הקדמה לקובץ השיחות באורך בינוני ג
המטרה של הדרך הבודהיסטית היא להגשים נִיבָּאנַה – שחרור מכל הסבל ועשיית קץ למעגל הלידה-הזדקנות-ומוות. הכרך שלפניכם ממשיך מפעל תרגומי רחב־היקף של השיחות מהקאנון הפאלי לעברית, ומקיף את הסוטות 61–100 מקובץ השיחות באורך בינוני. תרגום זה מבקש להנגיש לקורא העברי, באופן שיטתי ומלא, קבוצה מרכזית של שיחות בודהיסטיות מוקדמות, תוך נאמנות מרבית ללשון המקור, לרבדים הרעיוניים שלה, ולהקשריה הדוקטרינריים והפרשניים. אין זה תרגום ׳חופשי׳ או אדפטציה רעיונית, אלא תרגום ישיר מהפאלית, המבוסס על נוסחי הקאנון כפי שהם השתמרו במסורת התהרוואדה.
מאפיין מרכזי של כרך זה הוא השימוש המוצהר והמבוקר בכלי בינה מלאכותית מתקדמים (LLM) כחלק מתהליך העבודה. כלים אלה שימשו כאמצעי עזר פילולוגי ופרשני: להשוואת מקבילות טקסטואליות, למיפוי מופעים של מונחים לאורך הקאנון, להצעת חלופות תרגומיות, ולבדיקה עקבית של אחידות מונחית. עם זאת, יש להדגיש כי האחריות המחקרית והתרגומית כולה נותרה אנושית: הבחירה הסופית בנוסח, בהקשר, ובפתרון התרגומי נעשתה מתוך שיקול דעת ביקורתי, ידע לשוני, והיכרות מעמיקה עם מסורת הפרשנות הבודהיסטית והמחקר. הבינה המלאכותית אינה ׳מתרגמת׳ כאן את הטקסט, אלא משתתפת בדיאלוג מתודולוגי שמטרתו לחדד, לא להחליף, את ההבנה האנושית.
הרקע התאורטי והמחקרי של מפעל תרגום זה נטוע במחקר האקדמי העכשווי של הבודהיזם המוקדם, ובפרט בחקר מושג הנירוואנה. עבודתי המחקרית בשנים האחרונות עסקה בהבחנות מושגיות עדינות בתוך הקאנון הפאלי ובין תיאורים פונקציונליים, אפיסטמיים ואונטולוגיים של השחרור. הבחנות אלו אינן נותרות ברובד התאורטי בלבד, אלא משפיעות ישירות על התרגום: על אופן ניסוח פסוקים, על בחירת פעלים ושמות פעולה, ועל האופן שבו מוצגים תהליכים מנטליים ותרגוליים כארעיים, מתקיימים, או מותנים.
מתוך כך נעשה שימוש מודע במונחים עבריים ונוסחים מחודשים. במקרים רבים נמנעתי מייבוא אוטומטי של מונחים שכבר התקבעו בעברית, כולל מתרגומים קודמים שעשיתי, כאשר נמצא שהם מטשטשים הבחנות הקיימות בפאלית. כך, לדוגמה, הבחנה עקבית בין ׳מצבים מזיקים׳ ל׳מצבים בלתי־מיטיבים׳, ׳ידיעה׳ ל׳הבנה׳ או בין ׳הכחדה׳ ל׳דעיכה׳ ו׳חידלון׳ אינה עניין סגנוני בלבד אלא עמדה פרשנית. חידושים לשוניים אלה מלווים בהערות שוליים מבארות, המנמקות את הבחירה, מציגות חלופות אפשריות, ולעיתים מפנות למופעים מקבילים בקאנון.
הערות השוליים והצגת המונחים המקוריים בפאלית הן חלק אינטגרלי מן הכרך, ולא תוספת שולית. תפקידן כפול: מצד אחד, להנחות את הקורא שאינו בקיא בפאלית אל הרקע הלשוני והתרגולי של המונח או הפסוק; ומצד אחר, לשמש כלי עבודה לקורא הלומד, המבקש לעקוב אחר בחירות התרגום, לעמת אותן עם תרגומים אחרים, או לבחון את עיגונן במקורות. ההערות אינן מבקשות ׳לסגור׳ את הדיון, אלא לפתוח אותו, ולהעמיד את התרגום כבסיס לשיחה מתמשכת בין טקסט, פרשנות ותרגול.
המג׳הימה ניקאיה (Majjhima Nikāya, ׳קובץ השיחות באורך בינוני׳) היא השנייה מבין חמש הניקאיות של הסוּטַּה פִּיטַקַה, והיא ממוקמת בין הדִּיגְהַה ניקאיה, הכוללת שיחות ארוכות במיוחד, לבין הסַמְיֻטַּה ניקאיה, המאורגנת לפי נושאים. ייחודה של המג׳הימה ניקאיה אינו רק באורכן הבינוני של השיחות, אלא בעיקר באופיין: זהו הקובץ שבו נפרשת תורת הבודהה בצורה הדיאלוגית, האנליטית והקונקרטית ביותר, תוך עיסוק ישיר בשאלות של תרגול, הבנה, מחלוקת, ויישום הדהמה בהקשרים חברתיים, דתיים ופילוסופיים מגוונים.
מבחינה מסורתית ומחקרית כאחד, המג׳הימה ניקאיה נחשבת לאחד המקורות המרכזיים להבנת הבודהיזם המוקדם. רבות מהתורות היסודיות – דרך האמצע, ארבע האמיתות, הג׳האנות, שלוש הידיעות, תנאי השחרור, ביקורת הסיגופים והפולחן – מוצגות בה בהקשרים חיים, לעיתים פולמוסיים, ולעיתים אינטימיים ואישיים. משום כך, היא משמשת בסיס רחב הן ללימוד טקסטואלי־פילולוגי והן להבנה תרגולית של הדרך הבודהיסטית.
המג׳הימה ניקאיה כוללת מאה חמישים ושתיים סוטות, המחולקות באופן שיטתי לשלושה מקטעים (paṇṇāsa, ׳חמישיות׳), שכל אחד מהם כולל כחמישים שיחות:
Mūlapaṇṇāsa - חמישים הסוטות הראשונות 1–50
Majjhimapaṇṇāsa - חמישים הסוטות האמצעיות 51–100
Uparipaṇṇāsa - חמישים הסוטות האחרונות 101–152
כל מקטע כזה מחולק שוב לחמש קבוצות משנה (vagga), שכל אחת מהן כוללת כעשר סוטות. חלוקה זו איננה מקרית או טכנית בלבד; היא משקפת עקרון ארגוני־פדגוגי, שנועד להקל על שינון, העברה בעל־פה, ולימוד מדורג.
שיחות 61–100, הכלולות בכרך זה, שייכות למקטע האמצעי של הקובץ – Majjhimapaṇṇāsa – והן נחלקות לחמש קבוצות של עשר סוטות כל אחת (61–70, 71–80, 81–90, 91–100). מקטע זה מהווה חוליית מעבר משמעותית בתוך המג׳הימה ניקאיה: הוא נשען על היסודות הדוקטרינריים שהונחו בחמישים הסוטות הראשונות, ומכין את הקרקע לדיונים המפורטים והמערכתיים יותר של החמישים האחרונות.
במקטע זה ניכרת העמקה בשאלות של ידיעה לעומת מסורת, אמון לעומת ראייה ישירה, מעמד חברתי לעומת מעשה ותרגול, וכן בירור שיטתי של תנאי השחרור. רבות מהשיחות עוסקות בדיאלוגים עם בראהמינים, מלכים, מפקדי צבא ואנשי רוח אחרים, ומשקפות עימות ישיר בין תפיסות וֵדיות, סגפניות או ספקולטיביות לבין עמדת הבודהה כמורה בעל הבחנה אנליטית.
השיחות הכלולות כאן מציגות רצף עשיר של נושאים: ויכוחים עם בראהמינים, בירור שאלות של ידיעה, מוסר ומאמץ, תיאורי דרך האמצע, הבחנות בין מסורת, אמונה וידיעה ישירה, וכן עיסוק מפורש במצבי תודעה, בג’האנות, ובתנאים לשחרור. קריאה רצופה בהן חושפת לא רק פסיפס רעיוני, אלא גם עקביות פנימית של קול הוראתי אחד, המנסח שוב ושוב, בהקשרים שונים, את אותה תובנה יסודית: השחרור אינו תולדה של ייחוס, מעמד או טענה מופשטת, אלא של הבנה ישירה, תרגול מושכל, ודעיכת ההיקשרות.
תקוותי היא שכרך זה ישמש בעת ובעונה אחת כטקסט לימוד, ככלי מחקר, וכשער פתוח למפגש חי עם הדהמה בשפת המקור ובלשון עברית מדויקת, חיה ומתחדשת. אם התרגום יצליח לעורר בקורא לא רק הבנה אינטלקטואלית אלא גם קשב, מרחב לשוני, ופתיחות לשאלות היסוד שהטקסטים עצמם מעלים, ומעבר לכל קריאה לבחינה ישירה של הלימוד הבודהיסטי במחשבה, דיבור ומעשה – הרי שמטרתו הושגה.
תודה מעומק הלב לכל מי שנטל חלק ביצירה זו ותמך בה – במישרין ובעקיפין. בכלל זה מורי האהוב הנזיר הבורמזי סיאדו או אינדקה (Sayadaw U Indaka), חברתי והמתרגמת מבורמזית דו אריה (Daw Ariya), המורה והנזיר היקר עופר עדי, המנחה האקדמי הקפדן שלי במחקר פרופ’ אביתר שולמן, חברי הטוב נחום כהן, והעורכת הלשונית המסורה הילה הרועה. כל אלה, ועוד רבים נוספים תרמו בדרכם להיווצרותה של עבודה זו. בעידודם, בתמיכתם, ובזכות כל מי שיצר את התנאים המאפשרים, הספר הזה מונח כעת לפניכם.
תודה לכם,
שי שוורץ, אוקטובר 2025