השיחה עם וַצְּ׳הַגוֹטַה על שלוש הידיעות

1.  כך שמעתי: פעם התגורר המכובד בוֶסָאלִי (vesāli), ביער הגדול (mahāvana), באולם הגג המחודד (kūṭāgārasālā).

2.  באותה העת, הנווד הרוחני (paribbājaka) וַצְּ׳הַגוֹטַה (Vacchagotta) שהה בגן הפרושים ששמו ׳הלוטוס הלבן הבודד׳ (ekapuṇḍarīka).

3.  אז, בשעת הבוקר המוקדמת, לבש המכובד את גלימתו, לקח את קערת הנדבות והגלימה, ונכנס לווסאלי לסבב נדבות מזון.

אז עלה במחשבתו של המכובד: “מוקדם מדי להסתובב בווסאלי לקיבוץ נדבות מזון. מדוע שלא אלך לגן הפרושים ׳הלוטוס הלבן הבודד׳, אל הפרוש וצ׳הגוטה?”

4.  אז הלך המכובד אל גן הפרושים ׳הלוטוס הלבן הבודד׳, אל הפרוש וצ׳הגוטה. והנה הפרוש וצ׳הגוטה ראה את המכובד מתקרב ממרחק. כאשר ראה אותו, אמר: “יבוא נא המכובד! ברוך הבא, אדוני. עבר זמן רב מאז שהמכובד מצא לנכון לבוא הנה. אנא שב, אדוני, המקום הזה מוכן עבורך.”

המכובד התיישב במקום שהוכן לו, והפרוש וצ׳הגוטה התיישב לצידו במושב נמוך יותר. כאשר ישב הפרוש וצ׳הגוטה לצידו, פנה אל המכובד ואמר:

5.  “כך נאמר לי, אדוני: ׳הפרוש גוטמה הוא כל־יודע (sabbaññū), רואה־כל (sabbadassāvī); הוא טוען שיש לו ידיעה וראייה תמידית ומלאה ללא כל חסר (aparisesaṃ ñāṇadassanaṃ), וכאשר הוא הולך, עומד, ישן או ער — תמיד, ללא הפסק, יש בו ידיעה־וראייה (ñāṇadassanaṃ paccupaṭṭhitaṃ).׳

אדוני, אלה שאומרים כך — האם הם מדייקים בדבריהם, האם הם אינם מעוותים או מסלפים את דבריך, האם הם מדברים על פי הדְהַמַּה, והאם אין בדבריהם כל עילה לביקורת מצד עוקבים אחרים של הדהמה?”

והמכובד ענה: “וַצְ׳הַה (Vaccha), אלה שאומרים: ׳הפרוש גוטמה הוא כל־יודע, רואה־כל… יש לו ידיעה וראייה תמידית…׳ — אנשים אלה אינם משקפים את דבריי נכונה; הם מייחסים לי דברים לא־נכונים ושקריים.”

6.  “ובכן, אדוני, אם כך — מה עלינו לומר כדי שנהיה אכן נאמנים לדבריך, לא נטיל בך האשמה שקרית, נדבר על־פי הדהמה ולא תהיה חשוף לביקורת מצד עוקבים אחרים של הדהמה?”

“וצ׳הה, אם יאמר אדם: ׳הפרוש גוטמה הוא בעל שלוש הידיעות (tevijjo)׳ — הרי הוא, אכן, יהיה נאמן לדבריי, לא יאשים אותי בדברים שקריים, ידבר על־פי הדְהַמַּה, ולא תהיה בדבריו עילה לביקורת מצד אדם אחר הדובר על פי הדהמה.

7.  כך, וצ׳הה, בכל פעם שאני חפץ בכך, אני זוכר מספר רב של חיים קודמים באופנים שונים: לידה אחת, שתי לידות, שלוש לידות, ארבע לידות, חמש לידות, עשר לידות, עשרים לידות, שלושים לידות, ארבעים לידות, חמישים לידות, מאה לידות, אלף לידות, מאה אלף לידות; בתקופות קוסמיות רבות של התכווצות (saṃvaṭṭakappa), תקופות של התפשטות (vivaṭṭakappa), ותקופות של גם התכווצות וגם התפשטות (saṃvaṭṭa-vivaṭṭakappa): ׳במקום ההוא הייתי, בשם כזה (nāmo), בן למשפחה כזו (gotto), בצבע עור כזה (vaṇṇo), עם מזון כזה (āhāro), חוויתי אושר וסבל כאלה (sukhadukkhappaṭisaṃvedī), אורך חיי היה כזה (āyupariyanto); משם מתתי ונולדתי כאן. ושוב, כאן הייתי, בשם כזה, בן למשפחה כזו, בצבע עור כזה, ניזונתי כך, חוויתי עונג וסבל כך, אורך חיי היה כזה; משם מתתי ונולדתי שוב כאן.׳ כך אני נזכר בלידות רבות ומגוונות של קיום קודם בפרטי פרטיהם ובמאפייניהם.

8.  וכן, וצ׳הה, בכל פעם שאני חפץ בכך, אני רואה, בעין השמימית (dibbena cakkhunā), הטהורה והנעלה מעבר ליכולת אנושית, יצורים מתים ונולדים מחדש — נחותים ונעלים, יפים ומכוערים, טובי גורל ורעי גורל… כך, אני מבין שיצורים אלו נולדים בהתאם לפעולותיהם.

9.  וכן, וצ׳הה, עקב כלייתם של התחלואים (āsavā), אני שוהה כאן ועכשיו, לאחר שחוויתי בעצמי בידיעה ישירה (abhiññā), בשחרור־התודעה (cetovimuttiṃ) ושחרור־החוכמה (paññāvimuttiṃ) חסרי התחלואים (anāsavaṃ).

10.  לכן, אם יאמר אדם: ׳הפרוש גוטמה הוא בעל שלוש הידיעות׳ — אכן הוא ידייק בדבריו, לא יטען עליי דברים שקריים, ידבר על פי הדהמה, ודבריו לא יהיו ראויים לגנאי מצד עוקב אחר של הדהמה.”

11.  כאשר כך נאמר, אמר הנווד הרוחני וצ׳הגוטה למכובד: “האם קיים, אדון גוטמה, מישהו מבין בעלי־הבית, אשר מבלי שיזנח את כבלי-הבית (gihisaṃyojanaṃ), יגשים את קץ הסבל עם התפרקות גופו [במותו]?”

“וצ׳הה, אין אף לא אחד מבין בעלי־הבית, אשר מבלי שיזנח את כבלי-הבית, יגשים את קץ הסבל במותו.”

12.  “האם קיים, אדון גוטמה, מישהו מבין בעלי־הבית, אשר מבלי שיזנח את כבלי-הבית, ייוולד מחדש בעולם שמימי (sagga)?”

“לא רק אחד, וצ׳הה, לא רק מאה, לא מאתיים, לא שלוש מאות, לא ארבע מאות, לא חמש מאות — אלא אף יותר מכך — הם אותם בעלי־בית אשר, מבלי שזנחו את כבלי-הבית, לאחר מותם נולדו בעולם שמימי.”

13.  “האם קיים, אדון גוטמה, פרוש מקהילת האַג'יבַקים (ājīvaka), אשר בעת התפרקות גופו עם מותו יגשים את קץ הסבל?”

“וצ׳הה, אין ולו אחד מבין האג'יבקים, אשר במותו יגשים את קץ הסבל.”

14.  “אם כך, אדון גוטמה, האם קיים ולו אג'יבקה אחד, אשר לאחר מותו נולד מחדש בעולם שמימי?”

“וצ׳הה, מתוך תשעים ואחד עידנים (kappa) אותם אני זוכר, איני נזכר ולו באג'יבקה אחד אשר נולד בעולם שמימי — פרט לאחד. וגם הוא כי האמין בתורת הקרמה והפעולה[1] (kammavādī kiriyavādī).”

15.  “אם כך, אדון גוטמה, הרי שדרכם של האג'יבקים ריקה — אפילו מאלה שנולדו בעולם שמימי?”

“אכן כן, וצ׳הה — דרכם של האג'יבקים ריקה מהשגת לידה בעולם שמימי.”

כך אמר הבודהה, והנווד הרוחני היה מרוצה ושמח מדבריו של המכובד.

[1]   אמונה בקרמה או בפעולה (kammavādī) מדגיש את עצם קיומם של מעשים מוסריים, את ההכרה בקיום פעולה מוסרית או לא־מוסרית. בעוד המונח ׳אמונה בתוצאות מעשים׳ (kiriyavādī) מדגיש את התהליך המוסרי של סיבה ותוצאה של כל פעולה מוסרית – כולל לידה מחדש, פירות של מעשים וכו׳.– לעומת השקפות שאומרות שכל פעולה ריקה או חסרת משמעות. הבודהה מתואר לעיתים כ־kammavādī, kiriyavādī, vipākavādī (מאמין בפירות המעשים), ועוד – כדי להבדילו ממתחריו שהחזיקו בהשקפות ניהיליסטיות, דטרמיניסטיות או מטריאליסטיות.