השיחה בנַלַקַפָּאנַה

1.  כך שמעתי: פעם אחת התגורר המכובד (bhagavā) בארץ הקוֹסָאלים (Kosala), בנַלַקַפּאנַה (Naḷakapāna), ביער העצים רחבי-העלים (palāsavana).

2.  באותה העת, קבוצת בני-מעמד ידועים ומכובדים (abhiññātā kulaputtā), עזבו את חיי הבית (agārasmā) ונעשו חסרי-בית (anagāriyaṃ) – כשהם שמים את מבטחם במכובד – ויצאו לחיי נדודים מתוך אמון (saddhā).

ביניהם היו הנכבד אַנוּרוּדְּהַה (Anuruddha), הנכבד בְּהַדִּיַּה (Bhaddiya), הנכבד קִימְבִּילַה (Kimbila), הנכבד בְּהַגוּ (Bhagu), הנכבד קוֹנְדַנְּיַה (Koṇḍañña), הנכבד רֵבַטַה (Revata), הנכבד אָנַנְדַה (Ānanda), ואחרים ממשפחות מכובדות וידועות.

3.  באותה העת ישב המכובד תחת כיפת השמיים, מוקף בקהילת הנזירים. אז פנה המכובד אל הנזירים בהתייחסו לאותם בני-מעמד: “נזירים, אותם בני-מעמד שוויתרו על חיי הבית ונעשו חסרי-בית מתוך אמון בי – האם הם מוצאים שמחה בחיים הרוחניים (brahmacariya)?”

כשנאמר כך, שתקו הנזירים.

פעם שנייה פנה המכובד אל הנזירים בהתייחסו לאותם בני-מעמד:

“נזירים, אותם בני-מעמד שוויתרו על חיי הבית ונעשו חסרי-בית מתוך אמון בי – האם הם מוצאים שמחה בחיים הרוחניים?”

ושוב שתקו הנזירים.

פעם שלישית פנה המכובד אל הנזירים בהתייחסו לאותם בני-מעמד: “נזירים, אותם בני-מעמד שוויתרו על חיי הבית ונעשו חסרי-בית מתוך אמון בי – האם הם מוצאים שמחה בחיים הרוחניים?”

וגם הפעם שמרו הנזירים על שתיקה.

4.  אז שקל המכובד: “מה אם אשאל את אותם בני-מעמד גבוה?” ואז פנה המכובד אל הנכבד אַנורוּדְהַה ואמר: “האם אתם, אנורודהה, מוצאים שמחה בחיים הרוחניים?”

“בהחלט, אדוני המכובד,” השיב אַנורוּדְהַה, “אנו מוצאים שמחה בחיים הרוחניים.”

5.  “יפה, יפה, אנורודהה! אכן כך ראוי לכם, בני-מעמד נכבדים, שוויתרתם על חיי הבית ויצאתם לחיי חסרי-בית מתוך אמון – שתמצאו שמחה בחיים הרוחניים. שכן אתם, אנורודהה, צעירים, בעלי שיער שחור, בתחילת חייכם, בשיא נעוריכם – יכולתם ליהנות מתענוגות החושים (kāma) אך ויתרתם עליהם, ויצאתם לחיי פרישות מתוך אמון.

ואתם, אנורודהה, לא יצאתם לחיי חסרי-בית כי גירש אתכם המלך, לא מפני שנרדפתם בידי שודדים, לא בשל חוב, לא בשל פחד, לא בשל אובדן פרנסה. אלא מתוך הכרה: ׳נתון אני ללידה, להזדקנות ולמוות, לצער, לקינה, לסבל, לדיכאון ולמצוקה. אני כבול (pareto), מוצף (otiṇṇo) כולי בסבל. אולי תתגלה הדרך להשתחרר לחלוטין ממכלול הסבל כולו (dukkha-k-khandha)?׳ הלא זו הייתה, אנורודהה, הסיבה לכך שעזבתם את חיי הבית ויצאתם לנדודים מתוך אמון?”

“אכן כך, אדוני,” השיב אנורודהה.

6.  “ומה על בן-מעמד שוויתר כך על חיי הבית לעשות? אם, אנורודהה, אין הוא חווה את האושר והחדווה הנובעים מהתבודדות (viveka), מהינזרות מהתשוקות (kāmehi) ומהפסקת מצבים מזיקים (akusalehi dhammehi), ואף אינו חווה מצב רגוע ונעלה עוד יותר, אז מחשבות של חמדנות (abhijjhā), של איבה (byāpāda), של עייפות ועצלות (thīna-middha), של חוסר מנוחה וחרטה (uddhacca-kukkucca), של ספק (vicikicchā), של מיאוס (aratī) ושל שעמום (tandī) שולטות בתודעתו ולוכדות אותה.

אולם, אנורודהה, אם הוא חווה את האושר והחדווה הנובעים מהתבודדות, מהינזרות מהתשוקות ומהפסקת מצבים מזיקים, או אף מצב רגוע ונעלה עוד יותר – אז מחשבות של חמדנות, זעם, עייפות, חוסר מנוחה, ספק, מיאוס ושעמום – אינן שולטות בתודעתו ואינן לוכדות אותה.

הרי שהחיים בהתבודדות – חופשיים מהתשוקות ומן המחשבות המזיקות – הם הנתיב המוביל לשלווה גדולה יותר.”

7.  “ומה אתם אומרים, אנורודהה? האם חושבים אתם על המכובד כך: ׳אותם תחלואים (āsavā) שמכתימים את התודעה, המביאים לשוב-ולהיוולד, מוּנָעים מתשוקה, מבשילים בסבל, ומובילים בעתיד ללידה, זקנה ומוות – הם לא פסקו אצל המכובד; לכן הוא עוסק לעיתים בפעולה מדודה, לעיתים סובל אותה, לעיתים נמנע ממנה, ולעיתים דוחה אותה׳?”

“לא כן הדבר, אדוני. אין לנו מחשבה שכזו על המכובד. אלא כך אנו חושבים עליו: ׳אותם תחלואים שמכתימים את התודעה, המביאים לשוב-ולהיוולד, מונעים מתשוקה, מבשילים בסבל, ומובילים בעתיד ללידה, זקנה ומוות – הם פסקו אצל המכובד; לכן הוא עוסק לעיתים בפעולה מדודה, לעיתים סובל אותה, לעיתים נמנע ממנה, ולעיתים דוחה אותה׳.”

“יפה מאוד, יפה מאוד, אנורודהה! אצל המכובד, אותם תחלואים שמכתימים את התודעה, המביאים לשוב ולהיוולד, מונעים בתשוקה, מבשילים בסבל, ומובילים בעתיד ללידה, זקנה ומוות – הם פסקו, נגדעו מהשורש, נכרתו כליל, נעקרו מן היסוד, עד שאין אפשרות להופעתם מחדש בעתיד. וכפי שדקל שנגדע מראשו לא ישוב לצמוח לעולם – כך גם, אנורודה, אצל המכובד פסקו התחלואים – נגדעו משורשם, נעקרו, הושמדו, ואין אפשרות להופעתם מחדש לעולם. ולכן המכובד עוסק לעיתים בפעולה מדודה, לעיתים סובל אותה, לעיתים נמנע ממנה, ולעיתים דוחה אותה.”

8.  “מה דעתך, אנורודהה? לשם מה, לדעתך, מכריז המכובד על מקום לידתו מחדש של תלמיד שמת זה מכבר – ואומר: ׳הלה נולד מחדש במקום פלוני; והלה נולד במקום פלוני׳?”

ואנורודהה השיב: “יסוד הלימוד שלנו הוא במכובד, אדוני, אנו מודרכים על-ידי המכובד, ונסמכים על דבריו. אנא מהמכובד שיבהיר את משמעות דבריו; ואנו, הנזירים, נזכור את דבריו.”

והמכובד אמר: “אנורודהה, לא מתוך כוונה להוליך שולל, או כדי למצוא חן בעיני הבריות, או מתוך רצון לרווח, לכבוד או לתהילה, ואף לא כדי שיאמרו עליו: ׳ראו, מה רב כוחו!׳ – אומר המכובד על תלמיד שמת זה מכבר: ׳הלה נולד מחדש במקום פלוני; והלה נולד במקום פלוני׳. אלא, אנורודה, שישנם בני-טובים (kulaputtā) שיצאו לפרישות מתוך אמון (saddhā), מלאי חדווה נעלה (uḷāravedā), שמחה נעלה (uḷārapāmojjā) – וכאשר הם שומעים את דברי המכובד, הם מכוונים את ליבם לעבר אותה מטרה. וזה, אנורודהה, מוביל לתועלתם ורווחתם לזמן רב (dīgharattaṃ hitāya sukhāyā).”

9.  הנה, אנורודהה, נזיר שומע: ׳הנזיר בשם פלוני מת (kālaṅkata), ועליו הצהיר המכובד: “הוא היה מבוסס בידיעה מלאה (aññāya saṇṭhahī).”׳ ואותו נזיר – ראה בעצמו את הנזיר שנפטר, או שמע עליו — שכך הוא היה, כך הייתה מוסריותו (sīla), כך היו הישגיו המדיטטיביים (dhamma), כך הייתה חוכמתו (paññā), כך היה אורח חייו הרוחני (vihāra), כך היה שחרורו (vimutti). ואז, כשהוא מהרהר באמונו (saddhā), במוסריותו (sīla), בהשכלתו (suta), בנדיבותו (cāga) ובחוכמתו (paññā) של אותו נזיר, הוא מכווין את לבו לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזיר חווה קיום נינוח.

10.  הנה, אנורודהה, נזיר שומע: ׳הנזיר בשם פלוני מת, ועליו הצהיר המכובד: “עם הכחדת חמשת כבלי-הקיום הנמוכים, נולד מחדש בעולמות העדינים (opapātika), ושם יגשים ניבאנה סופית (parinibbāyinī), ולא ישוב עוד לעולם הזה.”׳ ואותו נזיר – ראה בעצמו את הנזיר שנפטר, או שמע עליו — שכך הוא היה, כך הייתה מוסריותו, כך היו הישגיו המדיטטיביים, כך הייתה חכמתו, כך היה אורח חייו הרוחני, כך היה שחרורו. ואז, כשהוא מהרהר באמונו, במוסריותו, בהשכלתו, בנדיבותו ובחוכמתו של אותו נזיר, הוא מכווין את לבו לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזיר חווה קיום נינוח.

11.  הנה, אנורודהה, נזיר שומע: ׳הנזיר בשם פלוני מת, ועליו הצהיר המכובד: “עם הכחדת שלושה כבלים והיחלשות התשוקה, הזעם והאשליה – הוא נהיה ׳חוזר-פעם-אחת׳ (sakadāgāmī), אשר יחזור לעולם הזה רק פעם אחת נוספת, ואז ישים קץ לסבל.”׳ והוא ראה את הנזיר ההוא או שמע עליו — שכך הוא היה, כך הייתה מוסריותו, כך היו הישגיו המדיטטיביים, כך הייתה חכמתו, כך היה אורח חייו הרוחני, כך היה שחרורו. ואז, כשהוא מהרהר באמונו, במוסריותו, בהשכלתו, בנדיבותו ובחוכמתו של אותו נזיר – הוא מכווין את לבו לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזיר חווה קיום נינוח.

12.  הנה, אנורודה, נזיר שומע: ׳הנזיר בשם פלוני מת, ועליו הצהיר המכובד: “עם הכחדת שלושת כבלי-הקיום (saṃyojanāni), הוא הפך ל׳נכנס לזרם׳ (sotāpanna) — מי שאינו מסוגל עוד להידרדר לעולמות השאול, מועד להתעוררות.”׳ והוא ראה את הנזיר ההוא או שמע עליו — שכך הוא היה, כך הייתה מוסריותו, כך היו הישגיו המדיטטיביים, כך הייתה חכמתו, כך היה אורח חייו הרוחני, כך היה שחרורו. ואז, כשהוא מהרהר באמונתו, במוסריותו, בהשכלתו, בנדיבותו ובחוכמתו של אותו נזיר הוא מכווין את לבו לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזיר חווה קיום נינוח.

13.  הנה, אנורודה, נזירה (bhikkhunī) שומעת: “נזירה בשם פלונית מתה; ועליה המכובד הצהיר: ׳היא הייתה מבוססת בידיעה המלאה׳.” אז אותה אישה, שהייתה אחותה (bhaginī) לחיים הרוחניים, אותה ראתה במו עיניה או שנודע לה עליה בדרך השמועה: “כך הייתה מוסריותה, כך היו הישגיה המדיטטיביים, כך הייתה חכמתה, כך היה אורח חייה הרוחני, כך היה שחרורה”. והיא, כשהיא מהרהרת באמונה, במוסריותה, בהשכלתה, בנדיבותה, ובחוכמתה של אותה אחות לחיים הרוחניים — היא מכוונת את ליבה לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזירה חווה קיום נינוח.

14.  ונוסף על כך, נזירה שומעת: “נזירה בשם פלונית מתה; ועליה המכובד הצהיר: ׳עם הכחדת חמשת כבלי-הקיום הנמוכים, נולדה מחדש בעולמות העדינים, ושם תגשים ניבאנה סופית, ולא תשוב עוד לעולם הזה.׳ ... והיא מכוונת את ליבה לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזירה חווה קיום נינוח.

15.  ונוסף על כך, נזירה שומעת: “נזירה בשם פלונית מתה; ועליה המכובד הצהיר: ׳הנזירה הייתה ׳חוזרת-פעם-אחת׳ (sakadāgāminī) – מי שנולדת שוב פעם אחת בלבד, לאחר שנחלשו בה באופן משמעותי הגורמים של התשוקה, השנאה והאשליה (rāga, dosa, moha).׳ ... היא מכוונת את ליבה לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזירה חווה קיום נינוח.

16.  ונוסף על כך, נזירה שומעת: “נזירה בשם פלונית מתה; ועליה המכובד הצהיר: ׳הנזירה הייתה ׳נכנסת-לזרם׳ (sotāpannā) — זו שנכנסה לזרם ההתעוררות, נחלצה מאפשרות לידה בעולמות רעים (avinipātadhammā), ומיועדת להתעוררות מלאה (niyatā sambodhiparāyaṇā).׳ ... היא מכוונת את ליבה לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, הנזירה חווה קיום נינוח.

17.  הנה, אנורודהה, עוקב בעל אמון (upāsako) שומע: ׳העוקב בעל האמון, נזיר בשם פלוני מת, ועליו הצהיר המכובד: “עם הכחדת חמשת כבלי-הקיום הנמוכים, נולד מחדש בעולמות העדינים, ושם יגשים ניבאנה סופית, ולא ישוב עוד לעולם הזה.”׳ ואותו עוקב בעל אמון ראה בעצמו את האדם שנפטר, או שמע עליו — שכך הוא היה, כך הייתה מוסריותו, כך היו הישגיו המדיטטיביים, כך הייתה חכמתו, כך היה אורח חייו הרוחני, כך היה שחרורו. ואז, כשהוא מהרהר באמונתו, במוסריותו, בהשכלתו, בנדיבותו ובחוכמתו של אותו עוקב בעל אמון, הוא מכווין את לבו לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, גם העוקב בעל האמון חווה קיום נינוח.

18.  ונוסף על כך, עוקב בעל אמון שומע: ׳הנזיר בשם פלוני מת, ועליו הצהיר המכובד: “עם הכחדת שלושה כבלים והיחלשות התשוקה, השנאה והאשליה – הוא נהיה ׳חוזר-פעם-אחת׳, אשר יחזור לעולם הזה רק פעם אחת נוספת, ואז ישים קץ לסבל.”׳ ... הוא מכווין את לבו לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, גם העוקב בעל האמון חווה קיום נינוח.

19.  ונוסף על כך, עוקב בעל אמון שומע: ׳הנזיר בשם פלוני מת, ועליו הצהיר המכובד: “עם הכחדת שלושת כבלי-הקיום, הוא הפך ל׳נכנס לזרם׳ — מי שאינו מסוגל עוד להתדרדר לעולמות השאול, מחובר להתעוררות.”׳ והוא ראה את העוקב בעל האמון ההוא או שמע עליו ... הוא מכווין את לבו לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, גם העוקב בעל האמון חווה קיום נינוח.

20.  הנה, אנורודה, עוקבת בעלת אמון שומעת: “עוקבת בעלת אמון בשם פלונית מתה; ועליה המכובד הצהיר: ׳עם הכחדת חמשת כבלי-הקיום הנמוכים, נולדה מחדש בעולמות העדינים, ושם תגשים ניבאנה סופית, ולא תשוב עוד לעולם הזה.׳ אז אותה אישה, אותה ראתה במו עיניה או שנודע לה עליה בדרך השמועה: “כך הייתה מוסריותה, כך היו הישגיה המדיטטיביים, כך הייתה חכמתה, כך היה אורח חייה הרוחני, כך היה שחרורה”. והיא, כשהיא מהרהרת באמונה, במוסריותה, בהשכלתה, בנדיבותה, ובחוכמתה של אותה אישה, היא מכווינה את ליבה לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, העוקבת בעלת האמון חווה קיום נינוח.

21.  ונוסף על כך, עוקבת בעלת אמון שומעת: “עוקבת בעלת אמון בשם פלונית מתה; ועליה המכובד הצהיר: ׳העוקבת בעלת האמון הייתה חוזרת-פעם-אחת – מי שנולדת שוב פעם אחת בלבד, לאחר שנחלשו בה באופן משמעותי הגורמים של התשוקה, השנאה והאשליה.” ... היא מכוונת את ליבה לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, העוקבת בעלת האמון חווה קיום נינוח.

22.  ונוסף על כך, עוקבת בעלת אמון שומעת: “עוקבת בעלת אמון בשם פלונית מתה; ועליה המכובד הצהיר: ׳העוקבת בעלת האמון הייתה ׳נכנסת-לזרם׳ — זו שנכנסה לזרם ההתעוררות, נחלצה מאפשרות לידה בעולמות רעים, ומיועדת להתעוררות מלאה.׳ ... היא מכוונת את ליבה לעבר אותה מטרה. כך, אנורודהה, העוקבת בעלת האמון חווה קיום נינוח.

23.  “כך, אנורודהה, אין המכובד מכריז על יעדיהם של תלמידים שהלכו לעולמם מתוך כוונה להוליך שולל, או כדי למצוא חן בעיני הבריות, או מתוך רצון לרווח, לכבוד או לתהילה, ואף לא כדי שיאמרו עליו: ׳ראו, מה רב כוחו!׳ אלא שישנם בני-מעמד שיצאו לפרישות מתוך אמון, מלאי חדווה נעלה, שמחה נעלה – והם, בשומעם את דברי המכובד, מכוונים את לבם לעבר אותה מטרה. וזה, אנורודהה, מוביל לתועלתם ולשלוותם לאורך זמן.”

כך אמר הבודהה, והנכבד אנורודהה היה מרוצה ושמח מדבריו של המכובד.