אם היתה אי הסכמה מעין זו, היה יכול להיווצר ויכוח ועימות. אם היה ויכוח ועימות, היה יכול להתפתח רוגז. אם היה רוגז, היו יכולות להתפתח דאגות וטרדות." כך, בראותו בבהירות שיוכלו להיווצר לו אי הסכמה, ויכוח, עימות, רוגז, דאגות וטרדות, הוא זונח את השקפתו ולא אוחז באף השקפה אחרת. כך מגיעים לזניחת השקפות. כך מגיעים לויתור על השקפות.

אגיבסנה, הגוף הזה הוא חומר, הוא מורכב מארבעת היסודות העיקריים (dhatu), הוא נולד מאם ואב, ניזון מאורז ולחם שעורה, אשר טבעו ארעיות, התפוררות ושחיקה, טבעו להתפרק; יש לראות אותו בבירור כארעי, כדוּקְּהַה, כמחלה, כמורסה, כקוץ דוקרני, כמצוקה, כמכאוב, כזר, כנתון לכיליון, כריק, וכחסר עצמיות. מי שרואה בבירור את הגוף הזה כארעי, כדוקהה, כמחלה, כמורסה, כקוץ דוקרני, כמצוקה, כמכאוב, כזר, כנתון לכיליון, כריק, וכחסר עצמיות, זונח את ההיקשרות לגוף, זונח את אהבת הגוף וזונח את העבדות לגוף.

אגיבסנה, קיימים שלושה סוגים של הרגשה, קרי, הרגשה נעימה, הרגשה לא נעימה והרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה. אגיבסנה, כאשר הרגשה נעימה מורגשת, לא מורגשות הרגשה לא נעימה ולא הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה. באותה עת, רק הרגשה נעימה מורגשת. אגיבסנה, כאשר הרגשה לא-נעימה מורגשת, לא מורגשות הרגשה נעימה ולא הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה. באותה עת, רק הרגשה לא נעימה מורגשת. אגיבסנה, כאשר הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה מורגשת, לא מורגשות הרגשה נעימה ולא הרגשה לא נעימה. באותה עת, רק הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה מורגשת.

אגיבסנה, הרגשה נעימה הנה ארעית, תלויה בסיבות, מתהווה מתוך תנאים, ובעלת הטבע להתכלות, לדעוך, להיעלם, ולחדול.

אגיבסנה, הרגשה לא נעימה הנה ארעית, תלויה בסיבות, מתהווה מתוך תנאים, ובעלת הטבע להתכלות, לדעוך, להיעלם, ולחדול.

אגיבסנה, הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה הנה ארעית, תלויה בסיבות, מתהווה מתוך תנאים, ובעלת הטבע להתכלות, לדעוך, להיעלם, ולחדול.

בהבנה זו, אגיבסנה, תלמיד נאצל אשר הודרך היטב מואס בהרגשה נעימה כך גם לגבי הרגשה לא נעימה וכך גם הוא חש כלפי הרגשה שאינה נעימה ואינה לא-נעימה. כאשר הוא מואס בהרגשה, תשוקה נמוגה, מתוך שהתשוקה נמוגה, [התודעה] משתחררת. עם השחרור עולה הידיעה: "[היא] משוחררת" והוא יודע: 'לא תהיה עוד לידה מחדש, התרגול הרוחני הסתיים, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר ממצב הקיום הזה.' אגיבסנה, נזיר שתודעתו משוחררת בדרך זו, לא מתווכח עם אף אחד ולא רב עם אף אחד, הוא מדבר בשפה [שגרתית] בה משתמשים בעולם, אך לא טועה בהבנתה.[vi]

באותה העת, המכובד סאריפוטה, אשר עמד מאחורי הבהגווה, ונופף במניפה, חשב: "אכן, הבהגווה שלנו מדבר על זניחת התופעות  השונות האלו מתוך ידיעה עליונה[vii]. הסוּגַטָה מדבר על נטישת התופעות השונות האלו מתוך ידיעה עליונה. בעוד המכובד סאריפוטה מהרהר בדבר בלי אחיזה, תודעתו השתחררה מהזיהומים.[viii]

אך באשר לפרוש המשוטט דיגהנקהה, עין הדהמה, נקייה מאבק וזיהום, עלתה: 'כל שטבעו להיווצר, טבעו לחדול'.

אז דיגהנקהה, הפרוש המשוטט, תפס, הבין, ידע וחדר לדְהַמַה; משצלח את חוסר הוודאות, הפך חופשי מספק, והשיג שכנוע ואמון אמיץ מבלי להסתמך על דבר מלבד ההוראות של המורה, ואמר לבהגהווה כך: "הו גוטמה, זה מעולה! הו גוטמה, זה מעולה! הדהמה הובהרה בדרכים רבות על ידי המכובד גוטמה כאילו מה שהונח הפוך יושר, כאילו מה שהוסתר נחשף, כאילו הוצגה הדרך הנכונה למי שאבד, כאילו הודלקה מנורה בעלטה כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, אני לוקח מחסה בדהמה, אני לוקח מחסה בסנגהה. יזכור נא אותי המבורך כתלמידו, בעל-בית שלוקח מחסה בו מעתה ועד סוף חייו.



[i] דִיגְהַנַקְהַה (Dighanakha) היה אחיינו של המכובד סאריפוטה. כמחצית חודש לאחר שסאריפוטה הפך לנזיר בדרכו של הבודהה, דיגהנקהה הגיע לחקור מדוע נשאר דודו עם הפרוש גוטמה זמן כה רב.

[ii] נעמד – בניגוד לדודו, המכובד סאריפוטה, אשר עמד שם ונופף במניפה לטובת הבודהה.

[iii] דיגהנקהה מתכוון בעצם שהוא לא מקבל את כל ההשקפות או הדעות בדבר לידה מחדש מאחר והוא אוחז בהשקפת אניהיליסטית (uccheda). אך הוא לא מצהיר זאת במפורש.

[iv] אגיבסנה (Aggivessana): שם השבט של דיגהנקהה.

[v] על פי הפרשן בודהגהוסה, האדם אשר אומר "אני מקבל את כולן" הוא זה המחזיק בהשקפה של נצחיות (sassata diññhi), ההשקפה הגורסת שיש עצמי (atta) הקיים לנצח. האדם האומר "אני לא מקבל אף אחת" הוא זה המחזיק בהשקפה אניהיליסטית (uccheda diññhi), ההשקפה הגורסת שיש חדלון מוחלט במות האדם ללא לידה נוספת. האדם האומר "אני מקבל חלק ולא מקבל אחרות" הוא זה המחזיק בהשקפה דואליסטית של נצחיות ואי-נצחיות (ekaccasassata diññhi), ההשקפה הגורסת שיש עצמי נצחי במקרים מסוימים אך לא במקרים אחרים. מבין שלוש ההשקפות הללו, האדם המחזיק בהשקפת הנצחיות מאמין שיש חיים נוספים ושמעשים טובים ורעים הם בעלי תוצאות עתידיות; הוא עושה מעשים טובים ונמנע מלעשות מעשים רעים, אך מוצא הנאה במעגל החיים המתמשך. כאשר הוא שומע את הדהמה מפי הבודהה או מפי תלמידיו של הבודהה, הוא לא מוכן לוותר על השקפת הנצחיות שלו. כך הסכנה או הפגם בהשקפת הנצחיות הזו אינה הרסנית אך יש לה חיסרון של להיות עקשן ולא להרפות קשה לעקור מהשורש. האדם המחזיק בהשקפה של אניהיליזם לא מאמין שיש חיים נוספים או שמעשים טובים ורעים הם בעלי תוצאות עתידיות; הוא לא עושה מעשים טובים ולא מפחד להיות מעורב במעשים רעים, והוא לא מוצא הנאה במעגל החיים המתמשך. כאשר הוא שומע את הדהמה מפי הבודהה, או מפי תלמידיו של הבודהה, הוא יכול לוותר בקלות על השקפתו האניהיליסטית ולקחת על עצמו את התרגול של שלמות ראויה (paramis) בקיום אחר קיום, ולבסוף יוכל להפוך אפילו לבודהה או תלמיד נאצל של הבודהה. כך הסכנה או הפגם בהשקפה האניהיליסטית הנה הרסנית, אך האמונה יכולה להכות שורשים בקלות יחסית.

[vi] אַרַהַנְט (יצור משוחרר, מואר) משתמש בביטויים שגרתיים כגון "איש", "אישה", "יצור חי", "אני", "אתה", "הוא" וכו' אך הוא לא טועה בהבנה של המציאות המונחת ביסודם, המציאות שאין דבר כמו "אני", "שלי", ו"קביעות".

[vii] אַבִּינְיה, ידע על-טבעי.

[viii] המכובד סריפוטה הגשים ארהנטיות באותו רגע.