9
השיחה עם פּוֹטְהַפָּאדַה

Poṭṭhapāda Sutta
פּוֹטְהַפָּאדַה סוּטַּה

הנווד הרוחני פּוֹטְהַפָּאדַה
(Poṭṭhapādaparibbājakavatthu)

1. כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בסַבָאטְּהִי בחורשת גֶ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה. באותה עת הנווד הרוחני פּוֹטְהַפָּאדַה היה באולם הדיונים ליד עץ האפרסמון,1 בפארק האולם הבודד של המלכה מַלִּיקָא,2 יחד עם קהל גדול של כשלוש מאות נוודים רוחניים.

2. והבּוּדְּהַה, לאחר שהתעורר השכם בבוקר, לקח את גלימתו וקערתו והלך אל סָאבַטְּהִי לסבב נדבות מזון. אך אז התעוררה בו המחשבה: 'מוקדם מידי מכדי ללכת אל סָאבַטְּהִי לסבב נדבות המזון. אולי אלך אל אולם הדיונים לראות את הנווד הרוחני פּוֹטְהַפָּאדַה?' וכך עשה.

3. פּוֹטְהַפָּאדַה ישב שם עם קהל הנוודים הרוחניים שלו, וכולם צעקו בהמולה רבה וניהלו שיחות חסרות תכלית בנושאים שונים על מלכים, שודדים, שרים, צבאות, סכנות, מלחמות, מאכלים, משקאות, בגדים, מיטות, זרים, בשמים, קרובי משפחה, כלי-רכב, כפרים, עיירות וערים, ארצות, נשים, גיבורים, שיחות רחוב ורכילויות, שיחות על אלו שאינם עוד, שיחות סרק, העלאת השערות אודות העולם והים, שיחות על קיום ואי-קיום.

4. אך כאשר פּוֹטְהַפָּאדַה ראה את הבּוּדְּהַה מגיע ממרחק, הוא קרא את אנשיו לסדר, ואמר: "שקט, רבותי, אל תרעישו, רבותי! הפרוש גוֹטַמַה מגיע והוא אוהב שקט ומדבר בשבחי השקט. אם יראה שהחבורה הזו שקטה, בוודאי ירצה לבוא לבקר אותנו." בו ברגע שקטו הנוודים.

החדלון העליון של התפיסה
(abhisaññānirodhakathā)

5. כאשר הגיע הבּוּדְּהַה, אמר לו פּוֹטְהַפָּאדַה: "בוא אדוני המכובד, ברוך הבא אדוני המכובד! סוף סוף האדון המכובד סטה מדרכו כדי לבוא לכאן. שב נא אדוני על המושב מוכן."

הבּוּדְּהַה התיישב על המושב שהוכן ופּוֹטְהַפָּאדַה לקח מושב נמוך וישב לצידו. ואז הבּוּדְּהַה אמר: "פּוֹטְהַפָּאדַה, על מה דיברתם כעת? לאיזו שיחה הפרעתי?"

6. ופּוֹטְהַפָּאדַה השיב: "אדוני, השיחה שניהלנו עתה אינה חשובה, האדון יוכל לשמוע על כך מאוחר יותר. בימים האחרונים, אדוני, הדיונים בין הפרושים לבין הברהמינים מזרמים שונים אשר ישבו יחד באולם הדיונים עסקו בחדלון העליון של התפיסה3 וכיצד הוא מתרחש.

אלה אמרו: 'תפיסות מופיעות ונעלמות ללא כל סיבה או תנאי. כאשר הן מופיעות, יש תפיסה,4 וכאשר הן נעלמות אין תפיסה. כך הם הסבירו זאת. אך מישהו אחר אמר: 'לא כך הם הדברים. תפיסות הן העצמי של האדם, אשר מופיע ונעלם. כאשר העצמי מופיע יש תפיסה וכאשר העצמי נעלם אין תפיסה. אחד אחר אמר: 'לא כך הם הדברים. ישנם פרושים וברהמינים בעלי כוחות גדולים, בעלי השפעה גדולה. הם מכניסים את התפיסה לתוך האדם ומוציאים אותה ממנו. כאשר הם מכניסים אותה אליו, הוא בעל תפיסה, וכאשר הם מוציאים אותה ממנו, הוא חסר תפיסה.'

אחד אחר אמר: 'לא כך הם הדברים. ישנן ישויות שמימיות בעלות כוחות גדולים, בעלות השפעה גדולה. הן מכניסות את התפיסה לתוך האדם ומוציאות אותה ממנו. כאשר הן מכניסות אותה אליו, הוא בעל תפיסה, וכאשר הן מוציאות אותה ממנו, הוא חסר תפיסה'.

בהקשר זה חשבתי על אדוני: 'האדון המכובד, הוא שהלך-מעבר, בוודאי מומחה מאוד5 בעניינים האלה. האדון המכובד מומחה מאוד בחדלון העליון של התפיסה'. מהו אם כן, אדוני, החדלון העליון של התפיסה?"

הסיבות להופעה וחדלון התפיסה
(sahetukasaññuppādanirodhakathā)

7. "בעניין זה, פּוֹטְהַפָּאדַה, אותם פרושים וברהמינים אשר אומרים שהתפיסות מופיעות ונעלמות ללא כל סיבה או תנאי, טועים לחלוטין. מדוע הם טועים? התפיסות מופיעות ונעלמות עקב סיבות ותנאים. יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול ויש כמה תפיסות שנעלמות עקב תרגול."

"מהו אותו תרגול?", אמר הבּוּדְּהַה והמשיך: "פּוֹטְהַפָּאדַה, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם – אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלה הנכונים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, הבּוּדְּהַה הנעלה. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדְהַמַּה הנפלאה בתחילתה, נפלאה באמצעה ונפלאה בסופה, ברוחה ובלשונה. והוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.

בעל-בית יוצא לפרישות אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוּטַּה 2, פסקאות 41-62)

8. ואז, פּוֹטְהַפָּאדַה, בהתבסס על שלמות מוסריותו, הנזיר אינו רואה סכנה בשום מקום… (סוּטַּה 2, פסקה 63) כך הוא מפתח את המוסר במלואו.

9. -10 הוא מרסן את דלתות החושים… (סוּטַּה 2, פסקאות 64-74). לאחר שהוא נכנס לגְ'הָאנַה הראשונה, הוא שוהה בה. כל תחושות ההשתוקקות שהיו בו קודם לכן נעלמות. באותו זמן נוכחת תפיסה אמיתית ועדינה של תחושת התעלות ושמחה עילאית,6 אשר נובעת מהינתקות, והוא הופך להיות מודע לאותה תחושת התעלות ושמחה עילאית. בדרך זו יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול. וזהו התרגול", אמר הבּוּדְּהַה.

11. "ובנוסף, נזיר ששקטו בו היישום הראשוני והחזקת התודעה, על ידי השגת שלווה פנימית ואחדות התודעה, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השנייה, החופשייה מיישום ראשוני והחזקת התודעה, נובעת מריכוז, מלאה בתחושת התעלות ובשמחה. התפיסה הקודמת האמיתית והעדינה של תחושת ההתעלות והשמחה העילאית שנבעה מתוך הינתקות נעלמת. באותו זמן מופיעה תפיסה אמיתית אך עדינה של תחושת התעלות ושמחה עילאית הנובעת מריכוז, והוא הופך להיות זה שמודע לאותה תחושת התעלות ושמחה עילאית. בדרך זו יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול.

12. ושוב, לאחר דעיכת תחושת ההתעלות הוא שוהה באיזון-מנטאלי, בקשב ובהבנה מלאה, והוא חווה בגופו את אותה תחושה נעימה עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא זה אשר חי בקשב ובאיזון-מנטאלי', והוא נכנס ושוהה ובגְ'הָאנַה השלישית. התפיסה הקודמת האמיתית והעדינה של תחושת ההתעלות והשמחה העילאית שנבעה מריכוז נעלמת, ומופיעה באותו זמן תחושה אמיתית אך עדינה של איזון-מנטאלי ושמחה עילאית, והוא הופך להיות מודע לאותה תחושה אמיתית אך עדינה של איזון-מנטאלי ושמחה עילאית. בדרך זו יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול.

13. ושוב, עם זניחת הנאה וכאב, ועזיבת שמחה ועצב קודמים, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הרביעית, הנטולת הנאה וכאב, ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטאלי. התפיסה הקודמת האמיתית והעדינה של איזון-מנטאלי ושמחה נעלמת ומופיעה תחושה אמיתית אך עדינה שאין בה שמחה ואין בה חוסר שמחה, והוא הופך להיות מודע לתחושה האמיתית אך עדינה שאין בה שמחה ואין בה חוסר שמחה. בדרך זו יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול.

14. ושוב, על ידי התקדמות מעבר לתחושות הגוף, על ידי היעלמות כל תחושת התנגדות ועל ידי אי-המשכות לתפיסות של שְנִיוּת, בראותו שהמרחב הוא אינסופי, הוא נכנס ושוהה בספירת אינסופיות המרחב. בדרך זו יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול.

15. ושוב, על ידי התקדמות מעבר לספירת אינסופיות המרחב, בראותו שההכרה היא אינסופית, הוא נכנס ושוהה בספירת אינסופיות ההכרה. בדרך זו יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול.

16. ושוב, על ידי התקדמות מעבר לספירת אינסופיות ההכרה, בראותו ש'אין דבר', הוא נכנס ושוהה בספירת האין-דבר, והופך להיות מודע לתחושה אמיתית ועדינה של ספירת האין-דבר. בדרך זו יש כמה תפיסות שמופיעות עקב תרגול, וכמה שנעלמות עקב תרגול. וזהו התרגול", אמר הבּוּדְּהַה.

17. "פּוֹטְהַפָּאדַה, מהרגע שבו נזיר השיג שליטה בתפיסה7 הזו, הוא ממשיך משלב לשלב עד שהוא מגיע לגבולות התפיסה. משהגיע לגבולות התפיסה הוא מבין: 'פעילות מנטאלית היא רעה עבורי, עדיף לי ללא פעילות מנטאלית. אם הייתי חושב ומדמיין,8 אותן תפיסות שהשגתי תעלמנה, ותפיסות גסות יותר יופיעו בי. מה היה אם לא הייתי חושב או מדמיין?' וכך הוא לא חושב ולא מדמיין. ואז, מופיעות בו רק אותן תפיסות ואילו תפיסות אחרות, גסות יותר, אינן מופיעות. הוא מגיע לחדלון. וזו, פּוֹטְהַפָּאדַה, היא הדרך בה מגיעים להיעלמות התפיסות על ידי שלבים עוקבים.

18. מה דעתך פּוֹטְהַפָּאדַה? האם שמעת על כך קודם לכן?"

"לא אדוני. כפי שאני מבין, אדוני אמר: 'פּוֹטְהַפָּאדַה, מהרגע שנזיר הגיע לאותה תפיסה נשלטת, הוא מתקדם משלב לשלב עד שהוא מגיע לגבולות התפיסה… הוא מגיע לחדלון… וזו הדרך בה מגיעים להיעלמות התפיסות על ידי שלבים עוקבים'."

"זה נכון, פּוֹטְהַפָּאדַה."

19. "אדוני, האם אתה מלמד שפסגת התפיסה היא אחת או יותר מאחת?"

"אני מלמד אותה גם כאחת וגם כיותר מאחת."

"אדוני, כיצד היא אחת וכיצד היא יותר מאחת?"

"בהתאם להשגת שלב החדלון של כל תפיסה, כך אני מלמד את פסגת אותה תפיסה. כך אני מלמד את פסגת התפיסה כאחת וגם יותר מאחת."

20. "אדוני, האם תפיסה מופיעה לפני הידיעה, או שהידיעה מופיעה לפני התפיסה, או ששתיהן מופיעות יחד?"

"תפיסה מופיעה ראשונה, פּוֹטְהַפָּאדַה, הידיעה מופיעה אחריה, ומתוך הופעת התפיסה נובעת הופעת הידיעה. ואז יודעים: 'כיוון שנוצר התנאי, מופיעה הידיעה'. בדרך זו תוכל לראות כיצד התפיסה מופיעה ראשונה ולאחר מכן הידיעה, ומהופעת התפיסה נובעת הופעת הידיעה."9

תפיסה ועצמי
(saññāattakathā)

21. "אדוני, האם התפיסה היא העצמי של האדם, או שהתפיסה היא דבר אחד והעצמי דבר אחר?"

"ובכן, פּוֹטְהַפָּאדַה, האם אתה מניח10 שקיים עצמי?"

"אדוני, אני מניח שקיים עצמי גס, חומרי, המורכב מארבעת המרכיבים וניזון ממזון מוצק."

"אז בהינתן כזה עצמי גס, פּוֹטְהַפָּאדַה, תפיסה היא דבר אחד והעצמי דבר אחר. תוכל לראות זאת בדרך הבאה. בהינתן עצמי גס כזה, תופענה תפיסות מסויימות באדם, ואחרות תעלמנה. בדרך זו תוכל לראות שתפיסות הן דבר אחד והעצמי הוא דבר אחר."

22. "אדוני, אני מניח שקיים עצמי יציר התודעה, שלם על כל חלקיו, חסר פגם בכל איבריו."11

"אז בהינתן כזה עצמי יציר התודעה, תפיסה היא דבר אחד והעצמי דבר אחר…"

23. "אדוני, אני מניח שקיים עצמי חסר צורה, עשוי תפיסות."12

"אז בהינתן עצמי כזה חסר צורה, תפיסה היא דבר אחד והעצמי דבר אחר…"

24. "אך אדוני, האם אפשרי עבורי לדעת האם תפיסה היא העצמי של האדם, או שתפיסה היא דבר אחד והעצמי דבר אחר?"
"פּוֹטְהַפָּאדַה, קשה למי שהוא בעל השקפות אחרות, אמונות אחרות, תחת השפעות אחרות, עם שאיפות אחרות והכשרה אחרת, לדעת האם אלה שני דברים שונים או לא."

25. "ובכן, אדוני, אם שאלה זו של עצמי ותפיסות היא קשה לאדם שכמותי – אמור לי: האם העולם נצחי? האם רק זה נכון וההפך אינו נכון?"

"פּוֹטְהַפָּאדַה, לא הצהרתי שהעולם נצחי ושההפך אינו נכון."

"ובכן, אדוני, האם העולם אינו נצחי?"

"לא הצהרתי שהעולם אינו נצחי…"

"ובכן, אדוני, האם העולם אינסופי… אינו אינסופי?…"

"לא הצהרתי שהעולם אינו אינסופי ושההשקפה האחרת שגויה."

26. "ובכן, אדוני, האם רוח-החיים זהה לגוף… האם רוח-החיים היא דבר אחד והגוף דבר אחר?"

"לא הצהרתי שרוח-החיים היא דבר אחד ושהגוף דבר אחר."

27. "ובכן, אדוני, האם הטַטְהָאגַטַה קיים לאחר המוות? האם רק זה נכון וכל היתר אינו נכון?"

"לא הצהרתי שהטַטְהָאגַטַה קיים לאחר המוות."

"ובכן, אדוני, האם הטַטְהָאגַטַה אינו קיים לאחר המוות… גם קיים וגם בלתי-קיים לאחר המוות… לא קיים וגם לא בלתי-קיים לאחר המוות?"

"לא הצהרתי שהטַטְהָאגַטַה לא קיים וגם לא בלתי-קיים לאחר המוות, ושכל היתר אינו נכון."

28. "אך אדוני, מדוע אדוני לא הצהיר את הדברים הללו?"

"פּוֹטְהַפָּאדַה, אין הדבר תורם להשגת התכלית, אין הדבר תורם לדְהַמַּה, אין זו הדרך להובלת חיים רוחניים, אין הדבר מוביל להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, לשלווה, לידע גבוה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. לכן לא הצהרתי זאת."

29. "אך אדוני, מה כן המכובד הצהיר?"

"פּוֹטְהַפָּאדַה, כך הצהרתי: 'זהו סבל, זהו מקור הסבל, זהו קץ הסבל, וזוהי הדרך המובילה לקץ הסבל'."

30. "אך אדוני, מדוע המכובד הצהיר זאת?"

"פּוֹטְהַפָּאדַה, מכיון שהדבר תורם להשגת התכלית, תורם לדְהַמַּה, לדרך החיים הרוחניים, הדבר מוביל להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, לשלווה, לידע גבוה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. משום כך הצהרתי זאת."

"כך הדבר אדוני, כך הדבר, הוא שהלך-מעבר. וכעת שהמכובד יעשה כראות עיניו." והבּוּדְּהַה קם ממקום מושבו והלך לדרכו.

31. ברגע שהבּוּדְּהַה עזב, הנוודים הרוחניים לעגו לפּוֹטְהַפָּאדַה ונזפו בו מכל עבר, באומרם: "כל מה שהפרוש גוֹטַמַה אמר, פּוֹטְהַפָּאדַה הסכים עמו: 'כך הוא הדבר אדוני, כך הוא הדבר הוא שהלך-מעבר!' איננו מבינים אף מילה מכל הדרשה שנשא: 'האם העולם נצחי או לא נצחי? האם הוא סופי או אינסופי? האם רוח-החיים זהה לגוף או שונה? האם הטַטְהָאגַטַה קיים לאחר המוות או לא, או שניהם, או אף אחד מהם?'"

ופּוֹטְהַפָּאדַה השיב: "אינני יודע האם העולם נצחי או שאינו נצחי… או האם הטַטְהָאגַטַה קיים לאחר המוות או שאינו קיים, או גם וגם, או לא זה ולא זה. אך הפרוש גוֹטַמַה מלמד דרך תרגול נכונה ואמיתית אשר הולמת את הדְהַמַּה ומבוססת בדְהַמַּה, ומדוע שאדם שכמותי לא יביע את תמיכתו בתרגול נכון ואמיתי שכזה, אותו מלמד הפרוש גוֹטַמַה בצורה כה טובה?"

צִ'יטַּה בנו של מאלף הפילים ופּוֹטְהַפָּאדַה (Cittahatthisāriputtapoṭṭhapādavatthu)

32. לאחר יומיים-שלושה, צִ'יטַּה, בנו של מאלף הפילים, הלך עם פּוֹטְהַפָּאדַה לראות את הבּוּדְּהַה. וצִ'יטַּה קד בפני הבּוּדְּהַה והתיישב במקום ראוי. ופּוֹטְהַפָּאדַה ניהל שיחת נימוסין עם הבּוּדְּהַה, התיישב במקום ראוי וסיפר לו את אשר קרה.

33. "פּוֹטְהַפָּאדַה, כל אותם נוודים הם חרשים ועוורים, מביניהם רק אתה הוא שרואה. פּוֹטְהַפָּאדַה, היו דברים אותם לימדתי ועליהם הצבעתי כוודאיים. על דברים אחרים לימדתי והצבעתי כלא ודאיים.


הדברים שאינם ודאיים
(ekaṃsikadhammā)

מהם הדברים עליהם הצבעתי כלא ודאיים? 'העולם הוא נצחי' הכרזתי על כך כדבר לא ודאי… 'הטַטְהָאגַטַה קיים לאחר המוות…' מדוע? כי הם אינם תורמים להשגת התכלית, לדְהַמַּה, להובלת חיים רוחניים, להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, לשלווה, לידע גבוה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. לכן הכרזתי עליהם כלא ודאיים.

מהם הדברים עליהם הצבעתי כוודאיים? 'זהו סבל, זהו מקור הסבל, זהו קץ הסבל, זוהי הדרך המובילה לקץ הסבל'. מדוע? כי הם תורמים להשגת התכלית, לדְהַמַּה, להובלת חיים רוחניים, להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, לשלווה, לידע גבוה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. לכן הכרזתי עליהם כוודאיים.

34. פּוֹטְהַפָּאדַה, ישנם פרושים וברהמינים המכריזים ומאמינים שלאחר המוות 'העצמי' מאושר לחלוטין וחופשי מחולי. הלכתי אליהם ושאלתי אותם האם אכן זה מה שהם מכריזים עליו ומאמינים בו, והם השיבו 'כן'. ואז אמרתי: 'האם אתם, חברים, אשר חיים בעולם הזה, יודעים ורואים אותו כמקום מאושר לחלוטין?' והם השיבו: 'לא'.

שאלתי אותם: 'האם אי פעם חוויתם לילה אחד או יום אחד, או חצי לילה או חצי יום, שהיה מאושר לחלוטין? והם השיבו: 'לא'. שאלתי אותם: 'האם אתם מכירים דרך או תרגול שבעזרתם ניתן להביא לכך שהעולם יהיה מאושר לחלוטין?' והם השיבו: 'לא'. שאלתי אותם: 'האם שמעתם את קולם של ישויות שנולדו מחדש בעולם מאושר לחלוטין, שאומרים: 'נפל בחלקנו להשיג עולם של אושר בזכות ובצדק, ואנו, רבותי, נולדנו בעולם שכזה'?' והם השיבו: 'לא'. מה דעתך פּוֹטְהַפָּאדַה, אם כך הם הדברים, האין דבריהם של אותם פרושים וברהמינים מתבררים כמטופשים?"

"בהחלט אדוני."

35. "זה בדיוק כפי שאדם יאמר: 'אני יוצא לחפש ולאהוב את הנערה היפה ביותר בארץ.' יתכן ויאמרו לו: 'ובכן, בנוגע לאותה נערה היפה ביותר בארץ, האם אתה יודע אם היא שייכת למעמד הלוחמים, הברהמינים, הסוחרים או בעלי המלאכה?' והוא יאמר: 'לא'. אז ייתכן ויאמרו לו: 'ובכן, האם אתה יודע מהו שמה, מאיזה שבט היא, האם היא גבוהה או נמוכה או בעלת גובה ממוצע, האם היא בעלת עור כהה או בהיר או צהוב, או מאיזה כפר או עיירה או עיר היא מגיעה?' והוא יאמר: 'לא'. ייתכן ויאמרו לו: 'ובכן, אינך יודע מי היא וגם לא ראית את האחת אותה את מחפש ובה אתה חושק?' והוא יאמר: 'לא'. האין דברי אותו אדם נראים מטופשים?"

"בהחלט אדוני."

36. "כך הדבר גם ביחס לאותם פרושים וברהמינים המכריזים ומאמינים שלאחר המוות העצמי מאושר לחלוטין וחופשי מחולי… האין דבריהם נראים מטופשים?"

"בהחלט אדוני."

37. "זה בדיוק כפי שאדם יבנה בצומת דרכים גרם מדרגות עבור ארמון. ואנשים יאמרו לו: 'ובכן, גרם מדרגות זה לארמון שאתה בונה – האם אתה יודע אם הארמון יפנה מזרחה, מערבה, צפונה או דרומה, או אם הוא יהיה גבוה, נמוך או בגובה בינוני?' והוא יאמר: 'לא'.

אז ייתכן ויאמרו לו: 'ובכן, אינך יודע או רואה לאיזה מין ארמון אתה בונה את גרם המדרגות?' והוא יאמר: 'לא.'

האין אתה חושב שדברי אותו אדם נראים מטופשים?"

"בהחלט אדוני."

38. ...(המשך בדומה לפסקה 34)

שלושה סוגים של עצמי
(tayoattapaṭilābha)

39. "פּוֹטְהַפָּאדַה, ישנם שלושה סוגים של 'עצמי נרכש':13 עצמי נרכש גס, עצמי נרכש יציר-תודעה, עצמי נרכש חסר-צורה. מהו העצמי הנרכש הגס? הוא בעל צורה, מורכב מארבעת היסודות העיקריים, וניזון ממזון חומרי. מהו העצמי יציר-התודעה? יש לו צורה, הוא מושלם בכל חלקיו, וחסר פגם בכל איבריו. מהו העצמי הנרכש חסר-הצורה? הוא חסר צורה, ועשוי מתפיסה.

40. אך אני מלמד שיטה להיפטר מהעצמי הנרכש הגס, בעזרתה גורמים מנטאליים מזהמים נעלמים וגורמים הנוטים לטיהור מתחזקים, והמתרגל מגיע ושוהה כאן ועכשיו בטוהר ובשלמות של החוכמה אשר הבין והשיג בעזרת תובנת-העל האישית שלו. כעת, פּוֹטְהַפָּאדַה, אתה עלול לחשוב: 'ייתכן שהגורמים המנטאליים המזהמים הללו יעלמו… ועדיין המתרגל יישאר לא מאושר'. אך לא כך יש לראות את הדברים. אם תחלואים מנטאליים נעלמים… דבר לא מתפתח פרט לשמחה, תחושת התעלות, שלווה, קשב והבנה מלאה – וזהו מצב מאושר.

41. אני גם מלמד שיטה להפטר מהעצמי יציר-התודעה… (כמו בפסקה 40).

42. אני גם מלמד שיטה להפטר מהעצמי הנרכש חסר-הצורה… (כמו בפסקה 40).

43. פּוֹטְהַפָּאדַה, אם אחרים ישאלו אותנו: 'מהו, חבר, העצמי הנרכש הגס שעל זניחתו אתה מלמד…?' אם כך נשאל, כך נשיב: 'זהו העצמי הנרכש הגס שכדי להפטר ממנו אנו מלמדים את השיטה…'

44. אם אחרים ישאלו אותנו: 'מהו העצמי הנרכש יציר-התודעה…?' אם כך נשאל, כך נשיב: 'זהו העצמי הנרכש הגס שכדי להפטר ממנו אנו מלמדים את השיטה…'

45. אם אחרים ישאלו אותנו: 'מהו העצמי הנרכש חסר-הצורה…?' אם כך נשאל, כך נשיב: 'זהו העצמי הנרכש הגס שכדי להפטר ממנו אנו מלמדים את השיטה…' מה דעתך, פּוֹטְהַפָּאדַה? האין זו אמירה מבוססת?"

"בהחלט אדוני."

46. "זה בדיוק כפי שאדם יבנה גרם מדרגות עבור ארמון, אשר יהיה ממוקם תחת מרגלות הארמון. ואנשים יאמרו לו: 'ובכן, גרם מדרגות זה לארמון שאתה בונה – האם אתה יודע אם הארמון יפנה מזרחה, מערבה, צפונה או דרומה, או אם הוא יהיה גבוה, נמוך או בגובה בינוני?' והוא יאמר: 'גרם המדרגות הזה הוא ממש למרגלות הארמון'. האין אתה חושב שדברי אותו אדם נראים מבוססים?"

"בהחלט אדוני."

47. "בדיוק באותו אופן, אם אחרים ישאלו אותנו: 'מהו העצמי הנרכש הגס הזה?', 'מהו העצמי הנרכש יציר-התודעה הזה…?', 'מהו העצמי הנרכש חס-הצורה הזה…?', אנו נשיב: 'זהו העצמי הנרכש הגס, יציר-התודעה, חסר-הצורה שלמען זניחתו אנו מלמדים את השיטה, שבאמצעותה גורמים מנטאליים מזהמים נעלמים וגורמים הנוטים לטיהור מתעצמים, והמתרגל מגיע ושוהה בטוהר ובשלמות של החוכמה כאן ועכשיו, לאחר שהבין והשיג אותה בעזרת תובנת-העל האישית שלו.' האין זוהי אמירה מבוססת?"

"בהחלט אדוני."

48. אז אמר צִ'יטַּה, בנו של מאלף הפילים, לבּוּדְּהַה: '"אדוני, כל אימת שהעצמי הנרכש הגס נוכח, האם יהיה זה שגוי להניח את קיומו של העצמי הנרכש יציר-התודעה, או של העצמי הנרכש חסר-הצורה? האם באותה עת רק העצמי הנרכש הגס קיים? ובאותו אופן ביחס לעצמי הנרכש יציר-התודעה והעצמי הנרכש חסר-הצורה?"

49. "צִ'יטַּה, כל אימת שהעצמי הנרכש הגס נוכח, אין אנו מדברים בו בזמן על העצמי הנרכש יציר-התודעה ואין אנו מדברים על העצמי הנרכש חסר-הצורה. אנו מדברים רק על העצמי הנרכש הגס. כל אימת שהעצמי הנרכש יציר-התודעה נוכח אנו מדברים רק על העצמי הנרכש יציר-התודעה. כל אימת שהעצמי הנרכש חסר-הצורה נוכח אנו מדברים רק על העצמי הנרכש חסר-הצורה.

צִ'יטַּה, נניח שהיו שואלים אותך: 'האם היית קיים בעבר או שלא היית, האם תהיה קיים בעתיד או שלא תהיה, האם אתה קיים עכשיו או שאינך? כיצד היית משיב?"

"אדוני, אם הייתי נשאל שאלה כזו, הייתי אומר: 'הייתי קיים בעבר, לא הייתי בלתי קיים, אהיה קיים בעתיד, לא אהיה בלתי קיים, אני קיים עכשיו, אינני בלתי קיים.' אדוני, זו הייתה תשובתי."

50. "אך צִ'יטַּה, אם הם היו שואלים: 'בעניין העצמי הנרכש שהיה לך בעבר – האם זהו העצמי הנרכש האמיתי היחיד שלך, והאם העצמי העתידי וההווה הם כוזבים? או שהעצמי שיהיה לך בעתיד הוא העצמי האמיתי היחיד, ואלה שבעבר ובהווה הם כוזבים? או שהעצמי הנרכש שלך בהווה הוא היחידי שאמיתי, והאם אלה של העבר והעתיד הם כוזבים?' כיצד היית משיב?"

"אדוני, אם היו שואלים אותי על הדברים הללו, הייתי משיב: 'העצמי הנרכש שהיה לי בעבר היה באותו זמן העצמי היחידי האמיתי שלי, העצמי העתידי והנוכחי היו כוזבים. העצמי הנרכש העתידי שלי יהיה אז העצמי האמיתי היחידי, והעצמי הנוכחי והעצמי שהיה בעבר יהיו כוזבים. העצמי הנרכש הנוכחי שלי הוא כרגע העצמי האמיתי היחידי, העצמי מהעבר והעצמי העתידי הם כוזבים.' כך הייתי משיב להם."

51. "באותו אופן, צִ'יטַּה, בכל פעם שהעצמי הנרכש הגס נוכח, איננו מדברים באותו זמן על העצמי הנרכש יציר-התודעה… או על עצמי הנרכש חסר-הצורה.

52. באותו אופן, צִ'יטַּה, מהפרה אנו מקבלים חלב, מהחלב אנו מקבלים לבן, מהלבן אנו מקבלים חמאה, מהחמאה אנו מקבלים גְהִי, ומהגְהִי אנו מקבלים גְהִי מזוכך.14 כאשר יש חלב אין אנו מדברים על לבן, על חמאה, על גְהִי או על גְהִי מזוכך – אנו מדברים על חלב. כאשר יש לבן, אין אנו מדברים על חמאה… כאשר יש גְהִי מזוכך, אין אנו מדברים על חלב, לבן, חמאה או על גְהִי – אנו מדברים על גְהִי מזוכך.

53. כך גם, בכל פעם שהעצמי הנרכש הגס נוכח, אין אנו מדברים על העצמי הנרכש יציר-התודעה או חסר-הצורה. בכל פעם שהעצמי הנרכש יציר-התודעה נוכח, אין אנו מדברים על העצמי הנרכש הגס או חסר-הצורה. בכל פעם שהעצמי הנרכש חסר-הצורה נוכח, אין אנו מדברים על העצמי הנרכש הגס או יציר-התודעה, אנו מדברים על העצמי הנרכש חסר הצורה. אך, צִ'יטַּה, אלה הם רק שמות, ביטויים, אופני דיבור, תארים בשימוש רווח בעולם, בהם משתמש הטַטְהָאגַטַה מבלי לטעות במשמעותן."15

54. לאחר ששמע את דבריו, אמר פּוֹטְהַפָּאדַה הנווד הרוחני לבּוּדְּהַה: "מצוין, אדוני, מצוין אדוני! בדיוק כמו ליישר מה שהפוך, או לחשוף מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להחזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדְהַמַּה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותי המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיי!"

צִ'יטַּה בנו של מאלף הפילים יוצא לנזירות (Cittahatthisāriputtaupasampadā)

55. אך צִ'יטַּה, בנו של מאלף הפילים, אמר לבּוּדְּהַה: "מצוין, אדוני, מצוין אדוני! בדיוק כמו ליישר מה שהפוך, או לחשוף מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להחזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדְהַמַּה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותי המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיי! אנא מהמכובד שאקבל בנוכחותו את היציאה לפרישות, שאקבל את ההסמכה לנזירות!"

56. וצִ'יטַּה, בנו של מאלף הפילים, קיבל את הנזירות מידיו של המכובד ואת ההסמכה כנזיר. והמכובד צִ'יטַּה, שזה עתה הוסמך, בהיותו בבדידות, מבודד, ללא לאות, בלהט ונחישות, תוך זמן קצר הגשים את מה שלמענו אדם צעיר מלידה טובה יוצא לפרישות מחיי-בית אל חיי חסר-בית, פסגת החיים הרוחניים, ולאחר שהגשים אותה כאן ועכשיו באמצעות תובנת-העל האישית שלו, שוהה בה ביודעו: 'הלידה הגיעה אל קֵצַהּ, החיים הרוחניים הגיעו אל קֵצַם, מה שהיה לעשות נעשה, אין יותר מזה דבר.'

וכך גם המכובד צִ'יטַּה, בנו של מאלף הפילים, הפך לאחד האַרַהַנְטים.



1 עץ האפרסמון: טִינְדוּקַה, tinduka. אפרסמון הודי.

2 המלכה מַלִּיקָא הייתה המלכה הראשית של פַּסֵנַדִי מלך קוֹסַלַה. היא והמלך היו תומכים מסורים של הבּוּדְּהַה.

3 החדלון העליון של התפיסה: אַבְּהִיסַנְּיָאנִירוֹדְהַה, abhisaññānirodha. המונח סַנְּיָאנִירוֹדְהַה (saññānirodha) הוא ביטוי שהיה בשימוש בקרב נוודים רוחניים מסויימים בהתייחס למצב תודעה גבוה בו אין תפיסה.

4 תפיסה: סַנְּיָא, saññā. זיהוי, תפיסה או הזכרות. ישנם פרשנים המתרגמים את המונח בהקשר הזה גם ל'הכרה' במובן של 'אדם בהכרה' או 'אדם בחוסר הכרה'.

5 מומחה מאוד: סוּקוּסַלַה, sukusala. צורה מועצמת של שם התואר קוּסַלַה.

6 תפיסה אמיתית ועדינה של תחושת התעלות ושמחה (viveka-ja-pīti-sukha-sukhuma-sacca-saññā): זוהי הנוסחה הרגילה של הגְ'הָאנַה הראשונה אך מורחבת במילים סוּקְּהוּמַה-סַצַּ'ה (sukkhuma-sacca) – 'עדינה ואמיתית'.

7 'השיג שליטה בתפיסה': סַקַה-סַנִּי-הוֹט, saka-saññī-hot: מילולית 'הופך לבעל תפיסה עצמית'. מהגְ'הָאנַה הראשונה והלאה יש למתרגל שליטה מסויימת על התפיסה שלו.

8 חושב ומדמיין: אַבְּהִיסַנְקְהָארֶיַּה, abhisaṅkhāreyya. מכין, מארגן וגם מדמה, מתכנן.

9 הפרשנות מציעה הסברים חילופיים: (1) 'תפיסה' – 'תפיסת גְ'הָאנַה', 'ידיעה' – 'ידיעת תבונית' (vipassanā-ñāṇa) (2) 'תפיסה' – 'תפיסה תבונית', 'ידיעה' – 'ידיעת-הדרך' (magga-ñāṇa) (3) 'תפיסה' – 'תפיסת הדרך', 'ידיעה' – ידיעת-הפרי' (phala-ñāṇa). (4) 'תפיסה' – תפיסת הפרי של האַרַהַנְט, 'ידיעה' – 'ידיעת-הסקירה' (paccavekkhaṇa-ñāṇa) הבאה מייד בעקבותיה (וִיסוּדְּהִימָאגַה, VM 1.32, 22.19). נאמר ש'ידיעת-סקירה' מופיעה גם בשלבים נמוכים יותר על דרך ההתעוררות.

10 מניח: פּצֶּ'סִי, paccesi. מילולית: 'נופל בחזרה על'.

11 ראו סוּטַּה 1 פסקה 3.12.

12 ראו סוּטַּה 1 פסקה 3.13.

13 'עצמי נרכש': אַטַּה-פַּטִילָאבְּהַה, atta-paṭilābha. זהו כמובן עצמי משוער, על בסיס אמונה בלבד. הפרשנות מפרשת את המילה כ-'אימוץ או הנחה של קיום עצמי' (attabhāva-paṭilābha). שלושת הסוגים של 'עצמי נרכש' מתאימים לשלושת העולמות של תשוקות-החושים, החומרי, והלא-חומרי. ראו DN 33.1.11 ו-AN 4.172.

14 גְהִי: סַפִּי, sappi. גְהִי מזוכך: סַפִּי-מַנְדַה, sappimaṇḍa. קרם גְהִי, הטוב שבגְהִי.

15 יש כאן הבחנה בין 'שפת דיבור שגרתית' (סַמּוּטִי-קַטְהָא, sammuti-kathā) ל-'שפת דיבור של אמת מוחלטת' (פַּרַמַטְּהַה-קַטְהָא, paramattha-kathā).