משל הבד

 Vatthupama Sutta
Majjhima Nikàya, 7

כך שמעתי. בפעם אחת שהה הבודהה בגנו של אַנָאטְהַפִּינְדִיקָה בחורשת גֵ'יטָה שליד סָאוַוטְהִי. שם פנה הנעלה אל הנזירים: "נזירים!"

"אדון נכבד!" – הם השיבו לו, והבודהה אמר:

אם בד מטונף ומלוכלך נטבל על ידי צובע הבדים בצבע כלשהו – כחול, צהוב, אדום או ורוד, צבעו עדיין יהיה גרוע ומלוכלך. מדוע? מפני שהבד אינו נקי. כמו כן, נזירים, כל עוד התודעה אינה טהורה, יש לצפות ללידה רעה בעתיד.

אם  בד נקי לחלוטין נטבל על ידי צובע הבדים בצבע כלשהו – כחול, צהוב, אדום או ורוד, צבעו יהיה יפה ונקי. מדוע? מפני שהבד נקי. כמו כן, נזירים, כל עוד התודעה טהורה, יש לצפות ללידה טובה בעתיד.

ובכן, נזירים, מהם זיהומי התודעה? תאווה או השתוקקות עזה היא זיהום תודעה, איבה היא זיהום תודעה, כעס הוא זיהום תודעה, רשעות היא זיהום תודעה, צביעות היא זיהום תודעה, זדון הוא זיהום תודעה, קנאה היא זיהום תודעה, חמדנות היא זיהום תודעה, ערמומיות היא זיהום תודעה, מרמה היא זיהום תודעה, עקשנות היא זיהום תודעה, יהירות היא זיהום תודעה, גאווה היא זיהום תודעה, שחצנות היא זיהום תודעה, התרברבות היא זיהום תודעה, עצלות היא זיהום תודעה.

נזירים, נזיר שמזהה תאווה או השתוקקות עזה כזיהום תודעה, נוטש אותן. הנזיר שמזהה איבה… כעס… רשעות… צביעות… זדון… קנאה… חמדנות… ערמומיות… מרמה… עקשנות… יהירות… גאווה… שחצנות… התרברבות… עצלות כזיהום תודעה, זונח אותה.

נזירים, כאשר הנזיר זנח תאווה או השתוקקות עזה כשהוא מזהה אותן כזיהום תודעה, כאשר הנזיר נטש איבה… כעס… רשעות… צביעות… זדון… קנאה… חמדנות… ערמומיות… מרמה… עקשנות… יהירות…  גאווה… שחצנות… התרברבות… עצלות כזיהום תודעה, הוא מוצא סיפוק אמיתי בבודהה. הוא יודע: 'הבודהה ראוי להערכה, מואר בשלמות בזכות עצמו, בעל הבנה ומוסר, הנעלה אשר הלך מעבר, יודע את העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, מואר וטהור מעבר לכל ספק.' הנזיר מוצא סיפוק אמיתי בדהמה – תורת הבודהה. הוא יודע: 'הדהמה מוצגת כראוי על ידי הבודהה, לראותה כאן ועכשיו, חסרת זמן, מזמינה לבוא ולראות, מובילה פנימה, להבנה על ידי החכם בעצמו.' הנזיר מוצא סיפוק אמיתי בסנגהה – קהילת תלמידי הבודהה. הוא יודע: 'הסנגהה של הבודהה מאומנים כראוי, הסנגהה של הבודהה מאומנים ביושרה, הסנגהה של הבודהה מאומנים בחריצות, הסנגהה של הבודהה מאומנים במיומנות, כך הם ארבעת הצמדים, שמונה סוגי בני-האדם[i], הסנגהה, תלמידיו של הבודהה, ראויים למתנות, ראויים לאירוח, ראויים לנדבות, ראויים לכבוד. הם מהווים שדה חסד בלתי ניתן לשיעור בעולם.' לבסוף, לאחר שהנזיר זנח, עזב והקיא זיהומים בתחושת סיפוק אמיתי בבודהה, בדהמה ובסנגהה, הוא נרגש מאמת הדהמה ונהנה משמחה הנובעת מהדהמה. כאשר הוא שבע רצון, הוא מתמלא בשמחה. כאשר תודעתו מלאת שמחה, גופו נרגע. כאשר גופו נרגע, הוא מתמלא באושר. כאשר תודעתו מלאה באושר, היא הופכת מרוכזת.

נזירים, הנזיר אשר הגיע לשלב זה בזכותו, במוסריותו, במשמעת עצמית ובחוכמה, מסוגל לטעום מאורז מובחר עם כל הרטבים והתבלינים למיניהם ללא כל עכבות או נזק לחיים הרוחניים, בדיוק כמו בד מטונף ומלוכלך שהופך לטהור ונקי או כמו זהב שעבר כבשן הופך לטהור ונקי, בדיוק כך, הנזיר שהגיע לשלב זה בזכותו, במוסריותו, במשמעת עצמית, ובחוכמה, מסוגל לטעום מאורז מובחר עם כל הרטבים והתבלינים למיניהם ללא כל עכבות או נזק לחיים הרוחניים.

עם מחשבות מלאות אהבה, חמלה, אמפתיה ושוויון נפש הוא מקיף רבע מן העולם וכך גם הרבע השני, השלישי והרביעי, ממעלה, מטה ובאלכסון וכל כולו. כל העולם לאורכו ולרוחבו מלא במחשבות הקורנות מתודעתו המקיפה, הנרחבת וחסרת הגבולות נטולת שנאה ורצון רע.

אז הוא יודע: "דבר זה ישנו, ישנו שלב נמוך יותר וישנו שלב גבוה יותר,  השחרור נמצא מעבר למרחב התפיסה". כאשר הוא רואה ויודע זאת, תודעתו משתחררת מזיהומי תענוגות החושים, מהיקשרות לקיום מתמשך, ומהבורות. כאשר הוא משתחרר, עולה בו הידיעה שהוא משוחרר. והוא יודע: 'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הסתיימו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך.'

ובכן בשעה זו, ברהמין בשם סוּנְדְרִיקָה-בְהָארַדְוָואגָ'ה שישב בסמוך שאל את הבודהה:

"האם  גוטמה הנכבד הולך להתרחץ בנהר בָּאהוּקָא?".

ברהמין, מה העניין בנהר באהוקא?

"גוטמה הנכבד, הנהר באהוקא נחשב על ידי רבים למטהר וקדוש, רבים מטהרים את עצמם מחטאיהם על ידי רחצה בנהר באהוקא." והנעלה פנה אל הברהמין בהארדוואג'ה בדברים הבאים:

בְּבָּאהוּקָא וּבָּאדְהִיקָא,

בְּגָאיַה, סוּנְדְרִיקָא, סְרַסְטִי,

בְּפַּיָאגָה, בְּאהוּמַטִי,

השוטה שעשה מעשים רעים,

יכול לצלול אך לא לטהר את עצמו.

מה סונדריקא, פיאגה או באהומטי יכולים לעשות?

הם לא מטהרים אדם רשע, אדם ספוג שנאה ורוע.

למי שטהור בתודעתו כל יום מבשר הצלחה, כל יום מבורך.

מי שטהור במעשיו תמיד ממלא את חובות המוסר.

לכן, הו בראהמין, בוא התרחץ כאן, אהוב כל חי,

אם אינך משקר, רוצח או גונב, אם אינך רודף בצע, או קמצן,

אלא חי באמון, מה הטעם ללכת לגאיה?

באר בביתך היא גאיה.

אז הברהמין בהארדוואג'ה אמר לנעלה:

"מצויין, גוטמה הנכבד, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות, באותו אופן, נחשפה הדהמה על ידי גוטמה הנכבד בדרכים רבות. אני לוקח מחסה בבודהה, בדהמה, ובקהילת הסנגהה. יקבל נא אותי הבודהה לקהילת הסנגהה כנזיר כדי שאוכל לזכות בתואר הפרישות הנעלה בקרבתו של גוטמה.

הברהמין בהארדוואג'ה התקבל לקהילת הסנגהה כנזיר וזכה בתואר הפרישות הנעלה. כעבור זמן מה, בהארדוואג'ה הנכבד, שהתגורר לבדו בבדידות, בנמרצות, בלהט ובנחישות הגיע לשלב שאין כדוגמתו – למטרה העליונה של החיים הרוחניים שבחיפוש אחריה בני טובים יוצאים לפרישות. והוא ידע בחכמתו הנעלה: 'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הסתיימו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך.'

כך גם בַּהָארַדְוָואגָ'ה הנכבד הפך לאחד האַרַהַנְטִים.



[i] אלו הם ארבעה סוגי התלמידים שהשיגו את ארבעת הדרכים ופירות. השגת הדרך (magga) והשגת הפרי (phala) של כל אחד מהארבעה מכונות זוג.