הסוטרה הקצרה על שאגת האריה

Culasihanàda Sutta
Majjhima Nikàya, 11

כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה שהה בסַאוַוטְהִי בחורשה גֵ'טַה, בפארק אַנַאטְהַפִּינְדִיקָה. שם הוא פנה אל הנזירים בדברים הבאים: "נזירים", – "אדון נכבד", הם השיבו. והבודהה דיבר כך:

נזירים, רק כאן יש פרוש, רק כאן פרוש שני, רק כאן פרוש שלישי, רק כאן פרוש רביעי. התורות של אחרים נעדרות פרושים: כך עליכם לשאוג נכונה את שאגת האריה שלכם.

יתכן, נזירים, שמתבודדים מתורות לימוד אחרות ישאלו: "אך על בסיס איזה נימוק או על פי איזו סמכות המכובד אומר זאת?".

מתבודדים מתורות לימוד אחרות השואלים כך יוכלו להענות בדרך זו: "חברים, ארבעה דברים הוכרזו לנו על ידי הבודהה שיודע ורואה, מושלם ומואר בשלמות; בראותנו זאת בעצמנו אנו אומרים כך: 'רק כאן יש פרוש, רק כאן פרוש שני, רק כאן פרוש שלישי, רק כאן פרוש רביעי. התורות של אחרים נעדרות פרושים.' מהם הארבעה? יש לנו אמון במורה, יש לנו אמון בדהמה, מילאנו את הכללים, ועמיתינו בדהמה יקרים לנו בין אם הם בעלי-בית או כאלו שיצאו לפרישות. אלו ארבעת הדברים שהוכרזו לנו על ידי הבודהה שיודע ורואה, מושלם ומואר בשלמות, בראותו שבעצמנו אנו מדברים כפי שאנו עושים."

יתכן, נזירים, שמתבודדים מתורות לימוד אחרות יאמרו: "חברים, גם לנו יש אמון במורה, כלומר, במורה שלנו; גם לנו יש אמון בדהמה, כלומר, בדהמה שלנו; גם אנו מילאנו את הכללים, כלומר, את הכללים שלנו; העמיתים שלנו בדהמה יקרים לנו בין אם הם בעלי-בית או כאלו שיצאו לפרישות. מה השוני כאן, חברים, מה הייחוד, מה ההבדל בינכם לביננו?"

מתבודדים מתורות לימוד אחרות ששואלים כך יוכלו להענות בדרך זו: "כיצד, חברים, היא המטרה – אחת או שיש מספר מטרות?[i]" כתשובה נכונה, המתבודדים מכתות אחרות יענו כך: "חברים, המטרה היא אחת לא מספר מטרות"

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם שנגוע בתאווה או חופשי מתאווה?" כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם שחופשי מתאווה, לא לאדם שנגוע בתאווה."

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם שנגוע בשנאה או חופשי משנאה?' כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם שחופשי משנאה, לא לאדם שנגוע בשנאה."

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם שנגוע באשליה או חופשי מאשליה?" כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם שחופשי מאשליה, לא לאדם שנגוע באשליה."

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם שנגוע בהשתוקקות או חופשי מהשתוקקות?" כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם שחופשי מהשתוקקות, לא לאדם שנגוע בהשתוקקות."

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם שנגוע בהיקשרות או חופשי מהיקשרות?" כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם שחופשי מהיקשרות, לא לאדם שנגוע בהיקשרות."

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם בעל ראייה או לאדם חסר ראייה?" כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם בעל ראייה, לא לאדם חסר ראייה."

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם שמסכים ומתנגד[ii] או לאדם שאינו מסכים ומתנגד?" כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם שאינו מסכים ומתנגד."

"אך חברים, האם מטרה זו היא לאדם שחושק ונהנה משגשוג[iii] או לאדם שאינו חושק ונהנה משיגשוג?" כתשובה נכונה, המתבודדים מתורות לימוד אחרות יענו כך: "חברים, מטרה זו היא לאדם שאינו חושק ונהנה משיגשוג."

נזירים, ישנן שתי השקפות אלו: השקפת הקיום והשקפת האי-קיום[iv]. כל הפרושים או הברהמינים שמאמינים בהשקפת הקיום, מאמצים את השקפת הקיום, מקבלים את השקפת הקיום, הנם מתנגדים להשקפת האי-קיום. כל הפרושים או הברהמינים שמאמינים בהשקפת האי-קיום, מאמצים את השקפת האי-קיום, מקבלים את השקפת האי-קיום, הנם מתנגדים להשקפת הקיום.

כל הפרושים או הברהימינים  שאינם מבינים כפי שהם באמת המקור, ההעלמות, הסיפוק, הסכנה והמפלט במקרה של שתי השקפות אלו הנם נגועים בתאווה, נגועים בשנאה, נגועים באשליה, נגועים בהשתוקקות, נגועים בהיקשרות, חסרי ראייה, נתונים להסכמה והתנגדות, והם חושקים ונהנים משיגשוג. הם לא חופשיים מלידה, הזדקנות ומוות, עצב, קינה, כאב, מועקה וייאוש. אני אומר שהם אינם משוחררים מסבל.

כל הפרושים או הברהימינים  שמבינים כפי שהם באמת המקור, ההעלמות, הסיפוק, הסכנה והמפלט במקרה של שתי השקפות אלו הנם חסרי תאווה, חסרי שנאה, חסרי אשליה, חסרי השתוקקות, חסרי היקשרות, בעלי ראייה, לא נתונים להסכמה והתנגדות, ואינם חושקים ונהנים משיגשוג. הם חופשיים מלידה, הזדקנות ומוות, עצב, קינה, כאב, מועקה וייאוש. אני אומר שהם משוחררים מסבל.

נזירים, ישנם ארבע היקשרויות אלו. מהן הארבע? היקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות ודעות, היקשרות למצוות ופולחנות, והיקשרות לאמונה בעצמי.

למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם אינם מציגים בשלמות את ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות. הם מתארים את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות להשקפות ודעות, היקשרות למצוות ופולחנות, והיקשרות לדוקטרינת העצמי. ומדוע? פרושים וברהמינים טובים אלו לא מבינים את שלושת המקרים האלו של היקשרות כפי שהם באמת. לכן, למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם מתארים רק את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות להשקפות ודעות, היקשרות למצוות ופולחנות, והיקשרות לאמונה בעצמי.

למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם אינם מציגים בשלמות את ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות. הם מתארים את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים והיקשרות להשקפות ודעות מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות למצוות ופולחנות, והיקשרות לאמונה בעצמי. ומדוע? הם לא מבינים את שני המקרים האלו של היקשרות כפי שהם באמת. לכן, הם מתארים רק את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים והיקשרות להשקפות ודעות מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות למצוות ופולחנות, והיקשרות לאמונה בעצמי.

למרות שפרושים וברהמינים מסויימים טוענים להצגת ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות, הם אינם מציגים בשלמות את ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות. הם מתארים את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות ודעות והיקשרות למצוות ופולחנות מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות לאמונה בעצמי. מדוע זאת? הם לא מבינים את המקרה הזה של היקשרות כפי שהוא באמת. לכן, הם מתארים רק את ההבנה המלאה של היקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות ודעות והיקשרות למצוות ופולחנות מבלי לתאר את ההבנה המלאה של היקשרות למצוות ופולחנות, והיקשרות לאמונה בעצמי.

נזירים, בדהמה ושיטה מעין זו ברור שאמון במורה אינו מכוון נכונה, שאמון בדהמה אינו מכוון נכונה, שמילוי הכללים אינו מכוון נכונה, ושהחיבה בין העמיתים אינה מכוונת נכונה. מדוע זאת? כיוון שכך הדבר כאשר הדהמה מוצגת ומלומדת בדרך לקויה, לא משחררת, לא מובילה לשלווה, מוצגת על ידי מישהו שאינו מואר בשלמות.

נזירים, כאשר טטהאגטה, מושלם ומואר בשלמות, מהציג את ההבנה המלאה של כל סוגי ההיקשרות: הוא מתאר את ההבנה המלאה להיקשרות להנאות חושים, היקשרות להשקפות ודעות, היקשרות למצוות ופולחנות, והיקשרות לאמונה בעצמי.

נזירים, בדהמה ושיטה מעין זו ברור שאמון במורה מכוון נכונה, שאמון בדהמה מכוון נכונה, שבמילוי הכללים מכוון נכונה, שהחיבה בין העמיתים מכוונת נכונה. מדוע זאת? כיוון שכך הדבר כאשר הדהמה מוצגת ומלומדת היטב, משחררת, מובילה לשלווה, מוצגת על ידי מישהו שמואר בשלמות.

כעת, ארבע סוגי היקשרות אלו, מהו מקורן, מהו מוצאן, כיצד הן נולדות ונוצרות? מקורן של ארבע סוגי היקשרות אלו הוא השתוקקות, מוצאן של ארבע סוגי היקשרות אלו הוא השתוקקות, הן נולדות ונוצרות מהשתוקקות. באשר להשתוקקות, מהו מקורה, מהו מוצאה…? מקורה של הישתוקקות הוא הרגשה… באשר להרגשה, מהו מקורה, מהו מוצאה…? מקורה של הרגשה הוא מגע… באשר למגע, מהו מקורו, מהו מוצאו…? מקורו של מגע הוא ששת הבסיסים… באשר לששת הבסיסים, מהו מקורם, מהו מוצאם…? מקורם של ששת הבסיסים הוא מנטליות-חומריות[v]… באשר למנטליות-חומריות, מהו מקורה, מהו מוצאה…?  מקורה של מנטליות-חומריות הוא הכרה… באשר להכרה, מהו מקורה, מהו מוצאה…? מקורה של הכרה הוא תופעות מנטליות… באשר לתופעות מנטליות מהו מקורן, מהו מוצאן…? מקורן של תופעות מנטליות הוא בורות, מוצאן של תופעות הוא בורות,  הן נולדות ונוצרות מבורות.

נזירים, כאשר בורות ננטשת וידיעה אמיתית מופיעה בנזיר, אז עם התפוגגות הבורות והופעת ידיעה אמיתית, הוא לא נאחז עוד בהנאות חושים, לא נאחז עוד בהשקפות ודעות, לא נאחז עוד במצוות ופולחנות, לא נאחז עוד באמונה בעצמי. כאשר הוא לא נאחז הוא לא מוטרד. כאשר הוא לא מוטרד, הוא משיג ניבאנה בעצמו. הוא מבין: 'הלידה מוצתה, חיי הטוהר הסתיימו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך.'

כך אמר הבודהה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.



[i] פרשנות: למרות שגם המצדדים בכתות אחרות מצהירים על ארהנטיות – המובנת באופן כללי כשלמות רוחנית, להיות המטרה, הם מצביעים על על מטרות אחרות בהתאם להשקפותיהם. כך הברהמינים מצהירים על עולם-הברהמה כמטרה, הסגפנים הגדולים מצהירים על האלים בעלי הזוהר הזורם, המתבודדים על האלים בעלי התהילה הקורנת, והאג'יווקים על מצב החוסר-תפיסה, שהם רואים בו "תודעה אינסופית" (anantamànasa)

[ii] הסכמה והתנגדות – (anurodha-paññivirodha) להגיב במשיכה באמצעות תאווה ובדחייה באמצעות שנאה.

[iii] שגשוג – (papa¤ca), על פי הפרשנות, בדרך כלל מיוחס לפעילות מנטלית הנשלטת על ידי הישתוקקות, יוהרה והשקפות, אך כאן הכוונה היא רק להישתוקקות ולהשקפות.

[iv] השקפת הקיום והשקפת האי-קיום – bhavadiññhi, vibhavadiññhi (באנגלית: the view of being, the view of non-being). האמונה באינטרנליזם והאמונה באניהיליזם.

[v] מנטליות-חומריות (nama-rupa), באנגלית: mentality and corporeality